ה"דיל" של סיום הסכסוך

ה"דיל" של סיום הסכסוך צריך להיות מנוסח במונחים עסקיים, כי זאת השפה היחידה שהנשיא טראמפ מבין. השפה העסקית היא שפת החשבונאות, וליתר דיוק, דוח רווח והפסד.

לדוח רווח והפסד יש שתי שורות מכריעות: שורת ההכנסות שהיא השורה העליונה ושורת הרווח לאחר מס שהיא השורה התחתונה. כל עסק חותר להעצים את השורה העליונה והשורה התחתונה ולצמצם את המרחק ביניהן.

סיום הסכסוך עם הפלסטינים מותנה בהסכמה הדדית של הצדדים כי ה"דיל" שיושג יסיים את כל התביעות ההדדיות. אם ה"דיל" שיושג לא ישים קץ לתביעות, הסכסוך לא יסתיים.

מפני שסיום הסכסוך הוא לב ה"דיל", עולה השאלה היכן יש למקם אותו: בשורה העליונה של ההכנסות או בשורה האחרונה של הרווח לאחר מס?

שלב ההכרה

ראש הממשלה נתניהו דורש שסיום הסכסוך יעוגן בשורת ההכנסות. הוא תובע, בראש ובראשונה, הכרה פלסטינית במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

הכרה כזו, לשיטת נתניהו, נדרשת משני טעמים: ראשית, היא עונה לשאלת היסוד של הסכסוך, קרי; שאלת הלגיטימיות של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. שנית, היא עונה לדרישה ההגיונית של הדדיות בין שתי מדינות לאום: ישראל ופלסטין. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ופלסטין היא מדינת הלאום של העם הפלסטיני.

הדרישה להדדיות ההכרה במדינות לאום לא עלתה בהסכמי השלום עם מצרים וירדן כי הסכסוך איתן היה בין מדינות ריבוניות ולא בין מדינה ותנועה לאומית.

אך אבו מאזן והרשות הפלסטינית מסרבים לקבל את הנוסחה של "שתי מדינות לשני העמים" ומתעקשים על נוסחת "פתרון שתי המדינות": ישראל ופלסטין. לטענתם, אין עם יהודי כי יהדות היא דת ולא עם, והעם בישראל הוא העם הישראלי.

לדעת נתניהו, סירוב הפלסטינים לקבל את נוסחת "שתי המדינות לשני העמים" מעיד על חוסר נכונותם לסיים את הסכסוך.

נוסחת "פתרון שתי המדינות", היא, לדעתו, מסווה להמשך הסכסוך באמצעים אחרים, ודבקות באסטרטגיה הערפאתית של "תורת השלבים": לאחר הקמת המדינה הפלסטינית לצד מדינת ישראל, ימשיך תהליך הכרסום של הלגיטימיות שלה באמצעות שיתוף פעולה בין המדינה הפלסטינית לערביי ישראל.

במגמה לחשוף ולסכל את המזימה הפלסטינית של "תורת השלבים", נתניהו דורש להציב את ההדדיות של ההכרה בשתי מדינות לאום - יהודית ופלסטינית - בשורה העליונה של ה"דיל" לסיום הסכסוך.

שלב הליבה

לאחר ההכרה ההדדית ב"שתי מדינות לשני העמים" ינוסחו, לשיטתו, ההסכמות לגבי כל סוגיות הליבה - גבולות, ביטחון, ירושלים, פליטים - עד לשורה האחרונה של רווח לאחר מס, היא שורת ההכרזה על סיום הסכסוך.

הביקורת של גוש המרכז-שמאל על תביעתו של נתניהו להכרה הדדית של מדינות הלאום מפשפשת במניעיו. מבקריו טוענים שמאחר ונהיר לו שהפלסטינים ידחו את דרישתו, נתניהו מציג את נוסחת 'שתי מדינות לשני העמים' מטעמיו הפוליטיים לטרפוד כל מו"מ עתידי.

נתניהו, מצדו, עשוי לטעון, כי בכך שהוא חושף את הסרבנות הפלסטינית לאימוץ "שתי מדינות לשני העמים", הוא מסיר את המסכה מעל פרצופו של אבו מאזן, ממש כפי שאהוד ברק חשף את פרצופו הסרבני של ערפאת בקמפ דייוויד.

מבלי לפשפש במניעיו של נתניהו, מה שאכן נחשף הוא כשל מהותי בטיעונו: אין קשר הכרחי בין סירוב הפלסטינים לנוסחת "שתי מדינות לשני העמים" לאפשרות של סיום הסכסוך.

נתניהו צודק בביקורתו על הסירוב הפלסטיני להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ולקבל את הנוסחה של "שתי מדינות לשני העמים". אך הוא טועה, ואף מטעה, בטענה שהסרבנות הפלסטינית סותמת את הגולל על הסכם לסיום הסכסוך.

סיום הסכסוך

סיום הסכסוך מותנה בהכרזה הדדית על "קץ התביעות". הכרזה זו חייבת לסיים את המו"מ, לאחר שתושגנה הסכמות בכל סוגיות הליבה. ההכרזה על סיום הסכסוך היא השורה התחתונה של ה"דיל", שורת הרווח הנקי של שני הצדדים, לאחר כל ההתמקחויות, הוויתורים והפשרות.

לפי המתווה העסקי שמומלץ להציג לנשיא טראמפ, שורת ההכנסות תהיה הנוסחה הפלסטינית של "פתרון שתי המדינות". לעומתה, שורת הרווח לאחר מס תהיה הנוסחה הישראלית לקץ התביעות וסיום הסכסוך.

ה"דיל" הישראלי-פלסטיני יהיה, אפוא, לא רק על סיום הסכסוך אלא גם על הדרך להגיע אליו. ישראל תסכים לוותר על נוסחת "שתי מדינות לשני העמים" ולקבל את דרישת הפלסטינים לנוסחת "פתרון שתי המדינות" כשורת הפתיחה של ההסכם.

הפלסטינים, מצדם, יסכימו לדרישה הישראלית לקץ התביעות וסיום הסכסוך בשורת הסיום של ההסכם.

ההכרזה על קץ התביעות וסיום הסכסוך שתחתום את ההסכם, תשיג שתי מטרות: ראשית, היא תאפשר לפלסטינים לזנוח את תביעתם לזכות השיבה מבלי להזכיר אותה. שנית, היא תייתר את דרישתו הכוחנית של נתניהו להכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

שכן, אם הפלסטינים יסכימו על קץ התביעות וסיום הסכסוך, השאלה בדבר אופייה היהודי של ישראל תוכרע על-ידי הדמוגרפיה בעתיד ולא על-ידי הגיאוגרפיה בהווה.

הסכם על "פתרון שתי המדינות" ו"קץ התביעות" ישאיר כל צד עם חצי תאוותו בידו ולכן עשוי להיות ההסכם האפשרי היחיד.

ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר קבוצת כלמוביל