קפריזי, לא צפוי ושונא את הטלפרומפטר: לקראת נאומיו של דונלד טראמפ במזה"ת
הדיפלומטיה האמריקנית מחסירה פעימה בכל פעם שהנשיא עולה על פודיום. הסיבה היא לא רק החיבה שלו לאלתורים, אלא גם העובדה שכותב הנאומים הוא בן 31 שנחשב לסמן הימני בממשל. בסעודיה ובישראל נכנסו לכוננות
נשיאי ארה"ב אוהבים לשאת נאומים בטקסי סיום של שנת לימודים באוניברסיטאות. זה נותן להם אפשרות לעמוד מול אלפי צעירים נוצצי עיניים ולהרביץ בהם גרסה אמריקנית של ציונות. בדרך כלל הם בוחרים את המכללות השונות לפי האג'נדה האישית והפוליטית שלהם, אבל כולם - כולם - מקפידים לכסות את כל המכללות הצבאיות. אז בשבוע שעבר נשא דונלד טראמפ את נאום המכללה הצבאית הראשון שלו כנשיא, בטקס סיום קורס הצוערים של משמר החופים האמריקני.
הוא התחיל את הנאום באופן הממלכתי הצפוי, נראה מקריא במדויק מהטלפרומפטר, כשלפתע, בלי שום סיבה נראית לעין, האיש שנולד לעושר רב והתחמק חמש פעמים מגיוס לצבא, אמר לקצינים הקרביים הצעירים: "יחכו לכם בחיים אתגרים רבים. תגלו שהדברים לא תמיד הוגנים, שקורים לכם דברים שלא מגיעים לכם. הנה, תראו איך מתייחסים אלי בזמן האחרון בתקשורת, למרות שאני עושה עבודה יוצאת מן הכלל ('טרמנדס'). לאף פוליטיקאי בהיסטוריה, ואני אומר את זה בביטחון גדול, לא התייחסו רע יותר". את תגובתם של אברהם לינקולן, ג’ון קנדי, נלסון מנדלה ומהטמה גנדי לא ניתן היה להשיג.
שני הנאומים האלה, שאמורים באמת להיות הכי בטוחים, מאחדים, נטולי פליטות פה או פרובוקציות של כל נשיא, הפכו באמצע הדרך לעוד נאום קמפיין, והבהירו שוב שכשמדובר בדונלד טראמפ - שיעורי בית, הכנה מדוקדקת וכמובן משמעת הם דברים חסרי משמעות לחלוטין.
באופן רשמי, כותב הנאומים הראשי של טראמפ הוא אחד מיועציו הפוליטיים, סטיבן מילר, בסך הכול בן 31, ואחד הסמנים הכי ימניים בממשל שלא היה ימני ממנו. הוא כתב את נאום ההשבעה וגם את הנאום של טראמפ בוועידת המפלגה הרפובליקנית, והוא אחראי על הטון הקודר והאפל הקבוע בנאומים האלה. מדי פעם הוא נעזר בסמן ימני קיצוני אחר, סטיב באנון, ומקבל טיפים מג'ארד קושנר.
בניגוד לקודמו, ברק אובמה, שלפעמים היה משכתב מחדש את הנאומים שחיברו כותביו, לטראמפ אין שום עניין בכתיבה, וגם לא ממש בקריאה. לפני טקס ההשבעה בינואר הוא צייץ צילום שלו יושב מאחורי שולחן במאר-א-לאגו, כביכול כותב על בלוק מכתבים, וסיפר שהוא עובד במרץ על נאום ההשבעה. האינטרנט גילה במהירות שהנייר ריק. בסופו של דבר הודה הבית הלבן כי מילר ובאנון כתבו את הנאום, שהיה כל כך קודר עד שבסיומו נשמע הנשיא לשעבר ג’ורג’ בוש אומר: "זה היה חתיכת shit מוזר".
הפעם היחידה שבה טראמפ התחיל וסיים נאום בלי לסטות ממנו הייתה בקונגרס כחודש אחרי שנכנס לתפקיד. הנאום ההוא, כנראה המתון ביותר שנשא אי פעם, הביא לו שבחים רבים, בעיקר משום שנדמה היה כי התקשורת האמריקנית נדהמה לגלות שהוא יכול לקרוא משפטים שלמים מהטלפרומפטר.
זו אחת הסיבות שהמעריצים שלו אוהבים אותו: הם מרגישים שהוא אומר להם אמת ספונטנית ולא ספינים שנכתבו מראש. אבל כשאתה נשיא ארה"ב, לכל מלה שאתה אומר יש משקל עצום וספונטניות היא כמעט תמיד מתכון לאסון.
במסע הראשון של טראמפ לחו"ל כנשיא מתוכננים לו שלושה נאומים, ומילר יכתוב את כולם. מילר הוא האיש מאחורי הצו שאסר את כניסתם לארה"ב של תושבי מדינות מוסלמיות מסוימות, והוא כתב את הנאום בנושא האסלאם שטראמפ יישא מחר בערב הסעודית. מילר גם מתנגד גדול לנאט"ו והוא כותב את הנאום שיישא טראמפ בוועידה של הברית מאוחר יותר השבוע.
לא פלא שהדיפלומטיה האמריקנית ערוכה עם מעילי גשם לקראת המטר המתקרב. הנאום בישראל הוא מן הסתם הבטוח ביותר של טראמפ, ובכתיבתו יקבל מילר עזרה מג'ארד קושנר.
בסופו של דבר, כל הנאומים של טראמפ בתוך ארה"ב הם גרסה כזו אחרת של נאומי קמפיין. האמריקנים מקווים שהבהלה הגדולה של היציאה החוצה לעולם תגרום לו לחשוב על כל מלה שיאמר, כי גם ככה קצב החדשות של הנשיא הנוכחי הוא משהו שהאמריקנים לא יודעים איך להסתדר איתו בלי מנה רצינית של כדורי הרגעה.
לפנייה לכתב/ת 
