סיכום עונת 2016/17 בליגה הגרמנית
אז לאחר שהליגה הסתיימה, הגיע שלב הסיכומים, ויש הרבה מה לסכם והרבה תובנות מעניינות
השחקן המצטיין: אמיל פורסברג - 19 בישולים ו-8 שערים. זה המספר העצום של השערים בהם היה מעורב הקשר השוודי העונה בליגה. פורסברג היה אחד הגורמים המרכזיים להצלחתה של לייפציג העונה.
השחקן המאכזב: תומאס מולר - בעונה שעברה מולר שיחק 31 משחקים בבונדסליגה בהם כבש 20 שערים ובישל 7. העונה, מולר שיחק 29 משחקים בהם כבש רק 5 שערים ובישל 12. יש שיגידו שאנצ'לוטי לא שיבץ אותו במקום הנכון, יש יגידו שהוא לא קיבל מספיק דקות משחק, אבל שום דבר הוא לא תירוץ עבור שחקן כמוהו.
החתמת העונה: מקס קרוזה מוולפסבורג לוורדר ברמן - לאחר שעלה מהנוער של ברמן, קרוזה בילה בקבוצה שלוש שנים בהן צבר רק הופעה אחת. אחר כך הוא עבר בקבוצות נוספות עד שלבסוף מצא את עצמו חזרה בקבוצה שבה התחיל. החלוץ כבר לא צעיר, בן 29, אך השתלב נהדר וכבש 14 שערים ב-22 משחקים. הוא אחד הגורמים המרכזיים האחראיים להצלחתה יוצאת הדופן בסיבוב השני של הליגה.
פריצת העונה: טימו ורנר - החלוץ הגרמני בן ה-21 הגיע לעונה ראשונה תחת אור הזרקורים בלייפציג ולא איכזב. ורנר כבש 21 שערים העונה, ונראה כמו חלוץ העתיד של נבחרת גרמניה אחרי שהדור של קלוזה ופודולסקי כבר חלף - ואכן זומן למשחקי גביע הקונפדרציות. אחרי עונה מעולה, ורנר צריך להוכיח את עצמו הן בנבחרת והן כשיצטרך להתמודד בליגת האלופות מול הקבוצות החזקות ביבשת.
הקבוצה המפתיעה: לייפציג -לא הרבה היו מהמרים על העולה מהליגה השנייה שתצליח לסיים במקום השני. אין צורך לציין שבגרמניה לא אוהבים את הקבוצה מלייפציג מכיוון שהיא מופעלת ע"י תאגיד המשקאות רד בול. אבל כל ההשמצות לא הפריעו לקבוצה שמורכבת משחקנים שרובם הגדול צעירים ולא כל כך מוכרים, לעשות עונה שוברת שיאים ולסיים במקום שמוביל אותם אוטומטית לשלב הבתים של ליגת האלופות בשנה הבאה. השאלה שנשאלת היא אם ההצלחה של הקבוצה (והכסף שכמובן לא חסר) יביאו לקניית שחקנים ברמה עולמית, הצלחה בליגת האלופות ומאבק נוסף על האליפות מול באיירן? או שמא השחקנים שפרצו יחליטו לעזוב לטובת קבוצות ותיקות יותר, ומה שבנו השנה בלייפציג יתפרק. את זה נדע רק בשנה הבאה.
הקבוצה המאכזבת: וולפסבורג - סגנית האלופה לפני שנתיים, מקום שמיני בשנה שעברה, והעונה היא כבר תתמודד בפלייאוף נגד הירידה. תופתעו לשמוע, אבל לוולפסבורג יש את התקציב הרביעי בגודלו בבונדסליגה (אחרי באיירן, דורטמונד ולייפציג) וגם חומר לא רע בכלל של שחקנים, אבל היא לא מצליחה להמריא, בדיוק ההפך. בתחילת העונה זה עוד היה דיטר הקינג שאימן את הקבוצה. אחריו הגיע ולריאן איסמעל שהחזיק רק ארבעה חודשים בתפקיד וגם אנדראס יונקר לא הצליח להושיע את הזאבים. אם תשאלו את ראשי הקבוצה, השאיפה שלהם הייתה אירופה, ותראו איפה הקבוצה נמצאת, זה אומר הכל. במידה והיא תיכשל בפלייאוף ההישרדות ותרד, לקרוא לה הקבוצה המאכזבת תהיה מחמאה.
משחק העונה: אבחר שניים. 1. לייפציג 4 באיירן 5. המשחק נכנס לרשימה פשוט בגלל כמות השערים האסטרונומית. אבל מכיוון שזה המשחק בין הראשונה לשנייה, למרות שהאליפות כבר הוכרעה, זה עושה את זה עוד יותר מיוחד. לייפציג הובילה כבר 3-1 ו-4-2, והייתה בטוחה שהיא בדרך לניצחון יוקרתי, אבל באיירן כמו באיירן לא אומרת נואש עד שריקת הסיום. אלאבה השווה בדקה ה-91 ורובן קבע 5-4 לאורחים בדקה ה-95. משחק לפנתיאון. 2. דורטמונד 4 ורדר ברמן 3. קצת רקע - מחזור הסיום, דורטמונד צריכה יותר נקודות מהופנהיים כדי להבטיח את המקום השלישי ואת המקום בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונה הבאה. כבר בדקה ה-7 היא מוצאת עצמה בפיגור אבל מצליחה להתעשת ולהפוך את התוצאה עד המחצית. ברמן, שעדיין נלחמה על הכרטיס לאירופה, לא ויתרה והצליחה לבצע מהפך נוסף. 3-2 לברמן בדקה ה-68 והשמפניות בהופנהיים כבר מתקררות. אבל אז דורטמונד הצליחה שוב להפוך וקבעה 4-3 בסיום שגם הבטיח לה את המקום השלישי.
נבחרת העונה:
מנואל נוייר - עדיין השוער הכי טוב בעולם ואחראי לכמות השערים הנמוכה שבאיירן ספגה העונה.
פיליפ לאם - גם בעונת הפרישה שלו הוא עדיין אחד המגנים הטובים ביבשת.
יונאס הקטור - בשקט בשקט הבחור הזה הוביל את קלן לאירופה ונהיה גם חבר הרכב קבוע בנבחרת גרמניה.
מאטס הומלס - הבלם הכי טוב בליגה העונה.
ווילי אורבן - הלב של לייפציג. בלם שגם כובש וגם מספק שקט להגנה.
אריין רובן - גם בגילו המופלג, ממשיך להיות אחד השחקנים הכי חשובים של באיירן.
אמיל פורסברג - כבר הסברתי למה מגיע לו להיות פה.
סבסטיאן רודי - לרודי אין מספרים גדולים, אבל בואו נגיד שלא סתם הופנהיים סיימה רביעית העונה ולא סתם רודי עובר לבאיירן בקיץ.
תיאגו אלקנטרה - נתן עונה מצוינת בבאיירן והיה המוסר הכי טוב בליגה.
רוברט לבנדובסקי - אחד משחקני המפתח של באיירן העונה. 30 שערים בעונה שנייה ברציפות.
פייר אמריק אובמיאנג - מלך השערים. 31 כיבושים היו העונה לחלוץ מגאבון.
מאמן העונה: יוליאן נגלסמן - בחור בן 29 שבפברואר הקודם, כשהיה מאמן קבוצת הנערים של הופנהיים, נקרא לאמן את הקבוצה הבוגרת שהייתה אז במקום ה-17. נגלסמן הצליח במלאכה וסיים נקודה אחת מעל המקום המוביל לפלייאוף ההישארות. מאז ועד היום המיקום של הופנהיים בטבלה התהפך ב-180 מעלות. אז רביעית מהסוף, היום רביעית מהפסגה. הופנהיים הפכה מקבוצה שנאבקת נגד הירידה לקבוצה שנאבקת על הכרטיס לליגת האלופות שאותו היא יכולה להשיג בהנחה שתעפיל משלב המוקדמות. הופנהיים היא קבוצה תוססת שמשחקת כדורגל התקפי ולא מפחדת מאף יריבה שבאה מולה, ונגלסמן, שמאמן גם שחקנים מבוגרים ממנו בגיל, הוא הסיבה המרכזית לשינוי העצום שעברה הקבוצה.
לגיונר העונה: עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, לטאלב טואטחה, שאולי עוד ימצא עצמו מחזיק הגביע הגרמני, התואר מגיע לאלמוג כהן. אמנם הקבוצה שלו ירדה, אבל לא סתם מרעיפים עליו שבחים מכל עבר וכנראה שימצא בית חדש באחת מהקבוצות שנשארו בליגה. אלמוג הוא מלך השערים של אינגולשטאדט עם שבעה שערים והוביל אותה כל העונה. הוא שחקן שנלחם ומראה מנטליות שלא אופיינית לשחקני הכדורגל הישראלים שאנחנו מכירים.
לפנייה לכתב/ת 
