איפה נמצאים שומרי הסף?
שומרי הסף הבכירים מגנים על ראש הממשלה במקום להגן על הציבור. חברי הקואליציה ממלמלים אמירות על ריאל פוליטיק ומסבירים שלא מפילים ממשלה על שידור ציבורי - כאילו הסיפור פה הוא רק התאגיד ולא חציית גבולות מטורפת של ראש ממשלה שמרגיש שמותר לו הכל
אבל זה אחד ההישגים העצובים ביותר, כי הוא בעיקר מעיד עד כמה חריף היעדר המנהיגות בחברה הישראלית. ראש הממשלה מחליט מסיבות לא ענייניות ומתוך גחמות אישיות לפגוע בתאגיד השידור הציבורי - לייצר כאוס ניהולי מטורף, לבזבז עשרות מיליונים מדי שנה, להתעלל במאות עובדים - וזה פשוט עובר כמעט ללא כל הפרעה.
מה שמדהים זה שכמעט אין חוק שיש עליו כזאת הסכמה גורפת מקיר לקיר, מימין ועד שמאל - הסכמה על כך שהוא מיותר, פוגעני, חסר כל תכלית ראויה ומונע מאינטרסים אישיים. בחדרי חדרים כולם מתנגדים לו, אבל ברגעי ההכרעה כולם משחקים את המשחק. שומרי הסף הבכירים מגנים על ראש הממשלה במקום להגן על הציבור. חברי הקואליציה ממלמלים אמירות על ריאל פוליטיק ומסבירים שלא מפילים ממשלה על שידור ציבורי - כאילו הסיפור פה הוא רק התאגיד ולא חציית גבולות מטורפת של ראש ממשלה שמרגיש שמותר לו הכל.
מילא כל אותם גורמים ממסדיים, שתלויים במישרין בראש הממשלה ומתקשים לצאת נגדו בסוגיה כה נפיצה, אבל איפה היה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בסיפור הזה? ההסתדרות היא גוף החברה האזרחית הגדול, החזק והמשמעותי בישראל, שגם שומר על עצמאות מוחלטת מהמדינה בגלל שהוא ממומן מדמי חבר. אל מול מהלך של פיצול התאגיד, שפוגע גם בכלל הציבור וגם בעובדים שהיא מייצגת, מצופה מיו"ר ההסתדרות להיות המבוגר האחראי שבולם את ההשתוללות, להיות המנהיג שמסוגל לייצר אלטרנטיבה אזרחית לראש הממשלה. אבל ניסנקורן בחר לא להנהיג.
למזלם של כולם, בג"ץ היה שם כדי לפצות על היעדר המנהיגות. אבל עם צווים של בג"ץ לא מתקנים חברה. הם לא תחליף לפקידים שיעמדו על שלהם, לפוליטיקאים שלא יפחדו לאבד את הכיסא בשביל לעשות את הדבר הראוי או להסתדרות שתילחם ללא מורא מול הממשלה למען העובדים והציבור. הצווים של בג"צ צריכים להיות רק רשת ביטחון למקרים חריגים ביותר, ואם כל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו להפקיר את הציבור - גם רשת הביטחון הזאת בסוף עלולה להיקרע.
יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים
לפנייה לכתב/ת 
