שני שולחת גלויה מטייוואן

מי אני? שני וינשטיין, בת 26 מהרצליה, בוגרת תואר ראשון ללימודי מזרח אסיה ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.

איפה אני גרה? טאייפי, טייוואן

מה אני עושה בחו"ל? בעקבות הצטיינותי בלימודי התואר הראשון, קיבלתי מלגה מטעם ממשלת טייוואן להמשך לימודי הסינית באוניברסיטה בטיוואן.

מתי ואיך הגעתי לכאן? הגעתי בחודש נובמבר, לפני כ-5 חודשים.

מה גורם לי להרגיש ישראלית? בניגוד לישראלים האחרים ששלחו גלויות, אני מעדיפה לא לשמוע גלגל"צ ודווקא להקשיב לרדיו מסין ומטייוואן כדי לחדד את כישורי השמיעה שלי בסינית. אבל, אני לא יכולה לוותר על "ארץ נהדרת" באינטרנט. אני מרגישה ישראלית כשאני עומדת מול הכיתה ומרצה על ארץ ישראל היפה, על איפה כדאי לבקר ומה כדאי לראות, כשאני נותנת לאנשים מכל העולם לטעום במבה וביסלי, חומוס ופלאפל, מסבירה על חגי ישראל וחוגגת אותם יחד עם חברי הישראלים והזרים.

שני מלמדת את החברים הזרים שיעור בהלכות פסח (צילומים: שני ויינשטיין)

סיטואציה מצחיקה שקרתה לי כישראלית בחו"ל: אמי ליוותה אותי לכאן על מנת לעזור לי בחבלי הלידה של חיפוש דירה, רישום לאוניברסיטה והתמצאות בסביבה. כאשר סיימנו את כל ענייני הבירוקרטיה, נותרו עוד כמה ימים עד לחזרתה לארץ, וכך יצאנו לטייל. נסענו למקום בשם Danshui, מרחק 40 דקות נסיעה ברכבת התחתית מטאיפיי, והגענו בדיוק בשעה שאיזור המרינה היה מלא בתיירים טייוואנים, ובעיקר בילדים שהגיעו במסגרת טיול בית הספר. אמי לא האמינה למראה עיניה - ילדים הקיפו אותנו, נעצו מבטים ולא הפסיקו להתלחש או לברך אותנו באנגלית. אחרי זמן מה, ניגשו אלינו קבוצות-קבוצות של בנות וביקשו לצלם אותי - עבורם אדם לבן הוא ממש סלב.

למה אני הכי מתגעגעת? בראש ובראשונה אני מתגעגעת לחבר שלי אבי, למשפחה ולחברים. כולם תומכים, עוזרים ומפרגנים לי מאוד, יודעים כיצד להוציא אותי מהבדידות ולהזכיר לי את המטרה שלשמה הגעתי לכאן. כמו כן, אני מתגעגעת לחיבוק של אבא שלי, לבישולים הנהדרים של סבתא דבורה ושל אימא ליאורה, לארוחות בוקר ישראליות על חוף ימה של הרצליה ולשיחות מצחיקות עם החברים שלי. מעולם לא חשבתי שאתגעגע כל כך לקוטג' וחומוס, אבל מסתבר שכן.  

המוזיאון הלאומי של טייוואן המכיל אוצרות מימי סין העתיקה

מה הייתי לוקחת איתי מכאן ומביאה לישראל? הייתי לוקחת את הרכבת התחתית המשוכללת, הנקייה, המהירה והיעילה של טאיפיי, שלדבריהם נבחרה, זו השנה השלישית, לרכבת הטובה ביותר בעולם. כמו כן, הייתי מביאה את הניקיון ואת החוקים הקפדניים והנוקשים החלים על מי שמלכלך. עם זאת, לא הייתי רוצה לאמץ את המנהג הבא - בטייוואן אין כמעט פחים ברחוב והאשפה נאספת חמישה ימים בשבוע על ידי משאית זבל שמגיעה בשעה קבועה ומשמיעה מוסיקה של אוטו גלידה. עם השמע המוסיקה, כל דיירי הרחוב יורדים למטה (אם לא התאספו כבר מבעוד מועד) עם השקיות המורשות על ידי העירייה (אסור להשתמש בשקיות אחרות) וזורקים את הזבל. מי שפספס - רץ אחרי המשאית.

חמש המלצות על העיר שלי

1.מגדל:  טאיפיי 101 הוא בניין בעל 101 קומות, שנמצא באיזור העסקים של טאיפיי, ושהיה עד ממש לא מזמן גורד השחקים הכי גבוה בעולם (עד שהפסיד לדובאי). שווה להגיע כדי להתרשם מהגובה וגם שביל הקניון המלא בחנויות מעצבים מכל העולם, מסעדות ועוד.

2. בילוי: צורת הבילוי האהובה על הטייוואנים היא יציאה לשווקי לילה בכל ימות השבוע, ובעיקר בסופי שבוע. אני ממליצה על שוק הלילה הגדול ביותר בטאיפיי ב"שילין". השוק הזה, כמו אחרים, מלא באוכל מכל סוג, בגדים, נעליים, תכשיטים וכו'. בשוק עצמו סביר להניח שתתקלו בריחות מוזרים ומשונים, במיוחד בריחו של המאכל הידוע לשמצה - ה"טופו המסריח", שכשמו כן הוא. מעולם לא היה לי האומץ הדרוש לטעום אותו אבל הטיוואנים אומרים שהוא מאוד טעים ומשווים את תחושת הגועל של המערביים מהריח, לתחושת הגועל שלהם מריחה של גבינה צרפתית מיושנת. 

מכל טוב בשוק הלילה בשילין

3. גסטרונומיה: אם לא הצלחתם להתרגל למאכלים הטייוואנים, או שאתם חוגגים אירוע מיוחד ורוצים להתפנק - מיטב המלונות בטאיפיי מציעים ארוחות "בופה" מצוינות שעלותם 30 דולר בקירוב לאדם. זה המקום לבוא רעבים, מדובר בארוחות ענקיות מלאות כל טוב, ממאכלים טיוואנים עד מאכלים הודיים, איטלקיים, יפניים וכו'. ההעדפה שלי היא מלון ה-Far-Eastern.

4. מחוץ לעיר: אם מזדמן לכם להגיע לטייוואן ליותר מכמה ימים, הייתי ממליצה לצאת קצת מגבולות העיר ולנסוע ל- "Hua-Lian", שמורת טבע נפלאה באזור המזרחי של טיוואן המציעה מסלולי הליכה רבים. הנסיעה לשם אורכת שעתיים וחצי ברכבת ועוד שעה באוטובוס. אני ממליצה בחום לנסוע למלון בשם “Grand Formusa”, שנמצא בתוך שמורת הטבע עצמה ומאפשר לראות מחלון החדר את יופייה: צוקים גבוהים ומיוחדים, מפלי מים, נהרות והרבה הרבה ירוק.

שמורת טבע ששווה את הנסיעה 

5. החיים הטובים: בטייוואן מעיינות חמים טבעיים רבים, מזכרת מתקופת השלטון היפני שדאג לטפח ולקדם את המעיינות הללו (תחביב יפני ידוע). Beitou, הנמצאת מרחק חצי שעה ברכבת התחתית ממרכז העיר טאיפיי, מלאה במרחצאות כאלה - ממרחצאות ציבוריים זולים המאפשרים לרחוץ יחד עם טיוואנים אחרים בבגד ים (אם לא מפריעים לכם המבטים), עד כאלה הנמצאים בחדר פרטי המציעים חבילה של ארוחות ולינה.

• לכל הכתבות במדור "מדברים גלויות"
  

• גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו!