צעדת האוכל הכשר
את המצעד ה-53 לכבוד ישראל בסוף השבוע לא יובילו הפעם דונלד טראמפ או רודי ג’וליאני, אלא אשה שהפכה את האוכל הכושר לטרנד לוהט וגם הספיקה לעשת עלייה לבית שמש. הסיפור המדליק של ג’יימי גלר
בסופ"ש הקרוב יצא לדרך הפסטיבל ה-53 לכבוד ישראל בניו יורק. בכל שנה בוחרים המפיקים כמה אישים נכבדים, אשר מכונים נשיאי כבוד, שיובילו את השיירה הארוכה עד מאוד לאורך השדרה החמישית.
בשנים קודמות היו אלו אישים כמו ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני ואפילו דונלד טראמפ. השנה, בין אישים כמו ראש עירית ירושלים ניר ברקת לשחקן WWA יהודי, תוביל את עשרות אלפי הצועדים גם מי שזכתה לתואר "מלכת האוכל הכשר". ג'יימי גלר, שהפכה בשנים האחרונות את האוכל הכשר לשיק יהודי מסקרן.
בזמן הזה היא הספיקה לחזור בתשובה, להתחתן, ללדת 6 ילדים, לעשות עליה מניו יורק לבית שמש וגם להקים אימפריה, כשהקימה את חברת Kosher Network International, החולשת על אתר המתכונים המצליח "joy of kosher", עם למעלה מרבע מיליון משתמשים שונים בחודש וערוץ יוטיוב מצליח, מגזין היוצא לאור פעמיים בחודש, ומספר ספרי בישול מצליחים.
כשתראו את ג'יימי בסרטונים, תרגישו שאתם מכירים אותה. היא פותחת את המטבח שלה, מג'נגלת בין הילדים ונותנת להם לחלוק איתה באבק הכוכבים. "כל המשמעות של מה שאני נותנת", היא מספרת בראיון מיוחד ל'ידיעות אמריקה’, "זה טרי, מהיר, ומשפחה, אז וודאי שהילדים הם חלק מזה".
קצת קשה לראות את הדתייה שעלתה היישר לבית שמש לפני חמש שנים ולנחש איך נראו החיים הישנים שלה. עד לפני זמן לא רב, ג'יימי חיה חיים אחרים. בישול או כשרות לא היו חלק מהם. כצעירה יהודייה מבית לא דתי בפילדלפיה, עברה גלר ללימודי עיתונאות, ספרות ועברית ב-NYU בניו יורק. מהר מאוד השתלבה בתעשייה המקומית, עבדה כעיתונאית ברשת CNN ומאוחר יותר השתלבה בצוות ההפקה של הסופרנוס. במקביל לעולם התקשורת, החלה להצטרף לשיעורי תורה והתחתנה בשידוך.
היא מספרת שבישול זה בכלל לא משהו שהייתה מחוברת אליו. למעשה מי שלימד אותה לבשל בתחילת הדרך היה בעלה נחום, היום שותפה למסע ולעסק. בספרה האחרון, תיארה את הגישה המפתיעה שלה לבישול: "אני עדיין לא אוהבת לבשל”, הודתה. "אני אוהבת לאכול, ואני אוהבת לראות את הילדים שלי אוכלים, אני מתה על מבטי הציפייה של אורחים שמחכים למנה העיקרית המהממת שלי, אבל מבחינתי - אני רק רוצה לצאת מהמטבח כמה שיותר מהר... אני ממש לא בלבוסטה. אני עקרת בית שבוהה בכלים המלוכלכים שנערמו בכיור ומקווה שהם ירחצו את עצמם. אני עוזבת את המטבח וחוזרת מדי פעם לראות אם הם סיימו, וכשזה ברור שהם לא הולכים לטפל בעצמם אני מעדיפה לישון על זה לילה ולהתפלל לאלוהים לנס".
דווקא בזכות האינסטינקטים האלו למטבח, היא מאמינה שהצליחה לספק לא מעט פתרונות לקהל אוכלי הכשר או הקהל היהודי שפשוט מתגעגע לנוסטלגיה והשייכות. "כולנו עובדים הרבה יותר מדי שעות", היא טוענת. "האוכל שלנו צריך לעבוד בשבילנו".
העסק שלה החל להתפתח וזכה להצלחה גדולה כשנפתח בניו יורק. היא הוזמנה לתכניות אירוח, ממרתה סטיוארט ועד לטודיי שואו, סרטוני הוידאו שלה זכו לצפיות רבות והספרים היו ללהיט. אבל אז החליטה לארוז את כל המשפחה ולעשות עלייה. "ביססתי היטב את המשרדים בארה"ב כדי שמעבר כזה יהיה אפשרי”, היא מספרת. "דיברנו על זה כמה שנים אבל כל שנה פחדתי לעבור. כל שנה העמדנו את בית למכירה, עשינו הכנות ולקחנו צעד אחורה ברגע האחרון".
אז מה גרם לך לעבור?
"היה ברור לנו שמתישהו אנחנו רוצים לעשות את זה. רצינו שהקליטה תהיה קלה לילדים וחשבנו שהכי טוב יהיה כשהילדים יהיו קטנים. הבת הגדולה סיימה כיתה א' וזה מה שהכריע".
המעבר היה קשה?
"היה מלחיץ, אבל עם כל הדאגה וההיסוסים בסוף הפכתי למעודדת גדולה של עלייה, בעיקר אחרי שעשיתי סרטוני דוקו שליוו כל אחד משלבי העליה שלנו. היום גם יש לנו זיכרון מדהים.זה לא שאין אתגרים. החום הזה למשל. בשלושת החודשים הראשונים שלי בישראל לא הפסקתי לטפטף. גם העברית עדיין קשה לי, אבל היום מעבר כזה הוא קל יותר מפעם. אני מנהלת את העסק שלי מרחוק, יש הרבה כלים ודרכים לעשות מעבר חלק".
איך הישראליות החדשה השתלבה בעסק?
"אני מכינה מאכלים ומדברת לקהל של אוכלי כשר ולקהל יהודי שאוהב את השורשים והנוסטלגיה. אני נחשפת כאן למאכלים מעדות שונות, לומדת על מרכיבים שבעבר לא התוודעתי אליהם, בישלתי בעיקר ברוח המאכלים ממזרח אירופה והאוכל הישראלי העשיר את המתכונים, הוא אתני, מעניין וטעים. גם בניו יורק עכשיו אפשר לראות איזו אהדה הוא מקבל, וגם אני רואה את האהדה שהוא מקבל אצל הצופים והקוראים".
מה למדת על אוכל ישראלי?
"למדתי לבשל הרבה יותר טרי. באמריקה סמכתי על הרבה דברים מוכנים, קיצורי דרך אבל הטריות כאן הרבה יותר נגישה. יש דברים שאין בישראל אבל יש מנגד הרבה דברים אחרים. יתרון נוסף הוא שאמנם באמריקה הכל זמין כל השנה, כאן העונתיות מכריעה ויש דברים בשיא טריותם בתקופה מסוימת. זה מחייב. העונתיות מכתיבה את הקצב. כמובן שגם-חריף חריף חריף אנחנו אוהבים אותו על כל דבר. אני משלבת עכשיו במתכונים גם סילאן, טחינה, קינמון, כמון".
רק בחודש האחרון נכנסו למעלה מ-500,000 מנויים לאתר של גלר, לטענתה ברוח החגים. "עכשיו למשל בשבועות הכנו הרבה מאוד מנות. אנחנו כל הזמן מחדשים, משכללים והכל ממוקד במשפחה בארוחות שבת, חגים, ארוחות תחת עומס. חשוב לי שיתחברו למקום האמיתי שיראו איך זה עובד בשבילי. הילדים שלי איתי, מכינים, מנקים מגישים. כולם במטבח כל הזמן, גם בסרטונים".
נשמע שהמרחק מהמשרד בניו יורק ופלורידה רק שכלל את העסק.
"אני גרה איפה שאני רוצה לגדל את הילדים שלי ועובדת איפה שצריכה. המעבר הזה הוא הדבר הכי טוב שקרה לנו. העסק הוכפל בכניסות לאתר. יש לנו דווקא עכשיו יותר ראיונות בערוצים אמריקאים וזה ממש מצחיק. העסק הפך לבינלאומי אפילו ש-80% מהלקוחות עדיין אמריקאים. ישראל היא מתנה", אמרה. "אני ממש לא מבינה ישראלים שמעדיפים את ניו יורק. באתי לישראל בשיא הקריירה שלי. גם בעלי היה בשיאו. רצינו להראות שאפשר לעשות שינויים ממקום של כוח. גם אל הדת הגענו מתוך הצלחה ובחירה".
למצעד מגיעה גלר בהתרגשות גדולה. "עבורי זו סגירת מעגל מרגשת", היא מודה. נהגתי לצעוד מדי שנה, לקחת את הילדים שלי. השנה אגיע אחייך ואנפנף לשלום בלי הפסקה”.
