מ"המה למלחמה" ועד "שאלו שלום ירושלים": נלחמנו כמו שכתוב בתהילים

לא אחת אנחנו מוצאים את הסיפור שלנו כתוב בתנ"ך. דוד בן-גוריון ראה בחזון התחייה של העצמות היבשות (יחזקאל ל"ז) נבואה על תחיית העם השב לארצו, ותחריט "העצמות היבשות" הוצב בצריף בשדה בוקר, בתוך הספרייה.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

קראו עוד בערוץ היהדות :

• לצד התפילות - גם מעשים: החסידים באומן לומדים להציל חיים
• כיפת הסלע היא "מקדש שלמה": כך נראו המפות של ירושלים
  

חידון ירושלים הענק: חושבים שתדעו מה שהילדים יודעים?

בשלושת שירי המעלות הראשונים בחלק השביעי של ספר התהילים (ק"כ עד קכ"ב), מתואר בבהירות ובמדויק הסיפור של ששת הימים, המלחמה שלא יזמנו ולא רצינו בה, שהמודיעין של צה"ל לא צפה אותה - ושנסתיימה בהפתעה מוחלטת בשחרור ירושלים ובאיחודה.

לא רצינו בזה

אנחנו, לוחמי חטיבת הצנחנים (55) היינו מתוכננים לצנוח בסיני, מדרום לאל-עריש, להשתלט על שדה התעופה בדרום אל-עריש, לאפשר לצה"ל להנחית שם כוחות, ולעצור דיביזיית שריון מצרית בהתקפת הנגד הצפויה. בבוקר פרוץ המלחמה, איש מאיתנו לא חשב שנילחם בירושלים.

(שם צלם: צלמי במחנה)

שר הביטחון, משה דיין, אמר לאלוף פיקוד המרכז, עוזי נרקיס, שאם תפרוץ אש בירושלים עליו להגן על בירת ישראל בעזרת הכוח שבידיו, בלי "לבכות בקשר", כי לא תהיה תגבורת, וצה"ל יילחם בסיני מול המצרים "לפחות עשרה ימים".

המצרים הבינו זאת, ונאצר כפה על חוסיין מלך ירדן לקבל גנרל מצרי כמפקד "החזית המזרחית". עבד אל-מונעים ריאד הוא שהורה ללגיון לפתוח באש בירושלים ולאורך הקו הירוק, כשלוש שעות אחרי ההתקפה הישראלית בסיני, וההרס המדהים של חילות אוויר ערביים. הלגיון גם פתח מיד בהתקפת כיבוש לעבר רמת רחל, ואילץ את ישראל להילחם על ירושלים.

התפילה שלי באזכרה השנתית

באותו בוקר עוד שלח ראש הממשלה, לוי אשכול, מברק למלך חוסיין, ובו הבטחה שירדן לא תיפגע אם הגבול יישאר שקט, ובמילותיו של משורר התהילים – "אֲנִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר – הֵמָּה לַמִּלְחָמָה" (ק"כ, ז').

מזמור ק"כ מבטא בבהירות את החיים במזרח התיכון עם בני ישמעאל, "אהלי קדר", וגם את הצרה שניחתה עלינו במפתיע ביום העצמאות ה-19 למדינת ישראל, כאשר הנשיא המצרי הפר את כל ההסכמים ממבצע "קדש", והוביל למלחמה בכל כוחו.

מזמור קכ"א מבטא את בידודה של מדינת ישראל בעולם, כשנשארנו לבדנו בלי עזרה משום גורם, ורק צה"ל היה לנו – "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (פסוק ד).

ואז בא המזמור המופלא על חיבור ירושלים מחדש בשעריה, עם התפילה למשפט בית דוד, ולשלום ירושלים – "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (קכ"ב, ב'-ג').

מופלא לקרוא בתנ"ך את סיפור ששת הימים במדויק, בשלושה שירי תהילים קצרים שאומרים הכל, ולחתום בתפילה שמאחדת אותנו עד היום – "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" (קכ"ב, ו'-ח').

באזכרה השנתית לחללי הגדוד (גדוד 28, חטיבה 55) שנפלו בירושלים, אני קורא בכל שנה את שלושת המזמורים הללו, שגם מבטאים הסכמה רחבה מאוד בציבור הישראלי, וזאת בעיניי גם התפילה המתאימה ביותר ליום הזה.