האם האנטיביוטיקה אשמה בעלייה בשיעור התפרצות הקרוהן
מחקרים גדולים הראו שחשיפה לאנטיביוטיקה מעלה את הסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות בצורה משמעותית, במיוחד בילדים ואם המטופל קיבל מעל 2 סבבים נפרדים או שהחשיפה לתרופה הייתה לפני גיל שנה. מחקרים נוספים ממתמקדים בהשפעות סביבתיות נוספות ושל השפעת מזונות שונים על המחלה. העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית מציינת במאי את חודש המודעות למחלות
מחלות מעי דלקתיות, כגון קרוהן וקוליטיס כיבית, הן מחלות כרוניות המתבטאות במגוון רחב של תסמינים הכולל כאבי בטן, שלשולים, יציאות דמיות ולעתים עוד בעיות מחוץ למערכת העיכול, כגון דלקות מפרקים ופריחות.
מחלות אלו מתפרצות לרוב בגילאים 20-40 שנים, אך ברבע מהמקרים ההסתמנות הראשונה מופיעה בילדים, לרוב סביב גיל ההתבגרות, ואז מלווה לעתים קרובות גם בהאטה בגדילה.
קראו עוד:
קרוהן וקוליטיס: למה בישראל חולים יותר?
סובלים מקרוהן וקוליטיס? מה לאכול וממה להימנע
מה שיניתי בחיי כדי לנצח את מחלת הקרוהן
בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה דרמטית בשיעורי מחלות מעי דלקתיות במקומות רבים בעולם. בתחילה מגמות אלו נצפו במדינות בעולם המערבי כגון ארה"ב, קנדה ומדינות בצפון אירופה.
בשנים האחרונות מגמה דומה מתרחשת גם במדינות מתפתחות כגון הודו וסין, בהן היו חולים מעטים לפני 30 שנה. העלייה במספר המקרים החדשים מתרחשת במבוגרים ובילדים כאחד. עם זאת, מעניין לראות כי באזורים מסוימים העלייה הכי משמעותית הינה דווקא בילדים בגיל צעיר.
על פי מחקר קנדי שהתפרסם לאחרונה, העלייה החדה ביותר בשיעורי המקרים החדשים של מחלות מעי דלקתי נצפתה דווקא בילדים עד גיל 5 שנים, קבוצת גיל צעירה מאד בה היה נדיר מאוד לאבחן מחלות קרוהן וקוליטיס בעבר.
למה קרוהן וקוליטיס מתפרצות?
על מנת לנסות להבין את הסיבות לשינויים בשיעורי מחלות אלו צריך קודם כל להבין מה הסיבות להתפתחות קרוהן וקוליטיס. מחלות מעי דלקתית מתפתחות באנשים עם רקע גנטי מסוים בשל שינויים בהרכב החיידקים במערכת העיכול (המיקרוביום) ו/או שינויים סביבתיים.
כל אלו גורמים למערכת החיסון לפעול בצורה לא מבוקרת ולגרום לתהליך דלקתי הגורם לתסמינים האופייניים. אחת הסברות המקובלות על חוקרים רבים היא ששינויים סביבתיים משמעותיים בעשורים האחרונים המשפיעים על אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול הם אלו שגרמו לעלייה החדה בשכיחות מחלות מעי דלקתיות.
מספר מחקרים בשנים האחרונות התמקדו במצבים המתרחשים בשנים הראשונות לחיים העלולים להשפיע על הסיכון לפתח קרוהן וקוליטיס שנים לאחר מכן. ברחם מערכת העיכול סטרילית, ללא חיידקים, ומיד לאחר הלידה מתיישבים בתוכה חיידקים ידידותיים רבים.
לאוכלוסיות חיידקים אלו תפקיד חשוב בפירוק חומרים הנספגים דרך המעי ובמניעת כניסתם של חיידקים מזיקים לגוף. אוכלוסיית החיידקים משתנה מאד בגיל הינקות אך סביב גיל 3-4 שנים המיקרוביום מתייצב ודומה מאד לזה הנצפה במבוגרים.
מכיוון שלחיידקים אלו תפקיד חשוב בוויסות תגובות חיסוניות ובמניעת תהליכים דלקתיים נגד חיידקים ידידותיים, כל תהליך שפוגע בהתפתחות תקינה של מערכת החיידקים במעי עלול להביא לתהליכים דלקתיים לא מבוקרים שיכולים להתפרץ זמן רב לאחר מכן.
בהקשר זה, ידוע שבקרב חלק מחולי הקרוהן ניתן לאתר בדם סממנים דלקתיים שנים רבות לפני שהתסמינים הראשונים של המחלה מופיעים.
הקשר בין האנטיביוטיקה להרכב חיידקי המעי
אחד הגורמים הסביבתיים הכי משמעותיים במאה האחרונה הוא השימוש באנטיביוטיקה.
אין כל ספק שלתרופות אנטיביוטיות שנכנסו לשימוש במאה ה-20 תרומה חיובית אדירה לשמירה על בריאות ילדים ומבוגרים כאחד, באמצעות טיפול יעיל במחלות זיהומיות, מניעת סיבוכים והפחתת תמותה נלווית, אך שימוש מוגבר בשנים הראשונות לחיים עלול לגרום לשינויים דרמטיים בהרכב המיקרוביום.
מספר מחקרים גדולים הראו שחשיפה לאנטיביוטיקה מעלה את הסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות בצורה משמעותית, במיוחד בילדים ובמיוחד אם המטופל קיבל מעל 2 קורסים נפרדים או שהחשיפה הייתה לפני גיל שנה.
המחלה הדלקתית במקרים אלו לרוב תופיע שנים לאחר החשיפה לאנטיביוטיקה, ולכן סביר להניח שתרופות אלו אינן גורמות לדלקת באופן ישיר. עם זאת, טיפולים אנטיביוטיים, במיוחד אם ניתנים לזמן ממושך, פוגעים בצורה קשה בהרכב החיידקים הידידותיים במערכת העיכול, ויתכן ששינויים אלו הם שגורמים לגוף ליצור תגובה דלקתית סוערת ולהתפתחות מחלות אלו.
מחקרים בעכברים הראו שיש חלון זמן קריטי בחיות צעירות, בו חיוני שתהיה התפתחות תקינה של אוכלוסיית חיידקים ידידותיים במעיים, שגוררת בעקבותיה התפתחות תקינה של מערכת החיסון. במידה שהדבר משתבש וחיידקים לא מתיישבים במעיים בגיל צעיר, תהיה לעכברים נטייה מוגברת לפתח מחלות דלקתיות של מערכת העיכול או של דרכי הנשימה.
החוקרים גם הראו שגם אם מחזירים לעכברים את החיידקים בגיל מבוגר יותר הדבר אינו מונע התפתחות דלקת, דבר המדגיש את חשיבות התפתחות אוכלוסיית החיידקים בגיל צעיר במערכת העיכול כגורם המעצב התפתחות תקינה של מערכת החיסון.
בבני אדם לא בוצעו מחקרים דומים, אולם ניתן להעריך כי ישנם קווים מקבילים למה שמתרחש בעכברים. לכן, ייתכן שמתן קורסים חוזרים של אנטיביוטיקה בשנים הראשונות לחיים פוגע בהתפתחות התקינה של המיקרוביום, ובהמשך פוגע בהתפתחות מערכת החיסון עם נטייה לפתח מחלות דלקתיות שנים לאחר מכן.
ישנם גורמים נוספים בגיל צעיר המשפיעים על הנטייה לפתח מחלות מעי דלקתיות בגיל מבוגר יותר. לדוגמה, ידוע כי הנקה מפחיתה את הסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות בעוד חשיפה פסיבית לעישון מגבירה את הסיכון לפתח מחלת קרוהן.
ישנם גם מחקרים המצביעים על כך שחשיפה לבעלי חיים בגיל צעיר מקטינה את הסיכון לפתח מחלות אלו, וייתכן שגם אפקט זה מתווך על ידי השפעה חיובית על המיקרוביום במערכת העיכול.
כיום מתבצעים מחקרים רבים המתמקדים בהשפעות סביבתיות ובמיוחד בהשפעת מרכיבי מזון שונים על הסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות.
הבנה יותר טובה של מנגנונים אלו תאפשר לנו בעתיד לנסות ולהפחית סיכונים אלו ואולי אף להשפיע עליהם באמצעות מניפולציה של הרכב החיידקים במערכת העיכול, בין אם על ידי שינויים תזונתיים או על ידי מתן תכשירים המכילים חיידקים ידידותיים.
כמו כן, ניתן להעריך כי שימוש מושכל באנטיביוטיקה, במיוחד בגיל צעיר, יוכל להפחית במידה מסוימת את הסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות.
הכותב הוא רופא מומחה, היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים, מנהל המרפאה למחלות מעי דלקתיות בגיל הרך, בית חולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, שיבא
לפנייה לכתב/ת 
