כבר לא מתים, אבל: הצרות הרפואיות של נשאי HIV בוגרים

מחקרים שהוצגו בכנס Conference on Retroviruses and Opportunistic Infection הבינלאומי לחקר האיידס, שנערך בפברואר השנה בסיאטל, ארה"ב, מצביעים על כך כי לנשאי HIV סיכון גבוה ב-50% לעבור התקף לב מאשר לשאר האוכלוסייה, כאשר בקרב נשים נשאיות, הסיכון גדל פי 3.

נתון נוסף מצביע על כך שבגילאי 40-50 רוב הנשאים סובלים משתי מחלות נילוות ובגילאי 60+ הם כבר חולים בארבע מחלות נילוות. ממצאים נוספים מראים כי כ- 50% מנשאי HIV סובלים מבעיות פסיכולוגיות ודיכאון, החל מגיל 18.

כמחצית מנשאי HIV סובלים מדיכאון כבר מגיל צעיר(צילום: shutterstock)

תוחלת החיים מתקרבת לזו של האוכלוסייה הכללית

מהפכת הטיפול בנשאי נגיף ה-HIV באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, הפכה את חולי/נשאי HIV לחולים כרוניים, הצפויים לתוחלת חיים ממוצעת או קרובה מאוד לזו הממוצעת באוכלוסייה הכללית.

חולה המאובחן כיום עם HIV יקבל טיפול אנטירטרווירלי (קוקטייל), אשר יגרום לדיכוי מלא של הנגיף בדמו ושליטה מלאה על הזיהום בנגיף (אם כי לא ריפוי בשלב זה) ובכך שליטה מלאה במחלתו. במצב זה, עם הפיכתה של התחלואה ב-HIV ממחלה קטלנית למחלה כרונית, קיימת עלייה מתמדת במספר נשאי HIV מבוגרים (מעל לגיל 50).

על-פי נתונים של ה-CDC - Centers for Disease Control and Prevention, כ-10% מכלל החולים/נשאים של נגיף הHIV הם בני יותר מ-50. בארה"ב כ-50% מהחולים/נשאים הם בני יותר מ-50 וצפוי כי בשנת 2030 כ-70% מהחולים/נשאים יהיו בני 50 ומעלה.

קראו עוד:

איך הפך HIV ממחלה סופנית לכרונית - ומה העתיד?

סטיגמות ובורות: לחיות עם HIV ב-2016

1. חולים אשר נדבקו בגיל צעיר יותר ואשר מקבלים טיפול אנטירטרווירלי. חולים אלו למעשה "מזדקנים" עם מחלתם וממשיכים להיות בטיפול ומעקב במרפאות האיידס.

2. נדבקים חדשים. קבוצה הולכת וגדלה, בשנים האחרונות, של חולים המאובחנים לראשונה (הדבקה חדשה) בגיל המבוגר (מעל גיל 50).

בכנס, האמור לעיל, הוצגו תוצאות מחקר ארוך שנים שעקב אחר כ-1,540 חולים, שטופלו נגד HIV בין השנים 1997-2015 בשמונה מרכזים בארצות הברית.

המחקר הראה כי חולים המטופלים היטב כנגד HIV בגיל מבוגר (מעל גיל 61), סובלים יותר, באופן מובהק, מסיבוכים שאינם קשורים במישרין ל-HIV (בממוצע אוכלוסייה מבוגרת זו סבלה מארבעה סיבוכים לפחות מבין – מחלת לב וכלי דם, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת פרקים, אנמיה, יתר שומני הדם, מחלת כליות, זיהום צולב בדלקת כבד נגיפית מסוג B או C ומחלות פסיכיאטריות).

מצבים אלו נמצאים בקרב נשאי HIV בשכיחות גבוהה יותר, ביחס למבוגרים בריאים.

הסיבה לסיבוכים בריאותיים בגיל מבוגר

ריבוי הסיבוכים בגיל מבוגר, יכול להיות מוסבר לפחות באופן חלקי, בכך שקיים דמיון בתהליכים של הפגיעה במערכת החיסון המתרחשת במבוגרים בריאים ללא HIV לבין הפגיעה במערכת החיסון הנגרמת כתוצאה מזיהום בנגיף ה-HIV.

מצבים אלו הינם פעמים רבות ביטוי של "הזדקנות מוקדמת" (למעשה נמצאה התאמה לגבי הימצאותן של מחלות נלוות בין נשאי HIV לבריאים המבוגרים, בעשר שנים בממוצע).

חלק ממצבי המחלה הללו מוחמרים ואף נגרמים בשל גורמים התלויים באורח חיים, כגון: עישון, שימוש באלכוהול ובסמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה יותר בקרב חלק מנשאי ה-HIV.

למרות זאת, נמצא כי גם בקיזוז גורמים אלו, ישנם תהליכים של הזדקנות מואצת בשל הדיכוי החיסוני הנגרם על ידי הנגיף, תהליכי דלקת כרוניים וטוקסיות של הטיפולים התרופתיים כנגד ה-HIV. העלייה בשכיחות מצבי תחלואה הקשורים בגיל נשאי HIV תורם רבות לעלייה בתמותה וסיבוכים בנשאי HIV מבוגרים.

הטיפול בחולה המבוגר מבוסס על אותו עיקרון של הטיפול בכל חולה איידס, שילוב של שלוש תרופות ממספר קבוצות תרופתיות, המכונה "קוקטייל" או HAART (Highly Active Antiretroviral Therapy).

טיפול בקוקטייל. שילוב של שלוש תרופות ממספר קבוצות תרופתיות(צילום: shutterstock)

לפי מחקרים שנערכו בנושא, התגובה הווירולוגית וההצלחה לדכא הנגיף לחלוטין בחולה האיידס המבוגר נמצאה לעתים כיעילה יותר וזאת כביטוי להיענות טובה יותר לטיפול בקבוצה זו.

בחירת הצירוף האנטירטרווילי כחלק מה-HAART בחולה המבוגר, מהווה אתגר מיוחד כיוון שמראש חולה זה סובל פעמים רבות ממחלות נלוות. לדוגמא, במקרים רבים נעדיף לבחור תרופות מהדור החדש, בעלות פרופיל בטיחות טוב יותר מבחינת הכליות והעצם או בעלות השפעה פחותה על משק השומנים.

בבחירת הטיפול התרופתי האנטירטרווירלי יש לקחת בחשבון גם תגובות בין תרופתיות. עם העלייה בגיל נשאי HIV מבוגרים, בדומה לאוכלוסייה הכללית, מרבים להשתמש גם בתרופות ללא מרשם, כמו נוגדי חומצה, עשבי מרפא ועוד. גם כאן יש צורך להקפיד על טיפול אנטירטרווירלי שלוקח בחשבון אינטארקציות בין תרופתיות.

נשא HIV מבוגר סובל בשל גילו והזדקנותו ממחלות ומצבים נלווים האופייניים לעלייה בגיל. אולם, מצבי תחלואה רבים מושפעים מעצם נשאות של נגיף ה-HIV, המצב הדלקתי הכרוני, טיפול תרופתי אנטירטרוירלי והשילוב ביניהם, כך שמצבי החולי המוכרים מופיעים פעמים רבות מוקדם מהצפוי לגיל החולה או באופן חמור יותר מעבר לגורמי הסיכון מסורתיים.

מצב זה דורש מהרופא המטפל בנשאי HIV בכלל ובכאלה מעל גיל 50 בפרט, להיות מודע לתחלואה הנלוות, הערכה באופן רוטיני וטיפול בהם בהקדם על-פי המקובל, תוך התחשבות בטיפול האנטירטרורלי ושיתוף גורמים מקצועיים אחרים כחלק מגישה מולטידיסיפלינרית (רב תחומית).

הכותב הוא מנהל שירות האימונולוגיה במרכז רפואי קפלן, רחובות