תוכנית האוצר: עוד כ-20 מיליארד שקל בשנה לתשתיות

אגף החשב הכללי ואגף התקציבים באוצר בשיתוף משרד ראש הממשלה החלו לגבש בשבועות האחרונים תוכנית אסטרטגית רב־שנתית להשקעה של 15-20 מיליארד שקל בשנה בתשתיות פיזיות, זאת בנוסף ל-23 מיליארד שקל שכבר תוקצבו ל־2017, כך נודע ל"כלכליסט". עוד עולה כי רוב הפרויקטים יבוצעו וימומנו בשיתוף המגזר הפרטי (PPP).

את הדיונים מובילים החשב הכללי החדש באוצר רוני חזקיהו, הממונה על אגף התקציבים אמיר לוי, מנכ''ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר והצוותים המקצועיים של כל אחד מהמשרדים. התוכנית תכלול ארבעה סוגי תשתיות: אנרגיה, מים, תחבורה ציבורית ותעשיות ביטחוניות. עם זאת, במשרד ראש הממשלה מבקשים להוסיף לרשימה את תחום התשתיות החברתיות - בניית כיתות לימוד, גני ילדים ובתי חולים.

שלושת הבכירים המעורבים בתהליך משוכנעים כי מדובר באחת המשימות הלאומיות החשובות בתחום הכלכלי. בכירים באוצר אמרו ל"כלכליסט" כי מבדיקה שנערכה עולה שכאשר מנכים את ההשקעות של אינטל בישראל, שיעור ההשקעות הפיזיות במשק הוא שלילי. אותם בכירים הסבירו בנוגע לתוכנית המתגבשת כי "אין מדובר בסלילת עוד כביש או בניית עוד גשר, אלא במשהו ענק וארוך טווח".

עוד נודע ל"כלכליסט" כי הצדדים החלו להתקדם בגיבוש טיוטה ראשונית ובה רשימת פרויקטים שמתוכננים להתבצע ב-5-10 השנים הקרובות. המטרה היא לגבש תוכנית רב-שנתית שתעניק ודאות לכל המגזרים שיהיו מעורבים במהלך: ממשלה, חברות תשתיות, חברות בנייה, חברות הנדסה, בנקים, קרנות וגופים מוסדיים - הן בארץ והן בחו''ל.

יתרה מזאת, במשרד ראש הממשלה מבקשים לאמץ את המודל האנגלי - אתר אינטרנט ייעודי שמציג את תוכנית התשתיות הלאומית, מעודכן אונליין ומשקף בצורה טובה וברורה את כל המיזמים ברמת פירוט גבוהה ביותר. זאת כדי שכל הגופים הממשלתיים והפרטיים - הישראליים והבינלאומיים, בתחומי הביצוע, התכנון והמימון יוכלו להשתתף באופן פעיל בתהליך. הרעיון הוא "ליצור מעין אקוסיסטם", הסביר גורם בכיר המעורב בתהליך.

גורמים אחרים המעורים בפרטים הדגישו את החשיבות של מתן יציבות וודאות לכל הגופים בכל התחומים - בעיקר אלה בשוק הפרטי. "חשוב להבין כי חברה לא תגיע לכאן, תיגש למכרזים ותפתח סניפים - צעדים העולים מיליונים - אם אין לה ודאות באופק", הסבירו.

האתר שייבנה צפוי להיות נגיש בכמה שפות וישאף לאפשר נגישות ושקיפות. "אנחנו פחות עוסקים באריזה כעת", מסביר גורם באגף התקציבים ומוסיף: "מה שחשוב הוא שאכן יהיה מוקד מידע, ואולי יותר חשוב מכל: שתהיה זרימה פרמננטית של פרויקטים מתוכננים". בחשב הכללי דווקא מוטרדים מהבעיות הקשות שהתגלו בתחום תהליכי ושיטות העבודה והתכנון: "חולפות שנים עד שמכרז רואה אור ועד שמתחילים לעבוד על אותו פרויקט", אמר בכיר באוצר.

עוד עולה כי זו צפויה להיות תוכנית מתגלגלת; כלומר, בכל פעם שפרויקט יוצא מהרשימה, פרויקט חדש מתווסף אליו. כמו כן נודע כי בשבועות האחרונים גם רשימת הפרויקטים מתחילה להתמלא. בין אלה שיתחילו להיכנס לרשימה: כביש 16 (כניסה לירושלים), הרחבת כביש 6 (לאורך ולרוחב), נמל תעופה פרטי ברמת דוד, מתקן פוטו-וולטאי בדימונה, מתקן התפלה בגליל המערבי ובניית צינור גז למדף היבשתי.

גורמים המעורבים בתהליך מסרו ל"כלכליסט" כי החשב הכללי החדש חזקיהו הוא שראה במשימה את פרויקט הקדנציה שלו ומיקם אותה בראש סדר העדיפויות. גורמים באוצר מסרו כי בכוונתו להמליץ על הכפלת התקציב, לכל הפחות, לצורך מטרה זו. ההשקעה בתשתיות הפיזיות כאחוז מהתוצר עומדת עתה על כ-1.9% - כ-23 מיליארד שקל.

דברים דומים נשמעו מכיוון משרד ראש הממשלה, שם מסבירים כי העובדה שהנושא הזה קרוב ללבו של חזקיהו צפויה לאפשר את קידומו. "אין ספק שחזקיהו לוקח את הדבר הזה כמשימה לאומית ואנו מברכים על כך וזקוקים לכל סיוע", נמסר.