כשהחבר הכי טוב שלך מקטין אותך

הוא אומר לך: מה רע להרוויח 6,000 שקל? זה בסדר גמור. מכובד. אל תגזים. אל תקפוץ מעל הפופיק. אל תעוף על עצמך. אל תשאף גבוה מדי, כי אתה תיפול. המצב בשוק לא משהו. לא תמצא עבודה בקלות. ואתה חייב לעבוד קשה. וצריך להיזהר. אסור לחלום יותר מדי. אל תהיה לי פנטזיונר. ותמצא לך בחורה טובה. אז היא לא מלכת היופי, אז מה? אפשר לחשוב שאתה בראד פיט. תהיה ריאלי. תחזור לפרופורציות.

היא אומרת לך: מה את מתלוננת? תפסיקי להיות כזאת שלילית. יש לך עבודה קבועה. ובוס די בסדר. אז נכון, זה משעמם. והשכר לא בשמיים. ואין לך אוטו. ואת עדיין חיה עם ההורים, כי את לא יכולה להרשות לעצמך לגור בשכירות.

לא נורא, בסוף יגיע מישהו שמתאים לך. ובואי נגיד את האמת, את לא איזו אנג'לינה ג'ולי. את צריכה להוריד קצת את הדרישות שלך, לא לעשות מעצמך מה שאת לא, אחרת תישארי לבד. אני אומרת לך את זה בתור החברה הכי טובה שלך, שרוצה רק את טובתך.

תחשבי טוב איזה חברות יש לך(צילום: shutterstock)

לעוד טורים של אבישי מתיה

שימו לב למסר המוסווה

נשמע הגיוני, לא? אפילו מתחשב. רק שימו לב כמה הגישה שלהם שלילית, עגומה, מדכאת, מייאשת. הוא קורא לעצמו החבר הכי טוב שלך, היא בטוחה שהיא הדבר הכי טוב שקרה לך. ואתה תקוע איתו. התרגלת אליו. אתה מכיר אותו שנים. ומקשיב לו שנים. וסובל אותו שנים. ואת לא שמה לב כמה היא מקטינה אותך. ומזלזלת בך. ומעליבה אותך.

כי מתחת למלים היפות יש מסר די גועלי: אתה לא שווה. את לא מדהימה. אתם בינוניים. אז תסתפקו בחיים בינוניים. או במלים אחרות, כנסו לפרופורציות. תגבילו את עצמכם. אחרת תשלמו מחיר יקר. אתם קולטים את האיום המוסווה?

תתעורר, הוא לא באמת החבר הטוב שלך. צאי מהחלום, היא לא חברה טובה באמת. ממש לא. כי חבר טוב אמור לתמוך בכם. להגדיל אתכם. לעודד. לפרגן. לחבק כשצריך. לאהוב כל הזמן. ומה זאת אהבה? אהבה זו קבלה. קבלה מוחלטת של מי שאתם. כפי שאתם. לראות את הפוטנציאל האמיתי שלכם ולעזור לכם לממש אותו. לא פחות.

אבל האמת היא שהחבר הטוב או החברה הטובה זו הבעיה הכי קטנה שלכם, כי חברים עוד אפשר להחליף. אבל מה עושים עם המשפחה? מה קורה אם זה אבא? או אמא? או אחיך הגדול? הוא אומר שהוא רוצה את הכי טוב בשבילך. היא דואגת לך שחס וחלילה לא תתרסק. הוא רוצה רק שלא יכאב לך, שלא תתאכזב, שלא תגיע למקום לא טוב. כן, בטח.

במציאות הם לא באמת מקשיבים לכם. לא מעריכים אתכם. לא תומכים בכם. פוחדים מהחלומות שלכם. חוששים שתצליחו בגדול. לפעמים אפילו מקנאים בכם. ורוצים שתהיו בדיוק כמוהם: חיים את החיים הקטנים, הבטוחים והמשעממים, בלי תקווה, בלי עתיד, בלי חלום. החיים שלהם, לא שלכם.

אז עכשיו, כשאתם מבינים עם מי יש לכם באמת עסק, ואלו מסרים מנסים באמת למכור לכם, שימו לב מי דואג להקטין אתכם, לבטל אתכם, לערער לכם את הביטחון העצמי, לגרום לכם להרגיש רע עם עצמכם, וקחו ממנו מרחק. הקטינו את החיכוך. שימו לו גבולות ברורים. ואל תקשיבו למה שיש לו לומר לכם. כי אם תתנו למלים הללו לחלחל פנימה, אתם תאמינו להן, הן יעצרו אתכם, יגבילו, יתסכלו, יהרסו את חייכם.

ואלה החיים שלכם. לא שלהם. אל תוותרו על החיים שלכם. אל תוותרו על עצמכם. כי את האושר שלכם רק אתם תשיגו. לבד.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת