אלצהיימר: בישראל לא ערוכים לטפל במחלה

מחקר של ד"ר כריסטופר טיילור וד"ר ליזה מקגוויר מהמרכז למניעה ובקרה של שירותי הבריאות האמריקנים – מוות ממחלת האלצהיימר בארה"ב 1999-2014, שפורסם באתר הבריאות האמריקני ממשלתי CDC לפני שבועיים, מגלה שכ-5.5 מיליון אמריקאים חולים באלצהיימר (שיטיון) ודמנציה בדרגות חומרה שונות. ב-15 שנות המחקר נפטרו בארה"ב כמיליון איש מהמחלה.

אלצהיימר היא בין המחלות הקשות של מערכת העצבים המרכזית. מדובר במחלה קטלנית חשוכת מרפא שלוקים בה גם צעירים מתחת לגיל 65. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יש בעולם כיום יותר מ-40 מיליון חולי אלצהיימר, כאשר בישראל ישנם כ-205 אלף חולים מאובחנים ועוד כ-40 אלף חולים שאינם מאובחנים.

האלצהיימר היא מחלה תורשתית אך היא יכולה לדלג דור ולהופיע בדור הבא. ישנו קשר הדוק בין התקדמות המחלה לבדידות ודיכאון ולכן מגע וקרבה לחולה חשובים מאוד. לפי תחזיות משרד הבריאות בעוד 20 שנה יהיו בישראל כחצי מיליון חולי אלצהיימר ודמנציה לסוגיה.

בעוד 20 שנה כחצי מיליון חולי אלצהיימר בישראל(צילום: shutterstock)

קראו עוד:

אלצהיימר: פריצות הדרך שעשויות לעכב את המחלה

אלצהיימר צעיר: כשמחלה של זקנים תוקפת באמצע החיים

פיתוח ישראלי: בדיקה לאיתור מוקדם של אלצהיימר

חיים יותר - חולים יותר

לפי נתוני המחקר של טיילור ומקגוויר, 14 מיליון אמריקנים יחלו עד 2050 באלצהיימר, כאשר מיעוטם יהיו לבנים ורובם צפויים להיות אפרו אמריקנים, לטינים והיספנים.

תוחלת החיים שמתארכת היא הסיבה המרכזית לעלייה באלצהיימר. ישראל ממוקמת במקום הרביעי בעולם בשיפור תוחלת החיים – 80.2 לגברים, 84 לנשים, לכן הגידול באלצהיימר בארץ אינו מפתיע.

כיום, ההוצאה השנתית בארה"ב לטיפול בחולי אלצהיימר, דמנציה לסוגיה, מוערכת בסכום של 200 מיליארד דולר. חלק מההוצאה נובע מטיפול מוקדם יותר בחולים בגלל התקדמות היכולת המדעית לאבחן את המחלה בשלבים הראשונים.

אבחון מוקדם אפשרי באמצעות הדמיות מוח וסקירות שנעשות על ידי נוירולוגים ופסיכוגריאטריים. אנשי המקצוע חייבים בנוסף לעקוב במשך כשנתיים על התפתחותם של תסמיני האלצהיימר בשל העובדה שמדובר במחלה פרוגרסיבית, שבמהלכה ניתן לראות הידרדרות קוגניטיבית. במשך שנים בעבר גרונטולוגים השתמשו במבחן – מיני מנטל – שכלל 30 שאלות (כולל תפקוד ושפה) כאשר ציון של 24 החל לסמן שקיימת בעיה.

הסימפטומים הראשונים והבולטים של מחלת האלצהיימר הם קוגניטיביים, כאשר החולה מתחיל לשכוח דברים ומתקשה בייצור זכרונות חדשים. יכולת החשיבה המופשטת יורדת וקיימת גם בעיה בהשתלבות בחברה בגלל שיכחון של כללי התנהגות מקובלים.

אבחון מוקדם מעכב את התפתחות המחלה

הנחיות חדשות שפורסמו ב-2016 בארה"ב המליצו לגשת לאבחון מוקדם של המחלה. האבחון המוקדם חיוני מכיוון שהתרופות בהן נעשה שימוש מעכבות את הידרדרות המחלה ומאפשרות תקופת חיים נוספת של תפקוד יחסית סביר.

אבחון מוקדם חשוב לחולה עצמו כדי לתכנן את המשך חייו כל עוד הוא צלול ומחשבתו בהירה. כך החולה יכול לבחור את האפוטרופוס הרצוי מבחינתו, לכתוב צוואה ולחלק את רכושו, לבחור האם לטפל בו במסגרת ביתו או במוסד כפוף למצב מחלתו. עדיף שהחולה יחליט בדעה צלולה על רצונותיו ולא ישאיר את קרובי המשפחה עם שאלות פתוחות לגבי רצונותיו של החולה.

המעבר לשלב הסיעודי במחלה עלול להתרחש באופן מהיר יחסית במקרים מסוימים. כך למשל, בעבודתי כגרונטולוג נתקלתי בחולים בני 60 אבל הם לא היו רבים. מנגד פגשתי חולים רבים שהפכו מפעילים פיזית לסיעודיים בגיל 75, דבר שגרם להוצאה כספית גדולה לחולה ומשפחתו.

חולים אלה נזקקים להשגחה טיפולית צמודה 24 שעות ביממה כולל ניקיון אישי וסיוע בהזנה. עובדי סיעוד רבים מגיעים כיום מחו"ל וחלקם חיים עם החולה במוסדות לטיפול באלצהיימר הסובלים ממחסור כרוני בכח אדם.

בישראל קיימים מספר מוסדות פרטיים גדולים יחסית לטיפול בחולים הגובים עלות חודשית של כ-16,000 שקלים לא כולל תרופות וטיפולים מיוחדים. המוסדות הציבוריים המצויים בחלקם בבתי חולים גריאטריים ממשלתיים אינם נהנים ממוניטין טיפולי, גם כאשר יש להם אישור הפעלה של משרד הבריאות.

המוסדות הציבוריים הסיעודיים סובלים מהיעדר כוח אדם מקצועי מיומן בפעילות השוטפת ומפיקוח רפואי לקוי. כך גם במוסדות פרטיים קטנים בהם הטיפול בעייתי. משפחות רבות אינן יכולות לממן מוסדות פרטיים יקרים ולכן הדרישה למקומות במוסדות ציבוריים גדולה ועמה ההמתנה.

בארה"ב ישנם מומחים הרואים במחלה כמגפה שתלך ותתגבר עם השנים. סביר שגם בישראל בעתיד נפגוש את המחלה בהיקפים גדולים מבעבר, ולכן יש צורך להיערך רפואית וכלכלית באופן רציני מהטיפול הקיים כיום.

ד"ר אבי ביצור הוא גרונטולוג, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים