אחרי 109 שנה: פרפר חדש למדע התגלה בחרמון
לראשונה אחרי יותר ממאה שנים זוהה מין לא מוכר של פרפר בישראל שנפוץ באזור החרמון. ליתר דיוק, חוקרים מרוסיה וישראל קבעו לאחר בדיקות DNA כי הפרפר המוכר למדע בשם נמפית פרסית, שייך למעשה למין חדש ואף קראו לו על שם תלמידת המחקר הישראלית שגילתה אותו
בתחילת המאה ה-20 אסף חוקר הטבע הגרמני הנס פרושטורפר (Fruhstorfer) פרפרים בארץ ישראל. בשנת 1908 הוא גילה בירושלים מין שלא היה מוכר למדע ונקרא היום נימפית הדרדר (Melitaea phoebe). זו הייתה הפעם האחרונה שמין לא מוכר של פרפר התגלה בארץ, וכך הושלמה תמונת הפרפרים של ארץ ישראל, המונה כ-140 מינים שונים. עכשיו, 109 שנה לאחר מכן, מפרסם חוקר מרוסיה ממצאים המעידים כי מין של פרפר, הנפוץ יחסית באזור החרמון, שייך למעשה למין אחר, חדש למדע, שחי אך ורק באזורים הגבוהים של החרמון וסביבותיו.
בין איראן ללבנון
הנימפיתיים (Nymphalidae) הם משפחה גדולה מאוד של פרפרים, שעשרות מהמינים השייכים אליה נפוצים גם בישראל. אחד מהם הוא הנימפית הפרסית (Melitaea persea) – פרפר לא גדול (מוטת כנפיו כ-4.5 ס"מ) בצבעי כתום-צהוב ושחור, שכפי שאפשר לנחש משמו נפוץ באזורים מסוימים של איראן.
אפשר למצוא פרטים שלו גם בכמה מקומות במרכז אסיה ובמערבה, כמו אפגניסטן, אזרבייג'ן, ארמניה ודרום רוסיה, וכן במזרח טורקיה ובלבנון. בארץ אפשר לפגוש אותו בחרמון, שנחשב לגבול הדרומי של תפוצתו.
כעת מגלה המחקר החדש שהנימפית הפרסית שחיה בחרמון, כלל אינה נימפית פרסית, אלא מין אחר שלא זוהה עד כה. לקביעה המפתיעה אחראי ולדימיר לוחטנוב (Lukhtanov), ביולוג וחוקר אבולוציה מאוניברסיטת סנקט פטרבורג ברוסיה.
לוחטנוב חוקר את האבולוציה של היווצרות מינים חדשים של בעלי חיים, ומשתמש בפרפרים כמודל. ב-2012 החליט לעשות סקר של מיני הפרפרים בישראל, שיש בה מגוון גדול של מינים יחסית לגודלה בזכות קיומם של בתי גידול שונים ומגוונים בשטח קטן יחסית.
לוחטנוב בא לישראל כמה פעמים עם סטודנטים מעירו. בארץ הצטרפה למיזם אסיה (אנסטסיה) נוביקובה, שעלתה לישראל ב-2013 אחרי שסיימה תואר שני באנטומולוגיה (חקר החרקים) בסנקט פטרבורג, וכיום תלמידת דוקטורט במחלקה לאקולוגיה, סיסטמטיקה ואבולוציה באוניברסיטה העברית, וחוקרת ביולוגיה התפתחותית של חרקים.
נוביקובה סיירה עם הקבוצה הרוסית שאספה בארץ פרפרים שונים והמשיכה לאסוף בעצמה פרפרים עבור הסקר הרוסי. בין השאר היא ליקטה בחרמון פרפרי נימפית פרסית. לוחטנוב בחן בקפידה את איברי הרבייה של הפרפרים האלה, ובעיקר את מבנה הצבתות הסמוכות לאיבר המין, שתפקידן לאחוז בנקבה בעת ההזדווגות. על פי ההבדלים באיברים האלה אנטומולוגים מסוגים מיני חרקים ומזהים אותם, ואכן הוא מצא הבדלים במבנה של כמה מהחלקים האלה אצל הנימפיות מהחרמון, בהשוואה לפרפרים שאמורים להיות בני מינם ונאספו באיראן ובאזרבייג'ן.
הוא השווה את מבנה איברי הרבייה גם למין נוסף של פרפר שקיים גם בחרמון – נימפית הלבנון (Melitaea didyma) – וגילה שהמין מהחרמון שנחשב עד כה לנימפית פרסית הוא למעשה גרסת ביניים בין נימפית הלבנון לנימפית הפרסית ממרכז אסיה, לפחות מבחינת איברי הרבייה הזכריים.
מחוץ למרכז
השלב הבא היה השוואת רצף ה-DNA של מיני הפרפרים השונים. לוחטנוב השתמש בשיטה המכונה אנליזת "ברקוד" – השוואת רצפים קצרים יחסית של DNA ממין ידוע לאלה של פרט לא מזוהה. אצל רוב בעלי החיים משתמשים לשם כך ברצף DNA שלא נלקח מגרעין התא אלא מהמיטוכונדריה, אברון בתא בעל DNA משלו. ה-DNA המיטוכונדרי צובר שינויים בקצב מהיר יותר מה-DNA שבגרעין ולכן קל יותר להבחין באמצעותו בין מינים שונים ואפילו בין תת-אוכלוסיות של אותו מין.
בחינת ה-DNA והשוואתו בין מינים שונים של נימפיות קרובות, כולן מהסוג Melitaea, אפשרה ללוחטנוב לקבוע שהנימפית הפרסית מהחרמון היא אכן מין שונה. הבדיקה הגנטית גם איששה את המסקנה שהתקבלה מהשוואת איברי הרבייה, כי מבחינה אבולוציונית מדובר במעין יצור כלאיים בין נימפית הלבנון לנימפית הפרסית ה"אמיתית" שמתגוררת בגבהים נמוכים יותר מהאוכלוסייה שבחרמון.
לוחטנוב החליט לקרוא למין החדש Melitaea acentria, משתי סיבות. acentria פירושה "לא במרכז" (תערובת של מילה לטינית עם תחילית יוונית), והוא מתאים למין החדש שאזור התפוצה שלו מצומצם ונידח יחסית למיני הנימפיות האחרים. אבל הסיבה העיקרית היא ש-Acentria הוא כינויה של נוביקובה ברשתות החברתיות, כינוי שדבק בה במהלך לימודי התואר הראשון כשחקרה עשים מהסוג הזה. ביולוגים נוהגים לעתים לקרוא מינים חדשים על שם מגליהם, וכך עשה גם לוחטנוב.
"לא ציפיתי למחווה הזו", אמרה נוביקובה לאתר מכון דוידסון. "עזרתי למחקר בכך שמצאתי את הפרפרים ולא הייתי שותפה לאנליזות הגנטיות, אבל זה נחמד מאוד".
הפרפרים ששימשו להגדרת המין החדש שמורים כעת באוניברסיטת סנקט פטרבורג, אך בקרוב הם יוחזרו לישראל, ויימסרו לאוסף החרקים הלאומי במוזיאון הטבע של אוניברסיטת תל אביב.
מוצא המינים
השימוש בבדיקות DNA מאפשר לחוקרים לא רק להעריך את מידת הקירבה בין מינים, אלא גם לשער מתי הם נוצרו, על סמך הקצב המשוער של הצטברות שינויים ברצף הגנטי שלהם. לוחטנוב משער כי M. Acentria התפתח כמין נפרד לפני 1.6-1 מיליון שנה, מאב קדמון משותף לו ולנימפית הפרסית. ייתכן שבתקופה מאוחרת יותר היו עוד מפגשים בין שני המינים. לדבריו, המין החדש קיים כנראה רק בחרמון, ואולי גם באזורים סמוכים בסוריה ובלבנון.
"הגילוי הוא תוצאה של שיטת העבודה שלנו", מדגיש לוחטנוב . "אנו עושים אנליזה שיטתית של אוכלוסיית הפרפרים בישראל בשיטת המתקדמות ביותר. הטכניקה הזאת מאפשרת לנו לגלות מינים חדשים גם באזורים שהאוכלוסיות שחיות בהם כבר נחקרו רבות, כמו ישראל".
"הגילוי החדש לא יהיה משמעותי לחובבי הפרפרים בישראל, שמכירים היטב את הפרפר הזה. עכשיו הם פשוט יצטרכו להתרגל לקרוא לו בשם אחר", מסבירה נוביקובה. "החשיבות של המחקר היא האפשרות לחשוף את אילן היוחסין האבולוציוני של המין הזה ולנסות להסביר כיצד ומתי הוא נוצר, בתקווה להבין טוב יותר את תהליכי ההתפתחות של מינים שונים באזורנו".
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
עוד על עולם בעלי החיים באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
לפנייה לכתב/ת 
