החברות הממשלתיות רשמו רווח של כ-2 מיליארד שקל אשתקד - עלייה של 68%

החברות הממשלתיות רשמו רווח נקי מצרפי של כ-2 מיליארד שקלים בשנת 2016, לעומת כ-1.2 מיליארד שקלים בשנת 2015 – גידול של 68%. לטענת מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, הגידול החד ברווחים נובע מהרפורמות בחברות הממשלתיות בדגש על נבחרת הדירקטורים, ששינתה את אופי פעילות הדירקטוריונים של החברות וגייסה לשורות החברות דירקטורים בעלי ניסיון בעולם הניהולי או מומחיות פיננסית ששיפרה את הליכי קבלת ההחלטות בחברות.

יוגב ציין כי במהלך 2016 אירעו שלושה מהלכים חד פעמיים אשר קיזזו מרווחי החברות. בעקבות הליכי התייעלות ופרישה עובדים בתעשייה האווירית נרשמו הוצאות חד פעמיות בהיקף של 504 מיליון שקל עליהם אמר יוגב כי מדובר בהוצאה משמעותית שאת פירותיה נראה בשנים הקרובות. כמו כן, נרשמו הוצאות בסך 408 מיליון שקל בגין הטיפול במשבר מתקן ההתפלה של מקורות, וכן הוצאות חד פעמיות בגין התייעלות ופרישה עובדים בתעש מערכות בהיקף של 177 מיליון שקל. ללא הוצאות חד פעמיות אלה, היה הרווח הנקי המצרפי של החברות הממשלתיות מסתכם בכ-3 מיליארד שקל.

בשנת 2016 הציגו החברות הממשלתיות רווח גולמי מצרפי של 11.8 מיליארד שקל, זאת לעומת רווח גולמי מצרפי של 11.3 מיליון שקל בנתון המקביל בשנה שעברה, גידול של כ-4%. הרווח התפעולי המצרפי גדל בין 2015 ל-2016 בכ-11% מ-4.9 מיליארד שקל ב-2015 ל5.4 מיליארד שקל ב-2016.

ראש רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

יוגב ציין כי לצד הגידול ברווחים נרשם קיטון בהכנסות החברות הממשלתיות, שחלקו אף היה יזום על מנת להוריד את נטל התשלומים על הציבור, שהסתכמו ב-2016 ב-67.1 מיליארד שקל, זאת לעומת 67.3 מיליארד שקל בשנת 2015, ירידה של 0.3%.

חברת החשמל היא בעלת הרווח הנקי הגבוה ביותר מבין החברות הממשלתיות בישראל, עם רווח נקי של 1.181 מיליארד שקל. אחריה בדירוג ממוקומת רפאל עם רווח נקי של 473 מיליוני שקלים, חברת נמלי ישראל (חנ״י) – 307 מיליוני שקלים, ורכבת ישראל – 153 מיליון שקל. לעומתן, התעשייה האווירית היא זו שהציגה את ההפסד הנקי הגבוה ביותר – 422 מיליוני שקלים, בעיקר בשל הפרשה של 504 מיליון שקל עבור התייעלות ופרישת עובדים. אחריה ממוקמת מקורות עם הפסד של 227 מיליון שקל (הנובע מהוצאה בסך 408 מיליון שקל בגין הטיפול במשבר מתקן ההתפלה) ותעש מערכות עם הפסד בסך 182 מיליון שקל (הכולל הוצאה של 177 מיליון שקל להתייעלות ופרישת עובדים).

ההון העצמי המצרפי של החברות, הסתכם ב-46.4 מיליארד שקל. זהו גידול חד בשיעור של כ-25% ביחס לרמת ההון העצמי של החברות ב-2013, אז הסתכם ההון העצמי ב-36.9 מיליארד שקל.

סך הנכסים של החברות הסתכם בכ-195.4 מיליארד שקל, זאת לעומת 190.9 מיליארד שקל בנתון המקביל בשנה שעברה. בסה"כ גדלו נכסי החברות הממשלתיות מתחילת הרפומה בחברות הממשלתיות בכ-17.7 מיליארד שקל, שהם כ-10% מסך הנכסים.

בדבריו בכנס לסיכום התוצאות העסקיות של החברות הממשלתיות, אמר יוגב כי התוצאות הללו הן אחד האינדיקטורים המשמעותיים והמרשימים ביותר לבחינת הצלחתה של הרפורמה בחברות הממשלתיות. ״הגידול החד והמתמשך ברווחי החברות הממשלתיות, החיזוק בחוסנן הפיננסי והשיפור הניכר ברמת השירות שלהן לצרכני השירותים, נובעים בראש ובראשונה מניתוק החברות ממוקדי הפוליטיקה, החדרת תפיסות עסקיות מקצועיות ועצמאיות בחברות, באמצעות נבחרת הדירקטורים, ושיפור גדול ברמת הניהול בהן. כל זאת, כחלק מהרפורמה המקיפה והמוצלחת שאנו מנהיגים בחברות הממשלתיות מזה ארבע שנים״, אמר יוגב. "בהתאם לתחזית שלנו, הרווח הנקי הצפוי לחברות הממשלתיות בשנים 2017 ו-2018 צפוי להסתכם בכ-3 מיליארד שקלים.

ללא אירועים חד פעמיים, היה הרווח הנקי של החברות הממשלתיות מסתכם כבר ב-2016 בכ-3 מיליארד שקלים, ולתפיסתנו זהו הרווח שאמור להיות הרווח המייצג של החברות הממשלתיות לאורך זמן. בזכות הרפורמה בחברות הממשלתיות הצלחנו לייצב את החברות ולהעבירן מהפסדים של מאות מיליוני שקלים בשנה לשיעורי הרווחיות הנוכחיים, וזאת תוך הקטנה יזומה ברמת ההכנסות בחלק מהחברות ותרומה להפחתת יוקר המחיה", הוסיף.