דו"ח: 50% עלייה בשימוש בבע"ח בניסויים קליניים בישראל
מדו"ח משותף של משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים, עולה כי במהלך 2016 נעשה שימוש בכחצי מיליון בעלי חיים במהלך המחקרים, זאת לעומת כ-300 אלף בשנה שקדמה. על-פי משרד הבריאות - העלייה משקפת מאמצים לפיתוח טכנולוגיות חדשות
שימוש בבעלי חיים לצורכי מחקר: על פי דו"ח של משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים המתפרסם היום (ד'), בשנת 2016 נעשה בישראל שימוש ב-507,018 בעלי חיים למטרות מחקר.
מתוך הנתונים עולה שכ-58.95% מניסויי בעלי החיים היו מקבוצת המכרסמים (עכברים, שרקנים, גרבילים וחולדות). זו הקבוצה הגדולה ביותר של בעלי החיים ששימשו למחקר. קבוצת בעלי החיים בעלי דם קר (בעיקר דגים וגם נחשים, קרפדות וצפרדעים) היוו כ-35.5% וקבוצת העופות (בעיקר תרנגולות) היוו 4.37% מכלל בעלי חיים.
בנוסף, בוצע מספר מועט של מחקרים בשאר מיני בעלי החיים כמו ארנבות, חזירים, כבשים, סוסים, קופים ואפילו – גמל אחד.
קראו עוד:
ניסויים בבעלי חיים: למה הם הכרחיים - וכיצד מבוצעים?
מחקרים בתאי גזע: ניסויים בבעלי חיים למען האנושות
ניסויים רפואיים בבני אדם: האם זה בכלל מוסרי?
חמש רמות חומרה של סבל במהלך הניסוי
בהשוואה לשנת 2015, חלה עלייה ניכרת בשימוש הכולל בבעלי חיים, רובה נובעת מעלייה בשימוש בדגים. בשנת 2015 בוצעו ניסויים ב-334,767 בעלי חיים למטרות מחקר.
במשרד הבריאות טוענים שהעלייה הזו משקפת מאמצים לפיתוח שיטות וטכנולוגיות חדשות, המאפשרות שימוש בבעלי חיים אלו לצורך המחקר וכן יישום קפדני של עקרונות העבודה בבעלי חיים, המקובלים בעולם ובארץ, לפיהן יש לעשות שימוש בבעל החיים מהסולם ההתפתחותי הנמוך ביותר היכול לענות על צרכי המחקר.
בשנת 2016 היו 3,135 היתרים פעילים לביצוע מחקרים בבעלי חיים, כאשר 44.9% מהמחקרים שימשו לקידום הבריאות, לקידום הרפואה ולמניעת סבל; 44.9% לקידום המחקר המדעי; 8.9% לבדיקה או ייצור של חומרים או חפצים; ו-1.3% לחינוך ולהוראה.
הפרוצדורות במחקרים סווגו על פי סולם של 5 רמות חומרה שקבעה המועצה לניסויים בבעלי חיים בהתחשב בפוטנציאל הסבל שלהם. לפי סולם זה 9% מהמחקרים היו ברמה הנמוכה ביותר, 18% ברמה השנייה, 28% ברמה השלישית, 31% ברמה הרביעית ו-14% ברמה הגבוהה ביותר.
בנוסף, במהלך השנה הקודמת הנפיקו ועדות ההיתרים 1,927 היתרים חדשים לעריכת מחקרים בבעלי חיים. כשליש מבקשות המחקר אושרו בסבב הדיונים הראשון בוועדות ההיתרים ואילו רוב הבקשות אושרו לאחר שניים עד שישה סבבי דיונים בוועדות ההיתרים, שבהם נדרשו החוקרים להכניס תיקונים, ורק לאחר שוועדות ההיתרים דנו בתיקונים ובשינויים שנערכו ונחה דעתם – אושרו בקשות המחקר וניתנו היתרים.
כ-9% מבקשות המחקר נדחו או שהדיון בהם לא הסתיים. טרם הנפקת כל היתר והיתר מתקיימת בחינה קפדנית של הקצאת בעלי החיים ונעשים מירב המאמצים לאשר את המספר המזערי של בעלי חיים שיספק תוצאה תקפה מבחינה מדעית למחקר.
המועצה לניסויים בבעלי חיים טוענת כי היא ממשיכה במאמצי השיקום, בעיקר של בעלי החיים הגדולים (קופים, קרניבורים, חיות משק וחיות בר, חולדות ותרנגולות). לטענתם, שיעור השיקום של בעלי חיים אלו עומד על כ-88%.
"שיעורי השיקום של בעלי החיים בישראל בולטים בכל קנה מידה וישראל מובילה זה שנים בשיקומם בהשוואה לנתונים המתפרסמים בכל העולם", הם אומרים.
לפנייה לכתב/ת 
