הפנים אומרות הכל: מנגנוני הזיהוי והקשר הישראלי
בניגוד לגלקסי S8, האייפון הבא אמור לכלול מנגנון זיהוי פנים אמין, שיבחין בין אדם אמיתי לבין תמונתו. יצרניות הטלפונים מבטיחות לשכלל את המנגנון בעזרת מצלמות תלת-ממד ובינה מלאכותית שפיתחו חברות ישראליות
את חגיגת ההשקה המושקעת של הגלקסי S8 בניו-יורק בסוף מרס קילקל סרטון יוטיוב בן 63 שניות בלבד. על הבמה התגאו בכירי סמסונג בתכונות האבטחה והפרטיות של הסמארטפון המשוכלל, כולל יכולת זיהוי פנים לשחרור נעילת המכשיר. לדבריהם, המצלמה מזהה את תווי הפנים שלכם, ואם אתם אכן בעליו החוקיים, תקבלו גישה לטלפון. אבל בלוגר זריז וממזרי הראה תוך זמן קצר שקל מאוד לעקוף את המנגנון: מתברר כי לא צריך יותר מתמונה של בעל המכשיר כדי לרמות את הגלקסי S8 ולשחרר את נעילתו. סמסונג, מצידה, מיהרה להבהיר שמנגנון זיהוי הפנים אינו מיועד בכלל להיות מנגנון אבטחה אלא עוד דרך להיכנס למכשיר, כמו החלקת אצבע, וכי אכן הוא אינו מאובטח כמו מנגנוני טביעת האצבע וסורק הקשתית.
מערכות זיהוי פנים אינן חדשות, וכבר שנים נעשה בהן שימוש. ודאי נתקלתם בהן בפייסבוק, שמציעה לתייג אנשים בתמונות שאנו מעלים באופן אוטומטי; או בשירותי תמונות Google Photos, שמקבצים תמונות אוטומטית לפי זיהוי האנשים המופיעים בהם; או בעמדות הדרכונים בשדות תעופה זרים. וכמובן, כפי שרואים בסרטים, סוכנויות ביון ואכיפת חוק משתמשות בטכנולוגיות זיהוי פנים כדי לאתר מבוקשים, לפענח פשעים ולמנוע פיגועים.
שימוש חשוב בזיהוי הפנים הוא כאמצעי ביומטרי לזיהוי ולאימות זהות - ממש כמו טביעת אצבע. המערכת סורקת את פניכם, משווה לפרטים הוויזואליים השמורים במאגר, ואם יש התאמה - זהותכם אומתה. לפי תחזיות רבות, הפנים שלנו יהפכו בבוא הזמן לתעודת הזהות במכשירים כמו טלפונים ומחשבים, וגם במקומות נוספים.
קל לרמות
זיהוי פנים הוא אולי השיטה הטבעית, הנוחה והמהירה ביותר לזהות אותנו. היא מחקה במדויק את הדרך שבה בני אדם מזהים זה את זה. כאשר פוגשים חבר ברחוב, אנחנו לא צריכים לבקש ממנו סיסמה כדי לוודא שהוא באמת מי שאנחנו חושבים שהוא, ואין צורך לבקש ממנו טביעת אצבע. אנחנו פשוט מעיפים מבט בפניו ויודעים שהוא זה הוא. אז למה שהטלפון שלנו לא יעבוד באותה דרך בדיוק?
הסיבה היא ששיטות זיהוי פנים לא בהכרח טובות ואמינות מספיק. קל מאוד לרמות אותן. בדיוק כמו במקרה של הגלקסי S8 - אם אפשר לעבוד על מנגנון הזיהוי באמצעות תמונה בלבד, הוא לא שווה הרבה. לאורך השנים השיקו היצרניות מכשירים רבים עם מנגנון זיהוי פנים, ושוב ושוב הראו חוקרים ובלוגרים עד כמה קל להטעות אותם.
הסיבה שהגלקסי נכשל במשימת הזיהוי היא פשוטה: המצלמה הקדמית שלו היא מצלמת דו-ממד פשוטה, ולכן פנים של אדם ותמונה של אותו אדם נראים לה אותו דבר.
אבל זו לא הבעיה היחידה שעומדת בפני מנגנוני זיהוי פנים. התמודדות עם תנאי תאורה היא אחת מהן: אם אתם בחדר חשוך, המצלמה פשוט לא תראה את הפנים שלכם. ומה קורה אם אתם חובשים כובע ומרכיבים משקפי שמש, או שגידלתם פתאום זקן?
אבל מובן שהטכנולוגיה מתפתחת ומשתכללת, ובקרוב נראה סביבנו יותר ויותר אמצעי זיהוי שעומדים בגבורה גם מול מכשולים וניסיונות הונאה.
בשנים האחרונות הושקו מספר מחשבים ניידים המצוידים במערכת "ווינדוס Hello", שמסוגלת לבצע זיהוי פנים בעזרת מצלמת עומק כפולה מתוצרת אינטל (שפותחה בישראל). זו מאפשרת לכם להיכנס למחשב באופן מאובטח, ללא צורך בהקלדת סיסמה, אלא רק באמצעות מבט למסך.
בניגוד למצלמת הגלקסי S8, כאן מדובר במצלמה המסוגלת "לחוש" בעומק ובתלת-ממד, ולכן נחשבת למדויקת הרבה יותר בזיהוי פניו של אדם. כבר אי אפשר לרמות אותה עם תמונת דו-ממד רגילה. המערכת נחשבת מדויקת במיוחד: בדיקה של עיתון אוסטרלי הראתה שהיא מבחינה היטב אפילו בין תאומים זהים לחלוטין.
בספטמבר הקרוב צפויה אפל להשיק אייפון חדש ומתקדם, ולפי שמועות והערכות רבות הוא יכלול גם מנגנון זיהוי פנים שיאפשר לשחרר את הנעילה ללא צורך בסיסמה ובטביעת אצבע. רק תביטו עליו - והוא ייפתח. הכל עדיין בגדר שמועות, כמובן, אבל ככל הנראה המנגנון יהיה מדויק ומאובטח הרבה יותר מאלו שראינו בסמארטפונים קודמים, ויתבסס רבות על טכנולוגיה ישראלית. ראשית, האייפון יצויד במצלמת תלת־ממד (המבוססת על פיתוח של "פריימסנס" הישראלית שנרכשה על ידי אפל), המסוגלת לזהות עומק, וכן באלגוריתמים של בינה מלאכותית שיבטיחו זיהוי מדויק (ויבוססו כנראה בין השאר על טכנולוגיית זיהוי פנים של חברת "רילסנס" הישראלית, שרכשה אפל בתחילת השנה).
אגב, לפי פטנט שרשמה אפל עוד ב-2013 זיהוי הפנים יכול לתת לנו הרבה יותר מסתם שחרור נעילה: לדוגמה, אם האייפון יצלצל, או כשיתקבלו הודעה או מייל, אלה יוצגו על המסך רק אם בעל המכשיר יביט בו. אם זר לא מזוהה ינסה להביט ולקרוא - הוא ייתקל במסך מוחשך.
איך אני הולך?
בחברת FST Biometrics הישראלית פיתחו מנגנון זיהוי ויזואלי מתקדם, שמהווה היתוך בין פרמטרים חזותיים שונים. זו מערכת שמאמתת זהות של אדם לא רק לפי סריקת תווי פניו, אלא גם לפי ניתוח מאפיינים התנהגותיים כמו צורת הליכה, תנועות, ואפילו האופן שבו אדם מטה את ראשו.
אם זה קצת מזכיר לכם את הדרך שבה גם אנחנו מזהים בני אדם מוכרים, זה לא במקרה. המערכת משתמשת באלגוריתמים של בינה מלאכותית, המחקים את תהליך הלמידה של מוח אנושי. זו "אומנה" באמצעות סריקת מאות אלפי ומיליוני תמונות של אנשים - וכך למדה כיצד לזהות אנשים באמצעות מאפייניהם השונים.
"אני לא צריך לראות את פניו של הבן שלי כדי לזהות אותו, אני מזהה אותו גם מאחור וכשהוא בתנועה", אומר אריה מלמד, מנהל השיווק של FST Biometrics. "גם המערכת שלנו לומדת לעבוד בצורה דומה". ואף שהיא נעזרת במצלמות פשוטות, לדברי מלמד היא לא נופלת בפח כשמנסים להטעות אותה עם תמונות. היא מבדילה ביניהן כי למדה לעשות זאת, בדיוק כפי שכל אחד מאיתנו יכול להבדיל בין אדם לבין תמונה של אותו אדם - פשוט כי אנחנו יודעים לעשות זאת ו"למדנו" לעשות זאת כל חיינו.
צ'ק-אין אוטומטי
חברת FST, שנוסדה על־ידי ראש אמ"ן לשעבר אהרון זאבי-פרקש, ובין משקיעיה אפשר למצוא גם את אהוד ברק, מוכרת מערכות אימות זהות ובקרת כניסה שמתאימות לארגונים, מפעלים, בנייני משרדים, מועדוני כושר, מעבדות ומתקנים ביטחוניים. בכניסה למבנה מוצבת מצלמה המצלמת את העובדים תוך כדי הליכה - והמערכת מזהה אותם ומתירה להם להיכנס בלי שיצטרכו להעביר תג זיהוי או לתת טביעת אצבע.
זיהוי הפנים מחלחל גם לתחום התעופה. חברת "דלתא" החלה לערוך ניסוי בשבוע שעבר במכונות שיאפשרו לבצע צ'ק־אין למזוודות אוטומטית, ללא איש שירות. המערכת תצלם את פני הנוסעים, תשווה לתמונת הדרכון, תאמת את זהותם - וכך יהיה אפשר לזרז את תהליך הפקדת המזוודות. גם המאגר הביומטרי של מדינת ישראל יתבסס על תמונות פנים של כל האזרחים.
אך ייתכן שהמכשול העיקרי שכל החברות והגופים הללו יצטרכו להתגבר עליו הוא לא בהכרח טכנולוגי, אלא דווקא פסיכולוגי: כשאנו נתקלים במערכת זיהוי פנים המונית, בכולנו עולים חשש טבעי ותחושת אי־נוחות בנוסח "האח הגדול", וכן חששות לבעיות אבטחת מידע ושמירה על פרטיות. לכן, מי שיצטרך לשכנע אותנו להזדהות באמצעות פנינו ייאלץ לעבוד לא פחות קשה גם כדי להפיג את החששות הללו.
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
