נחתך מוקדם מדי: מוכר שווארמה מצרי הפך לאלוף אירופה מטעם בולגריה
צעיר שנחשב לכישרון גדול בהיאבקות וזכה בתחרויות בחו"ל עם נבחרת מצרים, נפצע קשה וננטש ע"י ההתאחדות בארצו. הוא שקל לפרוש, אבל אז חייך לו הגורל כל הדרך למדליית זהב אירופית: "נכשלנו בטיפוח הכישרון שלו"
איך שגלגל מסתובב לו: במצרים מבכים על פספוס ספורטיבי גדול כשצעיר מצרי זכה השבוע במדליית זהב באליפות אירופה בהיאבקות עד משקל 75 קילוגרמים, אבל לא כנציג המדינה הערבית, אלא כנציג בולגריה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
טארק עבד א-סלאם, בן 23 מאלכסנדריה, החל את דרכו בתחום ההיאבקות כשהצטרף לבית הספר הצבאי לספורט. הוא השתתף בתחרויות עם נבחרת מצרים וזכה במדליות בתחרויות בחו"ל. אולם לרוע מזלו, באחת התחרויות הוא נפצע ונזקק לטיפול רפואי מורכב. בהתאחדות ההיאבקות המצרית נרתעו, כנראה, מעלות הטיפול במתאבק הצעיר והראו לו את הדרך החוצה.
הצעיר המצרי כבר חשב לפרוש, אבל חבריו הציעו לו לנסות לנסוע לבולגריה כדי לקבל בה טיפול רפואי על חשבונו. הוא קיבל את העצה והחל לעבוד בבולגריה כמוכר שווארמה כדי לממן את הטיפול הרפואי שלו. אז הגיע הטוויסט בעלילה כשסיפורו הגיע איכשהו לידיעת השלטונות בבולגריה שסייעו לו לשאת בעלויות הטיפול ועל הדרך נתנו לו אזרחות בולגרית. עבד א-סלאם הסכים באופן מיידי לייצג את בולגריה והשאר היסטוריה.
לנוכח הצלחתו האחרונה של המתאבק המצרי-בולגרי, בכירים בענף הספורט המצרי ובהתאחדות ההיאבקות המקומית סופגים ביקורת קשה משום שנתנו לכישרון הצעיר לברוח להם מתחת לרדאר. שר הספורט המצרי, חאלד עבד אל-עזיז, לא ממש היה שותף להישגו של המתאבק וטען כי הוא קיבל טיפול ב-2015, נמלט ממחנה שהתקיים בבולגריה ונעלם למשך שנה כדי לקבל את האזרחות הבולגרית. המתאבק דחה את הטענות ואמר כי אמנם ב-2014 הוא טופל בעלות של 18 אלף לירות מצריות, אך ב-2015 וב-2016 לא העניקו לו טיפול ושר הספורט אף לא הסכים להיפגש איתו.
איבראהים עאדל, חבר התאחדות ההיאבקות המצרית, לא מאשים אף אחד אלא את עמיתיו המצריים. בראיון לאחד מכלי התקשורת הערביים הוא אמר בעצב: "גילינו אוזלת יד עם טארק והתעלמנו מהטיפול שלו. איננו יכולים לבוא בחשבון איתו על כך שהוא השיג אזרחות בולגרית ומשחק עבור נבחרת בולגריה. נכשלנו בטיפוח הכישרון שלו, הזנחו את הטיפול בו והגשנו אותו על מגש של כסף למי ששם לב אליו והעריך את כישרונו".
בעיתון "אל-מסרי אל-יום" נטען שהרחוב במצרים כועס על הפספוס של הוועד האולימפי ושל התאחדות ההיאבקות המצרית. עבד א-סלאם הפך למרואיין מבוקש במצרים ודבריו רק מדגישים את גודל הפספוס: "אני אוהב את מצרים יותר מכל האנשים. תשמחו בשבילי, אם אני זוכה במדליה. המדען אחמד זוויל זכה בפרסים בשם ארצות הברית ואנשים זיהו אותו כמצרי. אני אמשיך להיות מצרי ולהניף את דגל מצרים. מצרים נמצאת בלב שלי".
לפנייה לכתב/ת 
