"חייזרים אלימים השתלטו על העולם": prey בסקירה
חשבתם פעם מה היה קורה אילו נשיא ארה"ב לשעבר, קנדי לא היה נרצח? Prey מתרחש ביקום מקביל בו זה בדיוק מה שקרה. אביתר כהן בילה שעות מול המסך כדי לדעת האם להמליץ לכם עליו
מה היה קורה לוּ נשיא ארצות-הברית ג'ון קנדי לא היה נרצח ב-1963? המשחק פריי (prey), המתרחש ביקום מקביל בשנת 2032, מנסה לספק תשובות לשאלה הזו. על-פי המשחק, בני האדם היו משקיעים יותר בחקר החלל ובונים תחנת חלל ענקית. אבל העתיד לא כל כך ורוד - ביום בהיר אחד ישתלטו על התחנה קבוצת חייזרים אלימה והמשימה שלכם היא לעצור אותם.
במשחק עצמו אנחנו מגלמים את מורגן יו, שבתחילת המשחק ניתן לבחור האם הוא גבר או אישה. ככל שהמשחק מתקדם אנחנו לומדים עליו ועל העולם שבו הוא חי יותר ויותר.
ההתחלה של המשחק נראית מבטיחה ואופטימית. מורגן מתעורר בדירתו כשהנוף של העיר המטרופולינית והעתידנית משתקף מחלון חדרו. הוא לובש את חליפת החלל שלו בדרכו ליום הראשון שלו במעבדת ניסויים, כשמטרתו היא להגיע אל תחנת החלל טאלוס 1. בכניסה למתקן מחכה לו אחיו - אלכס יו, שילווה אותנו לאורך כל המשחק.
אבל כאן מתחילת הבעיות. סדרת הניסויים משתבשת שחייזר בשם מימיק הורג את הנסיינים והמצב יוצא משליטה. וזה לא הכל - לחדר של מורגן מוחדר גז, גיבור המשחק מאבד את ההכרה ומתעורר באותה סצנה בדיוק שבה התחלנו את המשחק - רק שהפעם הוא מגלה שהכול היה שקר, ושהוא נמצא על טאלוס 1 כבר שלוש שנים ושהוא סובל מאובדן זיכרון. פה בעצם מתחיל המשחק.
החייזרים באים
על המעבורת שבו שוהה גיבור המשחק השתלט זן חכם של חייזרים, שנקראים טייפן. הם מחולקים לכמה סוגים שהבסיסי שביניהם הוא המימיק. למימיק יש יכולות לחקות חפצים דוממים בסביבת החדר כמו ספל, פח או כיסא וכך הם בעצם אורבים ותוקפים. ההתחלה קצת מתסכלת כי הנשק היחיד שיש לנו הוא מפתח ברגים, שאיתו אנחנו אמורים להרוג את המימיקים הזריזים והחמקנים שבהם אנחנו נתקלים.
המשחק משתפר משמעותית כשאנחנו מוצאים עוד כלי נשק, שהעיקרי שביניהם הוא רובה הדבק - שיורה כדורי דבק. אותם כדורים אמורים לאטום חורים בחללית, אבל ניתן להשתמש בהם על מנת להקפיא מימיקים או חייזרים אחרים. בנוסף, כלי הנשק מאפשר לנו ליצור קיר טיפוס או מדרגות מלאכותיות על מנת להגיע למקומות אחרים. ופה הגדולה האמתית של המשחק, יכולת הבחירה.
בניגוד למשחקי ירי קלאסיים, שבהם יש קו עלילה שאפשר אולי לסטות ממנו קצת ימינה או שמאלה, אבל בסופו של דבר המסלול יהיה אותו מסלול, בפריי יש כמה וכמה אפשרויות בחירה לאורך כל המשחק, שכל אחת מהן תשפיע על ההמשך וגם על הסיום.
מדובר במשחק אקשן - שבו יש גם אלמנטים של משחק הישרדות, כמו משאבים מצומצמים, אפשרות לייצר (crafting) חומרים כמו תחמושת, עזרה ראשונה, ניהול מלאי מצומצם, כלים לשיפור כלי הנשק, עץ כישורים (skill tree) שאותו אנחנו מפתחים בעזרת אקדח נירונים ועוד.
מבחינה גרפית המשחק נראה ומעוצב טוב. השחקנים מרגישים את ההשפעה של ביושוק (BioShock) גם בעיצוב הפיזי של החדרים וכלי הנשק, וגם בסגנון המשחק כמו הקלטות שבהם מורגן נתקל ועוד.
הסאונד של המשחק סביר. ברוב הזמן הוא יצליח להחזיק אתכם במתח, לסמן על אויב שבסביבה ועוד. אבל, יש גם הרבה רגעים שהסאונד קצת לא קשור, יקפיץ אתכם שלא כצורך, ואפילו מעצבן לפעמים כמו הסאונד שמתנגן כשמורגן מת.
סיכום
פריי אינו המשחק הכי טוב, אבל הוא בהחלט ממש לא רע. אם אתם אוהבים משחקי ירי בגוף ראשון, עם דגש על סגנון כמו של ביושוק או דיסהונרד, אתם תאהבו את המשחק. אם לא, לא הייתי ממהר לרוץ לקנות אותו. לא הייתי פוסל אותו לגמרי, אבל גם לא ממהר.
