המהפכה הקטאלונית: כך תיראה ברצלונה החדשה
אלופת ספרד מאבדת בהדרגה את ההגמוניה לריאל מדריד באירופה, הרכש מאכזב, הקישור הפך לחוליה החלשה ומסי עדיין לא האריך את החוזה. כיצד תיראה בארסה אחרי עזיבתו של לואיס אנריקה ומה יעשו במועדון כדי להישאר הטובים ביותר. נדב יעקבי על השינויים הצפויים בקיץ
בארסה הייתה הקבוצה הבכירה באירופה בעשור האחרון. היא זכתה בליגת האלופות פעמיים עם פפ גוורדיולה ב-2009 ו-2011 ופעם נוספת עם לואיס אנריקה ב-2015. למרות נפילות פה ושם, בארסה הייתה תמיד בטופ, וכך גם מבחינת ההערצה העולמית הגורפת לקבוצה, למותג וכמובן לכוכב העל, לאו מסי.
אולם כבר שנתיים רצופות בארסה לא מצליחה לעבור את שלב רבע הגמר בצ'מפיונס ליג. לפחות מבחינת ליגת האלופות היא כבר לא אחת מארבע הגדולות. ולא רק שבארסה נכשלת שנה אחר שנה, לאט לאט ההגמוניה עוברת ליריבה הגדולה שלה, ריאל מדריד.
ריאל הייתה ונשארה הקבוצה המעוטרת ביותר באירופה, אולם בין 2002 ל-2014 עברו 12 שנים של כשלונות לבנים באירופה – התקופה בה בארסה השתלטה על העסק.
אבל אז ה"בלאנקוס" זכו בליגת האלופות ב-2014, עשו זאת שוב ב-2016 ויש סיכוי מצויין שריאל תהיה אלופת אירופה גם ב-2017. ואם זה יקרה, זה אומר שלוש זכיות בארבע העונות האחרונות.
זה לא נגמר כאן. צריך לזכור שגם בימים הגדולים של גוורדיולה, בארסה לא הצליחה לזכות בליגת האלופות פעמיים ברציפות. ואם ריאל של זידאן תהיה הראשונה לעשות "בק טו בק" מזה 27 שנה, זו תהיה עקיצה נוספת לקטאלונים.
אם בעונה שעברה בברצלונה התנחמו בזכייה בדאבל המקומי, אליפות וגביע, הרי שהעונה מרבית הסיכויים שריאל תזכה גם באליפות ובארסה תיאלץ להתנחם בגביע, התואר השלישי בחשיבותו - אם תנצח בגמר גביע המלך את אלאבס הקטנה.
ברצלונה אומנם מוליכה בראש הטבלה הספרדית, אבל לריאל משחק חסר ולמעשה גורלה נמצא בידיה. אם תנצח בכל ארבעת המשחקים שנותרו לה, ואפילו אם תנצח שלושה ותסיים אחד בתיקו, היא תהיה אלופה, ולא משנה מה תעשה בארסה.
האליפות עבור ריאל לא פחות חשובה מליגת האלופות מהסיבה הפשוטה שבשמונה העונות האחרונות היא זכתה בתואר המקומי פעם אחת בלבד. ברצלונה זכתה בתקופה הזו שש פעמים ב"לה ליגה". ולכן, אם ריאל מדריד תשלים זכייה בדאבל הגדול, אליפות וגביע אירופה לאלופות – הישג שהיא לא רשמה מזה 59 שנה – זה יהיה הסימן הברור ביותר לכך שההגמוניה גם באירופה וגם בספרד חוזרת לסנטיאגו ברנבאו. וזה הדבר שממנו בברצלונה חוששים יותר מכל.
כמובן שאם בארסה תצליח לזכות באליפות, מצב הרוח בקרב אוהדיה ישתנה. אבל גם אם זה יקרה, ובטח אם העונה הזו תירשם ככישלון, ברצלונה של העונה הבאה תהיה קבוצה שונה מאוד מזו שראינו העונה.
זה עדיין לא הזמן לסכם, אולם אפשר להצביע על שני משחקים שבהם ברצלונה הוכיחה שבמשחק נתון היא עדיין יכולה להיות הטובה מכולן: הרמונטדה הגדולה בהיסטוריה, ה-1:6 הבלתי נשכח מול פריז סן ז'רמן, והניצחון 2:3 בקלאסיקו מול ריאל בברנבאו, עם שער הניצחון של לאו מסי בדקה ה-92.
אבל זו הייתה בדיוק הבעייה: לצד התעלויות נקודתיות, ביותר מדי משחקים ברצלונה איכזבה ונראתה חסרת יציבות.
עם כל הכבוד ל-1:6, שלושה שבועות לפני כן סן ז'רמן הביסה את בארסה 0:4. ויובנטוס ניצחה אותה 0:3 ברבע הגמר. בליגה בארסה הפסידה ארבע פעמים, וכל ההפסדים היו מול קבוצות צנועות: אלאבס (בבית), סלטה ויגו, לה קורוניה ומלאגה.
דרוש מחליף
אחרי התבוסה בפריז הודיע לואיס אנריקה שהוא יעזוב בסיום העונה. עבור כל מאמן, שלוש עונות בברצלונה הן כמו תשע במועדון אחר. הלחץ הוא עצום והשחיקה אדירה. צריך רק להביט בצילומים של לואיס אנריקה מלפני שלוש שנים לעומת תמונות עכשוויות שלו כדי להבין.
מאז ההודעה, התקשורת בספרד לא מפסיקה לעסוק בסוגיית המאמן הבא, זה שיצטרך לשקם את הקבוצה ולבנות אותה מחדש, ואשר יצטרך להכין אותה להתמודדויות הבאות מול ריאל מדריד, שנראית כרגע אנרגטית ורעבה מתמיד, עם סגל עמוק, צעיר ואיכותי בהרבה.
השם הראשון שעלה כמועמד להיות המאמן החדש הוא חורחה סמפאולי. אולם מועמדותו נפסלה על הסף בשל אי היכרותו עם המערכת הפנימית של ברצלונה. מאמן סביליה בדרך להתמנות למאמן הבא של נבחרת ארגנטינה.
רבים משחקני בארסה, ובראשם ניימאר, מצדדים בחואן קרלוס אונסואה, עוזרו של לואיס אנריקה. אולם גם קרנו ירדה באחרונה. עוד שם שעלה הוא לורן בלאן הצרפתי, ששיחק בבארסה ב-1996/97, אבל גם הוא ככל הנראה כבר לא ברשימת המועמדים.
המועמד המוביל כעת הוא ארנסטו ואלוורדה בן ה-53, שלא ימשיך בעונה הבאה באתלטיק בילבאו. גם משום שראשי ברצלונה אוהבים את הסגנון שלו, וגם בשל העובדה שהוא שיחק בעבר בבארסה. אם כי זה היה ממש מזמן, בין 1988 ל-1990.
בספרד טוענים שבימים הקרובים יוכרז רשמית על המאמן החדש, שיצטרך להתחיל לעבוד בזריזות על ההכנות לעונה הבאה יחד עם המנהל הספורטיבי רוברט פרננדס. אגב, בתקשורת הקטלונית נמתחה ביקורת קשה כלפי פרננדס על מדיניות הרכש שלו. צריך לומר את האמת: בארסה נכשלה באופן קולוסאלי בשוק ההעברות בשנתיים האחרונות.
מבין כל שחקני הרכש, היחיד שהפך לשחקן הרכב קבוע הוא הבלם הצרפתי סמואל אומטיטי. לעומתו פאקו אלקאסר (נרכש ב-30 מיליון אירו), אנדרה גומש (35 מיליון), לוקה דין (16.5 מיליון), ארדה טוראן (34 מיליון) ודניס סוארס איכזבו. כמה מהם יימכרו בקיץ.
ואם זה לא מספיק, השחרור של דני אלבס בחינם ליובנטוס מתברר כשגיאה פטאלית. בארסה איבדה את המגן הימני הנהדר שלה, ולא מצאה לו תחליף הולם. בשעה שדני אלבס מבשל פעמיים להיגוואין בחצי גמר ליגת האלופות, בברצלונה משחק במרבית העונה בתפקיד סרג'י רוברטו, שהוא בכלל קשר.
נכון, אלייש וידאל נרכש כדי להיות המגן הימני החדש, אבל הוא לא מתקרב לרמה של דני אלבס, ובנוסף לכל הצרות הוא נפצע בפברואר ועדיין לא ברור מתי יחזור למגרשים.
יוצאים למסע (רכש)
בבארסה כבר סימנו את הקטור ביירין (22), המגן הספרדי של ארסנל, כמי שאמור לפתור את הבעיה בצד ימין של ההגנה – וגם לשחרר את סרג'י רוברטו לקישור. ביירין נולד בברצלונה ושיחק באקדמיית לה מאסיה מאז שהיה בן 8 ועד שארסנל החתימה אותו כשהיה בן 16, כך שהוא מכיר מצוין את שיטת המשחק של בארסה ולא תהיה לו שום בעיית התאקלמות.
בתקופתו של גווארדיולה העוצמה של ברצלונה הייתה בקישור, שם ניהלו סרחיו בוסקטס, אנדרס אינייסטה וצ'אבי את העניינים והיקנו לקבוצה את הסגנון המיוחד שלה. אבל צ'אבי עזב, אינייסטה כבר בן 32 ולא יכול לשחק 60 משחקים בעונה וגם אצל בוסקטס ניכרת ירידה.
מדהים, אבל הקישור היום הוא החולייה החלשה בקבוצה. זה הזמן שבו בארסה חייבת להביא קשר חדש, צעיר ורעב, ואולי אפילו שניים. השמות העיקריים שמוזכרים הם מרקו וראטי של סן ז'רמן ופליפה קוטיניו של ליברפול.
אוהדי בארסה ישמחו לראות את שניהם בקבוצה בעונה הבאה: וראטי האיטלקי הוא השחקן הטקטי, הדפנסיבי יותר, בעוד שקוטיניו הברזילאי חושב בעיקר התקפה וגם ישתף פעולה באופן כמעט עיוור עם חברו לנבחרת, ניימאר. אבל סביר להניח שבארסה תצטרך לבחור רק באחד מהשניים, בשל מחירם הגבוה (לפחות 60 מיליון אירו), וזה עוד לפני המשא ומתן הלא פשוט שצפוי לה מול סן ז'רמן וליברפול, שיעשו הכל כדי למנוע את המעבר.
אינייסטה עצמו המליץ לוראטי להצטרף לברצלונה וסוכנו של השחקן, דונאטו די קמפלי, נצפה לאחרונה במשרדים בקאמפ נואו. בקיצור, צפו להתפתחויות.
עוד שחקן שנמצא על הכוונת של ברצלונה – אבל גם של ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד ועוד קבוצות בכירות – הוא המגן השמאלי תיאו הרננדס (19).
בעקבות הירידה ביכולתו של ג'ורדי אלבה והאכזבה מלוקה דין, ברור שגם עמדת המגן השמאלי דרושה רענון. ותיאו, ששייך לאתלטיקו מדריד אבל משחק כמושאל באלאבס, עשוי להיות פתרון לטווח ארוך.
מי שיגיע כמעט בוודאות בעונה הבאה הוא ג'רארד דאולופאו (23), הקשר-חלוץ שעבר בינואר בהשאלה מאברטון למילאן ונמצא בכושר מצוין. דלופאו גדל בברצלונה ונחשב לעילוי. כבר בגיל 17 העלה אותו גוורדיולה לקבוצה הבכירה, אולם המשחק האנוכי שלו והאהבה המוגזמת לכדור גרמו לעזיבתו.
עכשיו, אחרי שהתבגר והבין שכדורגל הוא קודם כל משחק קבוצתי, בבארסה רוצים אותו בחזרה.
עוד שם גדול שעשוי להגיע לבארסה הוא מרקיניוס, הבלם הברזילי של פ.ס.ז', שסירב להאריך את החוזה שלו בקבוצה, כנראה בשל רצונו לעבור לקטאלוניה. חאבייר מאסצ'רנו כבר לא מסוגל לשחק בעוצמות של לפני שנה ושנתיים והגיע הזמן למצוא לו מחליף.
אבל עם כל הכבוד לשחקנים החדשים שיבואו, המשימה הגדולה ביותר של הנשיא ג'וזפ מריה ברתומיאו, של רוברט פרננדס ויתר ראשי המועדון, היא לסיים את סאגת החוזה החדש של לאו מסי.
אחרי שניימאר ולואיס סוארס כבר האריכו את החוזים שלהם, נשאר מסי, גדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים, שבקיץ יחגוג יום הולדת 30. החוזה הנוכחי של מסי יפוג בקיץ 2018 והמשמעות היא שאם הוא לא יחתום על הארכה, בעוד כשנה הוא ייחשב לשחקן חופשי, יוכל לעבור לכל קבוצה שירצה – ובארסה לא תקבל עליו אגורה שחוקה.
זה כמובן בלתי מתקבל על הדעת, שכן בארסה יכולה לקבל כרגע על מסי 150 מיליון אירו ואפילו יותר. אם הוא יסרב לחתום על חוזה חדש, לבארסה לא תהיה ברירה אלא למכור
אותו.
אף אחד כמובן לא מאמין שתסריט כזה אפשרי, ורוב הסיכויים שמסי ימשיך בברצלונה - למרות שבפריז סן ז'רמן ובמנצ'סטר סיטי מקווים לנס. השייח'ים יהיו מוכנים לשלם כל סכום כדי להביא את מסי לקבוצה שלהם.
על פי הדיווחים חורחה מסי, האב והסוכן, כבר נמצא עמוק בתוך המשא ומתן על חוזה של חמש שנים נוספות, עד 2022, עם שכר של 40 מיליון אירו לשנה. אבל עד שלא ייצא עשן לבן ממשרדי הקאמפ נואו, אף אחד במועדון לא יכול להיות רגוע.
בברצלונה יודעים שיגיע היום בו מסי כבר לא יהיה בקבוצה. או שיחליט לעזוב, או שיתלה את הנעליים. זה ברור ובלתי נמנע. אולם כל זמן שמסי ימשיך ללבוש את מדי האסול-גראנה, האוהדים יודעים שההגמוניה בספרד ובאירופה לא מובטחת לריאל מדריד.
לפנייה לכתב/ת 
