בלי להפריד אם מבִּכְרָהּ: כך מייצרים חלב נאקות
ענף החלב נחשב לענף חקלאי מזהם, וארגוני בעלי החיים מזהירים מפני האכזריות הכרוכה בתהליך הייצור הכוללים, בין היתר, הפרדת אם מעגלה וצפיפות מחיה. בחוות "כמלה" שבעוטף עזה, המייצרת חלב מנאקות בצורה אקולוגית וללא אכזריות, לא תמצאו זכר לתופעות הללו. כך עושים את זה אחרת, צפו
הנאקות בלה, מיכל, סיגי, צילי, חיותה, קניה, מאישה, בלונדי, סווטלנה וכל היתר הן בנות בית. או ליתר דיוק, בעלי החווה הם בני הבית של עדר הגמלים, בהם 20 נאקות. החווה הוקמה לפני כ- 13 שנה ורק ב-2016 זכתה לאישור משרד הבריאות. נכון להיום היא חוות הגמלים היחידה הפועלת עם היתר. בעולם הערבי חלב הגמלים הוא פופולרי יחסית. חוות ענק מייצרות מוצרים מגוונים - מאבקת חלב גמלים ועד גלידת גמלים בטעמי פיסטוק, קשיו ותמרים.
גם בארצות הברית החלו בשיווק החלב, שצובר פופלאריות. בכתב העת "האטלנטיק" אמר יזם קליפורני בתחום, המוכר לרשת "הול פוד'ס" (רשת מזון אמריקאית), כי "העולם עושה כמו ארה"ב, וארה"ב עושה כמו קליפורניה". מחיר חלב גמלים נע בסביבות ה-18 דולר לבקבוק של כחצי קילו. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם אף התייחס לפוטנציאל המסחרי שלו והעריך את השוק בכ-10 מיליארד דולר בתחילת שנות ה-2000.
לא מפרידים את האם מהבכר
את החווה הקים נבו נגלר בערב יום העצמאות בשנת 2003. כיום החווה מגודרת ברשת קקטוסים סבוכה, המטופלת ונגזמת תדיר על ידי הגמלים הנהנים מפירות הסברס. מדי יום חולבים את הנאקות בשיטה מיוחדת שפיתחו. בחוות מסחריות מזריקים לנאקות אוקסיטוצין על מנת שיפיקו חלב, שכן הנאקות משחררות חלב רק עבור הבכר שלהן. הנוכחות שלו גורמת להן לשחרר את החלב. אבל נבו פיתח שיטה טבעית המסייעת לתהליך החליבה. בניגוד לרפתות, שם מפרידים את העגל מהאם לאחר הלידה, מנהיגים בחוות "כמלה" מדיניות ביות צמודה. רק לאחר כארבעה חודשים בהם הבכר צמוד לאם הם מתחילים לחלוב את הנאקה. וגם אז, הם חולקים את החלב עם הבכר שקודם לכל.
חלב נאקות מכיל פחות כולסטרול מחלב פרה, ופי שלוש ויטמין סי. רמות האשלגן, מגנזיום והברזל הם פי 10 בהשוואה לחלב פרה. הוא נחשב לבעל סגולות רפואיות רבות, בהם היכולת להילחם בדלקות בדרכי העיכול ובפה. לבעלי רגישות למוצרי חלב מפרה, חלב הגמלים הוא תחליף ראוי. ילדים בעלי רגישות לחלב פרה יכולים בדרך כלל לשתות את חלב הנאקה בלי לסבול מתגובות אלרגיות. ב"וושינגטון פוסט" ערכו כתבה על עליית צריכת חלב הגמלים בפקיטסן, שם ייחסו לו המקומיים סגולות להעלאת כוח הגברא. יש הטוענים כי צריכת החלב אף משפרת את תפקודם של ילדים אוטיסטים, אולם הקביעה הזו נסמכת על מחקר במגזין רפואה אלטרנטיבי שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטה בסעודיה שלא הוכח קלינית.
בישראל אוכלוסיית הגמלים נמצאת בירידה. בחוות "כמלה" מייצרים מדי חודש 1,400 ליטר חלב. כל חליבה (שתיים ביממה) מניבה בממוצע כארבעה וחצי ליטרים. גמלים מגזעים שונים ברחבי העולם יכולים גם לייצר עשרות ליטרים ביום. "כמלה" משווקת את החלב למחלבות, בהם משק "צאלה", ולתחום הקוסמטיקה. החווה בעלת היבטים אקולוגיים רבים, בין היתר, בתי הבוץ שבמקום בנויים גם מהפרשות הגמלים. בניגוד לפרות, בעלות הפרשות רכות שפוגעות בסביבה, הגמלים מייצרים הרבה פחות לכלוך. ההפרשות שלהם משתלבות בבנייה בחווה ובעיקר הופכות לקומפוסט.
כחקלאי, לנגלר ישנם אתגרים רבים. יש לו מערכות שמירה משוכללות שיגנו מפני גניבות, אבל עצם היותו קרוב לעוטף עזה מכניס את הנאקות לסטרס. בצוק איתן חשבו לפנות את הנאקות לאזור ערד, אך לבסוף החליטו, כלקח ממבצעים קודמים, להשאיר את הנאקות עם הבכרים. כך הצליחו להוריד את הלחץ ולספק את תנובת החלב. לסיכום, בחג שבועות הבא, אולי תנסו חלב נאקה במקום פרה.
לפנייה לכתב/ת 
