ימי ראשון בעיר מתאפיינים במין שקט כזה, חשבתי לעצמי בעודי פוסע במעלה רחוב 23 לכיוון צ'לסי לפגוש חברים וליהנות מהליכה במזג אוויר אביבי ונעים בהי ליין.

היום בישראל זה ל"ג בעומר, המחשבה עוררה בי זכרון רחוק, איזו משמעות הייתה לחג הזה בעבורי. מיד אחרי פסח היינו מתארגנים בחבורות ואוספים עצים למדורה המתוכננת, למרות שהיה לנו קצת יותר מחודש להתארגן, כולם היו בלחץ שעולם לא נספיק. רק המחשבה שלחבורה אחרת תהיה ערימה גדולה יותר של עצים ומדורה גדולה יותר, הצליחה ליצור מוטיבציה שקשה לשחזר. הייתה תחרותית ולחץ להשיג עצים, לא תמיד בדרכים כשרות, כסאות, שולחנות וכל מה שעשוי מעץ או נראה מעץ.כל אלה הובלו בעגלות מהסופרמרקט הקרוב, אחר כבוד לערימה העצים במרכז השכונה, מה שבטוח שקרשים ללא דורש אי אפשר היה למצוא בשום מקום. איפה עוד אפשר לראות את הדברים האלו חוץ מאשר בישראל חשבתי לעצמי? ילדים מציתים מדורה במרכז מנהטן זה לא מראה אפשרי, אבל כשיש מטרה ברורה הכל אפשרי.

הגעתי למקום המפגש, התיישבתי לי בקפה ממתין לשני חברים שאמורים להגיע, פתאום הנייד מצלצל ועל הקו שרי חברתי הטובה מישראל.

"אני תופסת אותך בזמן טוב? יכול לדבר? אני צריכה עזרה?"

כן, אין בעיה, הכל בסדר?שאלתי בדאגה.

"כן ולא, אני לא יודעת איך להגדיר את הבעיה ובלחץ מטורף, הכי גרוע שלא יודעת מה לעשות עם זה”.

בואי נעשה סדר לאט לאט.. את בלחץ כי?

"כמו שאתה יודע הבת שלי מתחתנת בעוד חודש, כל העניין הזה של החתונה מוציא אותי מהכלים. יש כל כך הרבה דברים שצריך לעשות ואני ממש לא יודעת מאיפה להתחיל, הבת שלי הרבה יותר לחוצה ממני, היא הצליחה לריב עם החתן המיועד על שטויות, ונהייה לי בלגן כי כולם מסתכלים עלי כמי שמנהלת את כל האירוע הזה ואני נלחצת. נכון שזה צרות טובות ומאוד רציתי שהבת שלי תתחתן והנה היא מצאה את האיש הנכון, שהוא ממש איש מיוחד והם ביחד נראים ומרגישים טוב. רק שכל העניין הזה של ההכנות ומה שצריך לעשות מלחיץ את כולם ויוצר אווירה לא טובה. אני צריכה לסדר את הכל וכמו שאמרתי אני ממש לא יודעת מאיפה להתחיל”.

בואי נתחיל מלקחת נשימה עמוקה ולהזכיר לעצמי שהכל בשליטה. שימי לב לשפה שאת משתמשת בה, חזרת על זה שאת לא יודעת מאיפה להתחיל כמה פעמים ושאת בלחץ, למילים שאנו בוחרים יש המון השפעה של האופן שבו מרגישים לכן חשוב להיות ער למילים שבוחרים לבטא את המצב הרגשי שלנו.

דבר נוסף. אני מקווה שאת זוכרת מהשיחות הקודמות שלנו, לכל פרויקט רצוי לבוא ממקום של לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים בתוצאה? לייצור רשימה של דברים שצריך לעשות זה לא פתרון ובהרבה מקרים רק מוסיף לחץ נוסף על מה שכבר קיים, בואי נבדוק ביחד מה את רוצה שיקרה בתוצאה?

"כמובן שאני רוצה שתהיה חתונה יפה ומכובדת שהאורחים ייהנו והחתן והכלה יהיו שמחים והכל יעבור בשלום”.

זאת התחלה טובה, חתונה יפה ומכובדת אני מניח שתהיה, למיטב זכרוני בחרתם אולם יפה, ככה שנשאר לעבוד על האורחים יהנו והחתן והכלה יהיו שמחים. נכון?

את החלק הזה הייתי מפרק לאיזה פעולות צריך לעשות על מנת שזה יקרה, כשעובדים על האירוע בחלקים-חלקים, זה מאפשר לעבוד עליו בלי כל הלחץ.

מה שאת עושה לעצמך שאת מבלבלת את כל הדברים ביחד, תחשבי על זה כמו שעברת דירה וכל החפצים שהיו בדירה הקודמת נמצאים עכשיו במרכז הסלון בלי שום הפרדה או אבחנה. כמובן שמסתכלים על הערימה של כל הדברים קשה לדעת מאיפה בכלל להתחיל, אבל אם עושים סוג של הפרדה למגירות ומצהירים לכאן נכנסים רק הדברים של המטבח ולכאן הדברים של חדר השינה וכך הלאה, מכאן אפשר להתחיל. אחרי שהכל עובר למגירות המתאימות, מטפלים בכל מגירה בנפרד. את מצליחה לרדת לסוף דעתי?.

"כן אני מבינה שהעניין של המגירות מאוד עוזר”.

השאלה הבאה שצריך לבדוק אחרי שיודעים מה אני רוצה בתוצאה, זה למה? למה אני רוצה את התוצאה הזאת, מה זה ייתן לי?, רק כשיש תשובה מספיק משכנעת לשאלה הזאת הרי שכל איך הוא אפשרי. פעמים רבות אני רואה אנשים שיוצאים לדרך, הם יודעים מה התוצאה שהם רוצים ויחד עם זאת לא ברור להם למה?, זה עשוי לפגוע בתהליך, מפני שאם האדם אחרי שהשיג את התוצאה נותר ללא מענה לשאלה בשביל מה עשיתי את כל זה,יהיו תחושת תסכול ואכזבה גדולה, מכאן שהשאלה של למה? היא שאלה חשובה.

"אני כמובן עושה את הכל שהבת שלי תהיה מאושרת ושמחה”.

השאלה האם להלחיץ את עצמך מקרב אותך לתוצאה שלך? והתשובה היא שכנראה שלא.

"אתה רואה? ידעתי למה אני צריכה לדבר איתך! יאללה יש לי חתונה לארגן והולך להיות כיף”.

תכניסי הכל למגירות בצורה מסודרת והעיקר שיהיה במזל טוב.

ניסים שדה, מחזיק בתואר שני מטעם אוני' תל אביב במינהל ציבורי, מאמן לתקשורת ותוצאות, מאמן ומנחה יחידים וקבוצות, מוסמך מטעם האקדמיה של אנטוני רובינס, ומחבר הספר

"50 סיבות למה לא ניו יורק".

www.nissimsade.com

info@nissimsade.com

917-22258549