אייפקס רוכשת את רשת מקס לפי שווי של 300 מיליון שקל

קרן אייפקס ישראל (AMI) בניהולה של זהבית כהן תרכוש השבוע את השליטה (55%) ברשת הקמעונאות הזולה מקס (לשעבר מקס סטוק) לפי שווי חברה של 300–310 מיליון שקל. ל"כלכליסט" נודע כי הסכם הרכישה צפוי להיחתם בימים הקרובים.

עוד בערוץ הכלכלה

מייסד הרשת אורי מקס ושותפו האוסטרלי אוון נוימן, שנכנס לרשת לפני כשלוש שנים, ישלשלו לכיסם 170 מיליון שקל וימשיכו להחזיק בכ־45% ממניות החברה לאחר המכירה, בחלוקה שווה. נוימן הוא בעליה של רשת דיסקאונט שפועלת באוסטרליה. עם השלמת העסקה ימשיך מקס לכהן כמנכ"ל הרשת ולהוביל את התרחבותה בארץ ואת התרחבותה המתוכננת לחו"ל.

מקס סטוק הוקמה על ידי מקס ב־2004. הסניף הראשון נפתח בקריית אליעזר בחיפה, שכונת ילדותו של מקס. כיום יש לרשת 41 סניפים ברחבי הארץ והיא מעסיקה יותר מ־1,000 עובדים. מחזור המכירות השנתי של הרשת שמוכרת צעצועים, כלי בית, כלי מטבח, מוצרי חשמל, כלי עבודה לגינה ועוד מוערך ביותר מ־300 מיליון שקל. הרשת מפעילה שתי תת־רשתות: מקס 10, שבחנויות שלה כל פריט נמכר במחיר של עד 10 שקלים, ומקס 20, שבחנוית שלה כל פריט נמכר במחיר של עד 20 שקל.

מקס. 41 סניפים ו-1,000 עובדים(צילום: מירב קריסטל)

בחודש מרץ נחשף ב"כלכליסט" שקרן אייפקס מנהלת מו"מ עם מקס לרכישת השליטה ברשת לפי שווי של 250–300 מיליון שקל. לפי ההערכות, הרווח הנקי של מקס סטוק ב־2017 צפוי להסתכם ב־40 מיליון שקל - סכום שמשקף רווחיות גבוהה ביחס לענף הקמעונאות. נתון זה הוא אחת הסיבות לכך שאייפקס הסכימה לרכוש את השליטה לפי השווי הגבוה.

"עובדים רק עם מזומן"

בראיון שהעניק ל"כלכליסט" ב־2012, עת מנתה מקס סטוק 15 סניפים בלבד, סיפר מקס על האסטרטגיה של הרשת שלו, שבה 30% משטח החנות משתנים בהתאם לעונה: "בכל פעם יש משהו אחר. לקראת שנת הלימודים, למשל, אנחנו מתמקדים במוצרי חזרה לבית הספר. בתקופה הזו אפשר לראות בכניסה לחנות ילקוטים. בתקופת הקיץ אנחנו מציגים בריכות מתנפחות, ובחורף אנחנו מציעים שמיכות, גרביים, כובעים וצעיפים. בט"ו בשבט אנחנו מציעים בסניפים שלנו עציצים וביום העצמאות אנחנו מציעים מנגלים וסכו"ם חד־פעמי. כל הזמן צריך להתחדש ולארגן מחדש את החנויות".

מבחינה אסטרטגית ומבחינת המבנה הניהולי שלה, מקס סטוק היא התאומה של רשתות הדיסקאונט מתחום המזון. המטה שלה מזערי ("לכל סניף יש מנהל סניף ואני לא חושב שדרוש יותר מזה", לפי מקס), אין לה כמעט הוצאות פרסום משום שהיא לא מפרסמת, היא לא נעזרת בשירותיהן של חברות ייעוץ ואסטרטגיה והשאיפה שלה היא למכור במחירים נמוכים מתוך תפיסה שהצרכן הישראלי מחפש בראש ובראשונה מחיר נמוך. על כך אמר מקס כי "המטרה שלי היא כמה שפחות הוצאות ולכן אני שואף להנהלה צרה - כדי שזה באמת יהיה עסק שמוכר מהיבואן לצרכן".

עם זאת, מקס הדגיש באותו ראיון כי "הכוח שלי הוא בקנייה: אנחנו עובדים רק עם מזומן. אין לנו אשראי - לא אצל הספקים ולא אצל הבנקים. ספק שצריך כסף ורוצה למכור סטוק - יודע לאן לפנות. הוא יודע שאצלנו הוא יקבל את הכסף במזומן. יש הרבה ספקים שנקלעים לקשיים, נותנים לנו מחיר טוב ויודעים שאצלנו הם יקבלו תמורה מהירה".

חרף הצלחתה, מתחרים ותיקים של הרשת טוענים שהמוצרים שמקס סטוק מוכרת הם מוצרים באיכות ירודה ושהרשת נטולת מיקוד עסקי.

קרן אייפקס מנסה זה זמן להיכנס לתחום הקמעונאות. לפני שנתיים ניהלה מגעים לרכישת השליטה ברשת האופנה גולף, אולם השווי הגבוה שדרש בעליה לן בלווטניק (700–800 מיליון שקל) פוצץ את העסקה. לפני שנה אייפקס עמדה לחתום על רכישת רשת האופנה רנואר תמורת 360 מיליון שקל, אך לבסוף המו"מ הופסק.