מחקר: כך משפיעה התעללות בבית ספר
על פי מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת דלוור בארה"ב, ילדים שעוברים התעללות ובריונות בבית ספר יסודי, נמצאים בסיכון גבוה לפתח דיכאון. פסיכולוג ילדים: "פגיעות והצקות מצד חברים בבית ספר הן טראומתיות ביותר עבור ילדים, לפעמים אפילו יותר מאשר חשיפה לאלימות אחרת"
החוקרים עקבו אחרי 4,300 תלמידים החל מכיתה ה' כשהיו בגיל 11, ועד שהגיעו לכיתה י'. המחקר הראה כי 24% מבני הנוער שתו אלכוהול, 15% עישנו מריחואנה ו-12% עישנו סיגריות. החוקרים מצאו כי קיים קשר ישיר בין בריונות שעברו הילדים בכיתה ה' לבין הסיכון לפתח דיכאון עד כיתה ז'. אלה שפיתחו הפרעה דכאונית, היו בסיכון גבוה להשתמש בסמים, אלכוהול ולעשן.
"אלה שמשתמשים בסמים אסורים כדי להקל על תחושות כואבות או לשלוט על רגשותיהם היו גם אלה שעברו מעשי תוקפנות בילדותם", אמרה ראש צוות החוקרים מאוניברסיטת דלוור שארה"ב. "הם פונים לסמים כדי להרגיש טוב יותר בעת הופעת תסמיני הדיכאון".
תסמיני דיכאון
לצורך המחקר, החוקרים בחנו מידע משלושה סקרים שנערכו בין השנים 2004 עד 2011 בקרב תלמידי בתי ספר ביוסטון, לוס אנג'לס ובירמינגהם. התלמידים נשאלו באשר לשימוש בטבק, אלכוהול או מריחואנה ב-30 הימים שקדמו לשאלון, ובנוסף נשאלו האם היו קורבן לאלימות בידי חבריהם ללימודים בשנים קודמות. השאלות לגבי התקפות האלימות כללו הן אלימות מילולית, והן גופנית שכללה דחיפות, מכות והצקות אחרות.
בתחילת המחקר בכיתה ה', כ-10% מהמשתתפים במחקר אמרו כי נפלו קורבן לאלימות. ממצא זה היה שכיח יותר בקרב ילדים שסבלו ממחלה כרונית, מיעוטים או בקרב בנים. עד כיתה ז', כ-2% מהתלמידים דיווחו על תסמיני דיכאון. כשהגיעו לכיתה י', בתום המחקר, נמצא כי השימוש בסמים היה שכיח יותר בקרב ילדים שדיווחו כי היו קורבן לאלימות או שסבלו מתסמיני דיכאון.
החוקרים ציינו מספר מגבלות למחקר, אחת מהן היא הסתמכות על הדיווח של הילדים על אלימות שחוו, תסמיני דיכאון או שימוש בחומרים אסורים. בתוך כך, העלו החוקרים אפשרות שבני הנוער נקלעו לקבוצת בני נוער אחרים ונגררו בעקבותיהם לשימוש בסמים ולעישון.
עוד בערוץ הורים:
מדריך להורה המבולבל: לדבר עם המתבגר
מתי לתת דמי כיס ומה הסכום המתאים
15 שקרים שהורים אומרים לילדים שלהם
אירוע טראומטי
"מחקרים מראים שפגיעות והצקות מצד חברים בבית ספר הם ארועים טראומטיים ביותר עבור ילדים לפעמים אפילו יותר מאשר חשיפה לאלימות אחרת", מסביר פסיכולוג הילדים ד"ר שי חן גל. "כשאחד החברים מפגין אלימות ומשדר לילד שהוא לא שווה, שהוא אפס או לא ראוי ליחס חיובי, הילד גוזר את הדימוי העצמי שלו מכך, מה שמשפיע בתקופה קריטית שבה הדימוי העצמי והגופני שלו נבנה".
"כך נוצר לילד דימוי עצמי ודימוי גוף מאוד פגועים ונוצר מבנה שממשיך עם הילד לאורך השנים. אנחנו רואים שילדים שהציקו להם בבית ספר והם סוחבים את זה אחר כך לכל אורך חייהם. לפעמים גרועה יותר מהצקות היא התעלמות מוחלטת ואז הנזק לדימוי העצמי הוא דרמטי".
כך תזהו אם הילד עובר התעללות
איך הורה יכול לזהות את ההתעללות? ד"ר שי חן גל מסביר: "חשוב שההורים יבדקו את מצב רוחו של הילד לאחר בית ספר. האם הוא נפגש עם חבריו מבית הספר אחר הצהריים ואיך הוא מתאר את החוויות שלו איתם. אם יש להורים חשש או דאגה, אפשר לבקש מיועצת בית הספר והמורה לעקוב אחר הילד בהפסקות ולבדוק את האינטראקציה שלו איתם או שמא הוא מתבודד".
לפעמים הנער שבמצוקה מגיע הביתה, טורק את דלת חדרו ומסתגר שם כשהוא מסרב לדבר. מה עושים במקרה כזה?
"ילד שנמצא במצוקה גדולה משווע שמישהו ישאל אותו ויתעניין, ולכן אם ההורה ישאל, הרבה פעמים ההורה יתפלא והילד ישתף אותו, דווקא משום שהמצוקות כל כך קשות. הבעיה היא שהרבה פעמים ההורים חוששים מהתשובות של הילד או הנער, שמא הוא לא יאמר את האמת או שלא ישתף אותם באופן מיידי, ולכן הם מפחדים לפתוח את תיבת הפנדורה הזו.
גם אם הנער טורק את הדלת ומסתגר, הוא בהחלט רוצה לשתף ורוצה שהוריו יתעניינו. חשוב שההורים לא יבהלו מתגובה כזו וינסו שוב ושוב בעוד הזדמנויות להתקרב לילד ולא לוותר. ברגע שההורה ישדר מסר שאנחנו ההורים לא מוותרים עליו ונלחמים עליו כדי לפתור את מצוקתו, הם משדרים לו גם מסר מאוד חשוב שהוא אינו לבד, וזה כשלעצמו מסר מחזק מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
