עקב התפרצות חצבת באירופה: "יש להתחסן לפני שטסים"

מספר מדינות של האיחוד האירופי דיווחו על התפרצויות חצבת ועל פי ההערכות, קיים דווח על קשר בין מספר התפרצויות במדינות של האיחוד האירופי לבין ההתפרצות ברומניה הנמשכת מאז השנה שעברה, ובתקופה האחרונה דווח על מקרי מחלה נוספים, על אף מתן חיסונים מואץ. 

החל מ-1 בינואר 2016 דווחו באירופה מעל 6,000 מקרים (כולל מבוגרים) ב-30 מדינות. והחל מ- 1 בינואר 2017, בנוסף לרומניה, דווחו על התפרצויות של חצבת גם במדינות הבאות: אוסטריה, בלגיה, בולגריה, צ'כיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, הונגריה, איסלנד, איטליה, פורטוגל, סלובקיה, ספרד ושוודיה.

בנוסף להתפרצויות חצבת הקיימות במדינות באזורי אפריקה, דרום מזרח אסיה ומערב האוקיינוס השקט, דווח גם על התפרצויות המחלה במדינות כגון ארה"ב ואוסטרליה. הרוב המכריע של החולים אינם מחוסנים כנדרש כנגד חצבת.

לאור ההתפרצויות הנוכחיות, כפי שפורסם לראשונה ב"כאן", משרד הבריאות ממליצים לכל הנוסעים לחו"ל, לרבות למדינות אירופה, להיות מחוסנים על פי הכללים הבאים: מי שנולד בישראל לפני 1957נחשב מחוסן ואינו צריך להתחסן. בשגרה, החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ואילך ובכיתה א' (סה"כ 2 מנות חיסון).

מי צריך להתחסן?

מי שנולד בישראל משנת 1958 עד 1977 כולל ולא חלה: צריך להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ומצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.

מטיילים הנוסעים לחו"ל ואנשים שלא קיבלו את החיסון במסגרת שגרת החיסונים. בכל מקרה חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל או עם רופא במרפאת מטיילים לגבי אפשרות לקבלת החיסונים במסגרת מרפאות המטיילים בארץ.

למבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף, מומלץ להשלים את קבלת החיסון. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 4 שבועות לפחות זו מזו.

מחלה מידבקת הנגרמת על ידי נגיף

מחלת החצבת הינה מחלה הנגרמת על ידי נגיף החצבת (Measles virus). המחלה מועברת ישירות מאדם לאדם. דרכי ההדבקה הן על-ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה או שהייה בחדר החולה.

חצבת מידבקת מאוד - לאדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה, יש סיכון של 90% להידבק. המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי מופיעה תפרחת בצבע אדום כהה.

התפרחת מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה, ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן גם שמה של המחלה. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה.

המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.

סיבוך נדיר מאד היכול להופיע כ-10 שנים אחרי הופעת החצבת הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת התדרדרות שכלית ופרכוסים.

הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל 5 ואצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. 1-3 ילדים מכל 1,000 חולים מתים מהמחלה.