הקינוח המושלם
אוהדי בני יהודה נשארו אחרי עונה תפלה עם אחד הזיכרונות המתוקים של חייהם ואחת הסנסציות הגדולות שהיו בגמר הגביע. מכבי תל אביב, מצידה, צריכה לשנות הרבה דברים במעט מדי זמן. אורי קופר על חגיגות נדירות בכתום, כוכב הערב כחילה, והמפסיד הגדול וידיגאל
גמר הגביע הוא הקינוח של העונה. הטעם האחרון אחרי יותר מדי מנות, טובות יותר וטובות פחות. הוא גם זה שאחראי על הטעם שיישאר בפה למשך הקיץ, או לפחות לתחילתו. ככה זה, תמיד זוכרים את הקינוח, את הסוף.
בני יהודה זכתה בגביע המדינה! סיקור מיוחד ב-ynet
אחרי 36 שנה: בני יהודה מחזיקת הגביע
בני יהודה על גג העולם: "כולם ביקרו אותנו"
וידיגאל לא ימשיך: "גולדהאר הביא אותי לפה"
הארוחה העונתית של בני יהודה הייתה רחוקה מקבלת כוכב מישלן, אפשר לומר אפילו תפלה. בנאדו, יחזקאל, שום, אדרי, אסייג - מי לא עבר שם. ציפיות גדולות בתחילת העונה הפכו למאבקי ירידה. אבל בסוף הזיכרון הוא החלק האחרון, הקינוח, שעבור האוהדים הכתומים ביציע היה מושלם.
לאוהדים הצעירים ביציע זה התואר הראשון שראו בחייהם - בני יהודה לא זכתה בתואר משמעותי מאז האליפות של 1990 - ולמבוגרים זיכרונות ילדות מתוקים. המראות והתחושות היו בהתאם. כל חגיגת תואר היא מלאת שמחה, אבל בזכייה נדירה, שלכו תדעו מתי תיראה שוב, יש משהו מיוחד. בטח בבני יהודה. הרי איפה עוד אפשר לראות נפנופים בצעיף שכתוב עליו "אולטראס גת", באנגלית.
עם הפנדל האחרון, והאמת שעוד לפניו כי חלק מהשחקנים חשבו שהמשחק נגמר ורצו לחגוג, היציע הדרומי בטדי שחרר שאגת גאוות כדורגל, נדירה מבחינתם. לאורך השנים היו לא מעט הפתעות בגביע המדינה, כולל כאלה שהגיעו מקבוצות ליגה לאומית, אבל מדובר באחת הסנסציות הגדולות שידע משחק הגמר. עם כל התהפוכות המוזרות שידעה מחזיקת הגביע החדשה בתקופה האחרונה צריך לשפשף עיניים כשרואים את עזוז וגלבאן מניפים גביע.
בני יהודה עשתה מה שצריך בגמר הזה. היא סגרה טוב בהגנה, עם עזרה של כל השחקנים. ולסקיס, למרות ההחמצה במהלך המשחק ועוד אחת בפנדלים, עזר מאוד בשמירה על הכדור ושחרור מסירות חכמות. אבל השחקן שהיה מעל כולם הוא טל כחילה. הבלם, שלא נספר בבית"ר ירושלים והושאל לבני יהודה לפני שלושה חודשים, חזר למגרש הביתי שלו ועשה כמעט כל פעולה נכון.
מכבי תל אביב, לעומת זאת, עשתה מעט מאוד פעולות נכונות. האגפים לא עבדו, באמצע חסר שחקן שיכול להצטרף להתקפה. מי הגיע למצבים המסוכנים? אלברמן, ייני וגולסה, לא שחקני ההתקפה. גם מבחינה אישית, לא רק קבוצתית, קשה לציין יותר מדי שחקנים. גל אלברמן, אולי בפעם האחרונה בצהוב, הוא אולי היחיד שראוי לציון לטובה בלב שלם.
אלברמן מסיים חוזה ולא ברור אם יישאר. שני ותיקים נוספים שמסיימים חוזה הם יוסי בניון והבלם טל בן חיים, השניים שהחמיצו בהתאמה את הפנדל שהיה גומר את המשחק ואת הפנדל שנתן לבני יהודה אפשרות לנצח את המשחק. מבין שניהם, ברור שבניון הוא הסיפור הגדול. שנה ויום קודם לכן, אחרי שחגיגות הזכייה בגביע עם מכבי חיפה נהרסו עם הידיעה על מעברו למכבי ת"א, בניון היה יכול להיות תמונת החגיגה.
למרות שהחמיץ, בניון היה טוב בדקות ששיחק ופה צריך לשים את האצבע על האדם שאיבד הכי הרבה מניות בגמר הזה - ליטו וידיגאל. אני לא חושב שצריך לשפוט מאמן או שחקן לפי משחק אחד, אבל אם לג'ורדי קרויף היו התלבטויות בנושא המאמן שלו יכול להיות שלמשחק הזה תהיה השפעה. בניון נכנס 40 דקות מאוחר מדי והתחמם יותר זמן מאשר שיחק. גם השינויים האחרים היו מוזרים (סקריונה ולא שוינפלד?).
מכבי מסיימת עונה שנייה ברציפות בלי תואר. מי חשב שזה יהיה המצב לפני שנתיים, כשבאותו מעמד פירקה את באר שבע עם שישה שערים וזכתה בטרבל? לקרויף יש הרבה עבודה, יותר מדי דברים צריכים להשתנות, ואין הרבה זמן. בגלל ההפסד מכבי תתחיל עונה אירופית בעוד חודש. אין זמן לנוח, קשה להיערך מחדש, ובפה טעם רע. גם הקינוח של העונה הלך למישהי אחרת.
לפנייה לכתב/ת 
