מסלול עם המון מכשולים / "מחוץ לרדאר"
התאחדות ההתעמלות החליטה להפוך את הפארקור, האמנות המטורפת של קפיצה מגגות ומעל מכשולים, לענף ספורט רשמי ואולי אפילו אולימפי בעתיד. לא כולם מתלהבים מהרעיון
לפני מספר חודשים החליטה ענקית הסטרימינג, נטפליקס, להעמיק עוד יותר את דריסת הרגל שלה בשוק הטלוויזיה ולהיכנס גם אל תחום הריאליטי. לשם כך השיקה נטפליקס בפברואר האחרון את התוכנית "Ultimate Beastmaster", במסגרתה מיטב חטובים וחטובות מרחבי העולם מנסים לצלוח מסלול מכשולים מפלצתי תרתי משמע המעוצב כמעין דרקון ענק. על ההפקה הנוצצת הזו אחראי לא אחר מכוכב האקשן סילבסטר סטאלון.
"Ultimate Beastmaster" רחוקה מלהיות רעיון מקורי. מרוצי מכשולים כבר מזמן רכשו לעצמם מקום במסכי הטלוויזיה. התוכנית הזכורה ביותר היא "Wipeout" שאף זכתה לגרסה ישראלית בה השתתפה המתאבקת האולימפית אילנה קרטיש. בנוסף אליה ישנה גם "American Ninja Warrior", תוכנית מצליחה שרצה בארה"ב כבר במשך תשע עונות.
המקורות של תוכניות המכשולים הללו הולכים אחורה עוד למאה ה-19 אז החלו לאמן חיילים במסלולים מאתגרים, אך הם בעיקר שואבים השראה מפארקור, ספורט אתגרי שהתפתח בצרפת בשנות ה-90'.
אם ביקרתם ביוטיוב בעשר השנים האחרונות, סביר להניח שנתקלתם לפחות פעם אחת בסרטון פארקור. מדובר באותם פעלולנים הקופצים מעל חומות גבוהות בלב העיר ומזנקים ללא מורא מגג של בניין לגג של הבניין הסמוך. דויד בל, אחד מממציאי הפארקור, הגדיר אותו כ"אמנות התנועה בסביבה עירונית או טבעית, תוך ניצול של מבנים ומכשולים שלא נבנו במקור למטרה הזו".
בל ושותפו סבסטיאן פוקאן נמנו בזמנו על קבוצת יאמאקסי, חבורת הפארקור הראשונה. יאמאקסי עוררה עניין רב בקרב צלמים ובמאים שנהנו לתעד את פעלוליה. הגדיל לעשות הבמאי הצרפתי הנודע, לוק בסון ("ניקיטה", "האלמנט החמישי") שכתב את התסריט לסרט העלילתי "יאמאקסי", בו מגלמים חברי הקבוצה כנופיה השודדת את עשירי צרפת כדי להציל ילד הזקוק להשתלת לב. הסרט עורר מודעות רבה לתרבות הפארקור, נהנה מהצלחה קופתית נאה ואף זכה לסרט המשך.
הספורט פונה אל עבר האקסטרים
לקח זמן, אבל בסופו של דבר גם הספורט הממסדי זיהה את הפוטנציאל ואת האטרקטיביות הגלומים בפארקור. בכינוס שערכה בבאקו בחודש שעבר הכריזה התאחדות התעמלות הבינלאומית, אחד מגופי הספורט האולימפי החשובים ביותר, על הוספה לחיקה של ענף חדש המבוסס על פארקור, שלפי שעה לא זכה לשם רשמי ונקרא זמנית "מסלול מכשולים". הספורטאים בענף החדש יתחרו בשתי דיסציפלינות: ספרינט – מרוץ נגד השעון בו המנצח יהיה מי שיצלח את מסלול המכשולים בזמן הקצר ביותר, ופריסטייל – תחרות בה יזכו הספורטאים לציונים על סמך איכות ביצועיהם במסלול.
אימוצו של מסלול המכשולים תחת מטריית ענף ההתעמלות, הוא המשך ישיר למגמה בולטת בספורט העולמי כיום. בעידן בו סף הריגוש עלה משמעותית, התאחדויות הספורט מבינות כי כדי לרתק את הצופים הן צריכות לפנות למחוזות האקסטרים. עדות לכך ניתנה כבר באולימפיאדת בייג'ינג 2008, כשמרוצי BMX הצטרפו אל תחרויות האופניים.
האולימפיאדה הקרובה, טוקיו 2020, כבר צפויה להיות הרבה יותר אקסטרימית ותכלול גם תחרויות סקייטבורד, גלישת גלים וטיפוס ספורטיבי. התאחדות השחייה צירפה עוד ב-2013 לאליפות העולם הרשמית שלה את תחרות הקפיצה למים מ-25 מטרים. כעת גם בהתאחדות ההתעמלות הבינו שעם כל הכבוד לתרגילי הטבעות והמתח הקלאסיים, הגיע הזמן לקצת רענון.
בשבוע שעבר ערך מסלול המכשולים את הבכורה שלו תחת התאחדות ההתעמלות במסגרת פסטיבל ספורט אקסטרימי במונפלייה, צרפת. במסגרת התחרות הרשמית ניסו הספורטאים לצלוח באמצעות גופם בלבד שלל רמפות ומכשולים בתוך מה שנראה כמו סקייט-פארק גדול. במקביל לתחרות נערכו במקום גם סדנאות פארקור לקהל הרחב. לטענת התאחדות ההתעמלות מדובר היה בספתח מוצלח ביותר. "התחרות העלתה חיוך אצל הספורטאים ואצל הצופים", נכתב בהודעה לעיתונות. כעת, שואפים בהתאחדות ההתעמלות להשיק כבר בשנה הבאה סבב גביע עולם מסודר ולכל המאוחר ב-2020 לערוך אליפות עולם ראשונה שתיערך באופן קבוע אחת לשנתיים.
יותר מכך, האתר InsideTheGames דיווח כי התאחדות ההתעמלות הציעה את הפארקור לאולימפיאדת טוקיו 2020. בהתאחדות ההתעמלות לא הכחישו ולא אישרו את הדיווח. עם זאת, הסיכויים שהענף אכן ייכנס לאולימפיאדה הקרובה הינם קלושים ביותר. נראה שאם כבר הוא יזכה לייצוג בטוקיו זה יהיה בתור ענף ראווה בשאיפה להתקבל בעתיד הרחוק יותר לתוכנית האולימפית. בכל מקרה, החלטה סופית בעניין תתקבל בכנס של הוועד האולימפי שייערך ב-9-10 ביולי.
"חוטפים לנו את הענף"
בניגוד להתלהבות הרבה של אנשי ההתעמלות, דווקא בקהילת הפארקור הדעות חלוקות לגבי הפיכת הענף שלהם לספורט ממוסד ואולי אפילו ספורט אולימפי בעתיד. מי שהיו חריפים ביותר בעמדתם נגד המהלך של התאחדות ההתעמלות היו אנשי איגוד הפארקור הבריטי שהגדירו אותו כ"חטיפה של הספורט שלהם".
בקהילת הפארקור חוששים מאוד מרמיסה של הערכים עליהם מושתת הענף. פארקור בהגדרה איננו ענף תחרותי ונהנה ממעמדו כעיסוק מחתרתי המשתייך לתרבות הרחוב. מיסוד רשמי של הספורט תחת התאחדות גדולה עלול לטענת אנשי הפארקור לפגום במסורת של הענף.
"פארקור הוא לא התעמלות ואנשים שמתאמנים בפארקור הם לא מתעמלים", נכתב במכתב פתוח שפרסם איגוד הפארקור הבריטי. "הכוונה של התאחדות ההתעמלות לייסד ענף המבוסס על פארקור הוא לא חידוש אלא פלישה ומעילה". הבריטים אף פנו להתאחדות ההתעמלות ודרשו מהם לחתום על הסכם הבנות המכיר בעצמאות הפארקור. אם לא ייחתם מסמך כזה בתוך חודש, הם מאיימים לפנות לבית הדין הבינלאומי לערעורי ספורט (CAS). "פנינו בנימוס, ברוח של כבוד הדדי, להתאחדות ההתעמלות כדי לפתור את המחלוקות בינינו אבל הם התעלמו מאיתנו", אמרו באיגוד הבריטי.
אל המחאה הבריטית הצטרפו נציגויות נוספות של הענף מרחבי העולם. איגוד הפארקור הסינגפורי היה נחרץ והכריז: "אנחנו לא מעוניינים בשום קשר עם התאחדות ההתעמלות ורואים ביוזמה שלה כלא לגיטימית ולא מכובדת". קבוצות מארגנטינה, דנמרק, ניו זילנד ואוסטרליה פרסמו אף הן מכתבים פתוחים בהם חיזקו את עמדת האופוזיציה הבריטית.
מקרה מעניין הוא של Apex School of Movement, קבוצת פארקור מובילה בארה"ב שדווקא תמכה תחילה ביוזמה של התאחדות ההתעמלות, אך בהמשך חזרה בה וניתקה את קשריה עמה. הסיבה המרכזית לכך לדבריהם היא החשש שהתאחדות ההתעמלות תפר את הבטחתה שלא לכנות את הענף החדש פארקור.
למרות הביקורת הרבה, נשיא התאחדות ההתעמלות, מורינארי ווטאנאבה, נחוש להמשיך ולפתח את הענף החדש: "בתור התאחדות אולימפית עתירת מסורת, החלטנו לתמוך בפיתוח הענף שמייצר עניין רב בעולם. אנחנו מתכוונים לעשות זאת תוך מתן כבוד והעצמה לפילוסופיה שהגו מייסדי הפארקור".
ווטאנאבה יכול לשאוב עידוד מכך שמי שעומד לצידו באופן מפתיע הוא ממציא הפארקור, דויד בל, שאף הגיע לצפות בתחרות הראשונה במונפלייה. "סוף השבוע היה צעד גדול קדימה עבור הפארקור", אמר בל בסיום התחרות, "הקמת מוסדות מסודרים ותחרויות רשמיות היא נקודת המפנה הגדולה ביותר עבור הפארקור וזה יכול לפעול לטוב או לרע. מבחינתי היה חשוב לראות חיבור בין תחרויות לבין למידה. הספורטאים השפיעו לטובה על הצופים ועובדה שרבים מהם המשיכו מהתחרויות למתחם הלמידה כדי ללמוד לקפוץ בעצמם".
Une 1ère pour le Parkour lors du @fiseworld à Montpellier. Incroyables athlètes, événement impressionnant. #bravo pic.twitter.com/GEaMzvJqXO
— Jean-Philippe Gatien (@gatienjp) 28 במאי 2017
תמיכה חשובה נוספת בענף החדש הביע ז'אן-פיליפ גטייה הצרפתי, אלוף העולם לשעבר בטניס שולחן וכיום אחת הדמויות הבולטות בקמפיין של פריז לאירוח אולימפיאדת 2024. גטייה שנכח אף הוא בתחרות צייץ בטוויטר: "ספורטאים מדהימים ואירוע מרשים". סביר להניח שהציוץ הזה הסעיר את הדמיון של מי שחולם לראות בעתיד את הענף כחלק אינטגרלי מהמשחקים האולימפיים.
אם אכן ייפתרו המחלוקות והתאחדות ההתעמלות תמצא את הדרך לפתח את הענף ולשמר את המסורת של הפארקור, המרוויחים הגדולים צפויים להיות אנחנו - הצופים - שנרוויח ענף אטרקטיבי עם ספורטאים מיומנים במיוחד. רק בבקשה, אל תנסו את זה בבית.
לפנייה לכתב/ת 
