אבל גם אם נראה לנו שכבר הבנו את הקונספט שנע בין טיולים, בשרים וסיילים מסתבר שיש עוד כמה עובדות שכדאי לנו לדעת. למשל, הידעתם כי בעוד החגיגות והסיילים נראים מכל עבר, ישנן תשע מדינות בארה"ב שמציינות יום זיכרון כהילכתו לזכר נופלים? בין המדינות תוכלו למצוא את טקסס, דרום קרולינה, צפון קרולינה, אלבמה, וירג'יניה, לואיזיאנה, מיסיסיפי, טנסי וג'ורג'יה.

המסירות הזו מגיעה על רקע העובדה שמדינות הדרום הצטרפו לציון יום הזיכרון רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. רק אז הם למעשה ציינו את מותם של חיילים ממלחמה משותפת ולא חיילים שנפלו במלחמת האזרחים.

הימים בהם מציינים את יום הזיכרון משתנים ממדינה למדינה מלבד בוירג'יניה, שם מוותרים על הסיילים והבשר ומקפידים לציין את יום הזיכרון כיום מכונס וממלכתי יותר ביום השני האחרון של כל מאי, בהתאם לחוק הרשמי.

בכל שנה מצוין יום הזיכרון ביום שני האחרון של חודש מאי, אבל לא תמיד כך היה. לאחר מלחמת האזרחים, הגנרל ג'ון איי. לוגן, מפקד צבא הרפובליקה ניסה ליזום חגיגת יום שנתי לזיכרון החיילים שנפלו בקרב של 30 במאי. כך גם היה. אך בעקבות יום המדים שנכנס לתוקפו בשנת 1971 (כן, יש יום לכל דבר כנראה) הועבר יום הזיכרון ליום השני האחרון של חודש מאי, בעיקר כדי להבטיח סוף שבוע ארוך. למעשה, עד היום יש ארגוני ווטרנים שנלחמים להשבית היום לתאריך המקורי.

זוכרים ואוכלים. (צילום: Shutterstock)

אנחנו מאוד גאים במסורת דקת הדומיה שלנו בימי זיכרון, ותודו שיצא לכם לפחות פעם אחת להזכיר את העובדה הנעלה הזו במהלך איזה ברביקיו רועש בממוריאל דיי. מה שאולי לא ידעתם, זה שגם לאמריקאים יש מנהג כזה, לפחות באופן רשמי. מסתבר שבשנת 2000 עבר בארה"ב חוק לקיום דקת דומיה ביום הזיכרון הרשמי, בשעה שלוש אחר הצהריים. אתם יכולים לנסות ולבדוק אולי בין תאבי הבשרים מסביב ייזכור יחיד סגולה לעמוד בשעה הנדרשת, אבל ככל ההנראה רוב האמריקאים בכלל לא מודעים לחוק.

ואם את דקת הדומיה אף אחד לא ממש זוכר, סביר להניח שגם את המנהג המקורי של היום, שנקרא לפני ה'ממוריאל דיי',

Decoration Day. בכדי לכבד את המתים החיילים נהגו לעבור בין קברי החללים ולקשט אותם. הקישוטים המקובלים היו לרוב פרחי ודגלים. השם אגב, הוחלף ליום הזיכרון כבר ב1881 אבל באופן חוקי כלל ארצי הפך ליום הזיכרון בשנת 1967.

באותה שנה, הוחלט בקונגרס, בהצבעה גורפת, להכיר בעיר ווטרלו שבניו יורק כעיר הרשמית של יום הזיכרון האמריקאי. ככה לפחות רוצים שתחשבו בווטרלו ומציינים ברשמים הרשמיים שלהם. מסתבר שעוד כמה ערים ברחבי ארה"ב טוענות לכתר ומכריזות על עצמן כעיר הולדתו של יום הזיכרון. (מי אמר שרק לנו יש סיבה טובה לסכסוכים?)

עם שלל העובדות ההיסטוריות הללו, סביר להניח שבכל זאת נבחר גם אנחנו להעביר את יום שני הקרוב כמו ארבעים מיליון האמריקאים שיטיילו החל מסוף השבוע הארוך הזה לכבוד ה'ממוריאל דיי', ויסעו למרחק של לפחות 50 מייל מביתם, נהנה מהסיילים שרק מחפשים תירוץ, עם הנחות של בין 30% ל-70% הנחה, על מגוון מוצרים, מהלבשה ועד אלקטרוניקה, וכמובן הרבה מאוד אוכל, בעיקר כשהממוריאל דיי מסמל את פתיחת עונת הנקניקיות (כן, גם זה סוג של דבר), בה צורכים האמריקאים שבע ביליון נקניקיות, למרות האוכל הפופולארי ביותר ביום הזה הוא ללא ספק ההמבורגר. עוף וסטייק נהנים ממקום מכובד אחריו.