גם הערב - ספר דיגיטלי במתנה: "בן יחיד" מאת אבי גרפינקל
במהלך שבוע הספר, ynet ו"עברית" מזמינים אתכם להוריד ספרים דיגיטליים ללא תשלום, בכל ערב בין 21:00 ל-23:00 (מלבד סוף השבוע). הספר השני: "בן יחיד" מאת אבי גרפינקל. וגם: נוית בראל, עורכת ספרי המקור של "ידיעות ספרים", מציגה את המלצות הקריאה שלה
גם במהלך שבוע הספר 2017, ynet ו"עברית" מזמינים אתכם אתכם להוריד ספר דיגיטלי ללא תשלום. בסך הכול יוכלו הגולשים להוריד שבעה ספרים ללא תשלום, כשבכל ערב בין 21:00 ל-23:00 (מלבד סוף השבוע) ניתן יהיה להוריד ספר אחד. הספר השני הוא "בן יחיד" מאת אבי גרפינקל, שראה אור בהוצאת "ידיעות ספרים". שימו לב: הספר ניתן להורדה ללא תשלום רק הערב (ה'), 8 ביוני, בשעות 23:00-21:00.
בנוסף, לכבוד שבוע הספר,נוית בראל, עורכת ספרי המקור של "ידיעות ספרים", מספרת על סופר צעיר, רדיקלי ובשל שגילתה השנה, על תרגום שהיכה בה השנה ועל שירי אהבה.
מהו בעינייך ספר טוב?
"שלום לַך, מלכודת מוכרת. אפול אלייךְ תוך מודעות. נניח, כמענה-שעה שיוחל על הרגע הזה ועליו בלבד, מדובר בספר שיוכל לייצג עבורי גיהינום אמיתי. שיוכל להמיר עבורי כל תשוקה לערך וכל בלתי-נראה לנראה. ולהפך".
איזה סופר – חי או מת – היית מתה להחתים אצלכם, ולמה?
"פעם הבעתי משאלה בקול רם, לעבוד עם עמליה כהנא-כרמון. אני מעריכה את העדינות המחושבת שלה ואת האופן שבו היא אוספת בקפידה רק את מה שמעניין ומטפחת אותו בכתיבתה, לעולם לא שאננה או זחוחה או מוסחת דעת. העברית שלה היא שריד של עולם מפואר שנחרב. אולי אפשר היה לחשוף אצלה זמן וחלל שטרם קראנו, משהו פחות מאופק וזקוף".
איזה ספר שראה אור בהוצאה שלך עשה לך את השנה?
"שמחתי לגלות לעולם את הסופר ערן ויזל, חוקר מקרא צעיר וקיבוצניק דרומי, שספר הביכורים שלו 'בשבחי הבדידות' הוא מן הטקסטים האלימים והרדיקליים שנפלו לחיקי. זהו רומאן בשל לחלוטין, מרתק ומרובה התרחשות בכל עמוד ועמוד, שעלילתו מתחוללת בארצות הברית וגיבורו ישראלי שכמעט ומתמסר למצב תודעתי של חוסר אונים. ויזל מיטיב לשים את האצבע על סוגיות קיומיות כואבות עכשוויות מאוד, בייחוד באשר לגברים ולגבריוּת ישראלית".
מה הספר שהכי אהבת שיצא השנה בהוצאה אחרת?
"התרגום העברי לספר 'הבז' מאת הסופר הבריטי המנוח ג'ון אלק בייקר הוא אירוע ספרותי נדיר. תרגום הוא פעולה טכנית לכאורה של המרת מערכת סימנים אחת במערכת סימנים שנייה. במיטבו תרגום הוא יצירה חדשה בשפת היעד: מותחת, מפעימה ובלתי מנחמת. עודד וולקשטיין יצר כאן פסגה עברית, בטח בכל הנוגע לייצוג טבע והנשגב שבטבע. מישהו ששמע אותי מתפעלת הטיח בי: 'אבל זה ספר שלם על מישהו שמסתכל על בז?' ועל זה אענה: ובכן, גם עולם ומלואו יכול ללבוש צורה של לא-כלום".
לגבי איזה ספר השנה לא הבנת על מה המהומה?
"רוב הספרים אינם לטובתנו. רובם אינם מכילים דבר מלבד מלים".
מה הספר האהוב עלייך שאף אחד לא שמע עליו?
"לא אחשוף את בני הלוויה הסודיים שלי, אבל אתוודה על רז אחד שבמרכזו ספר מכונן, שחוקרי ספרות מכירים היטב: אני משוגעת על המודרניזם המערבי של ראשית המאה הקודמת, והיו שנים שבהן חזר אצלי טקס של קריאה חוזרת של הרומאן 'החייל הטוב' מאת פורד מדוקס פורד. גם אל מדריך הקריאה של עזרא פאונד אני חוזרת שוב ושוב, עונג שדומה לביקור מחויך אצל פרופסור זקן ומגלומני, שחזקה עליו שיספק לך מופע רב רושם ומבדר מאוד".
מהו הספר האחרון שקראת ושהביא אותך לידי דמעות/ צחוק?
"ישנו מספר לא מועט של שירי אהבה מאת יצחק לאור, שאינני מסוגלת לקרוא בעיניים יבשות. האנתולוגיה החדשה מפרי עטו, 'כאין', זימנה לי כמה השתנקויות כאלה, אבל למה רק צחוק ובכי? גם בחילה וחרדה הן תגובות רצויות".
איזה ספר אנשים יופתעו לגלות שאהבת?
"אינני חושבת שהפתעתי איש מעולם עם טעמי הספרותי המסוגר. ובכל זאת, קראתי השנה את הרומן הראשון והאוטוביוגרפי של יהודי אחד, לאונרד כהן. 'המשחק האהוב' נכתב בראשית שנות השישים והוא פשוט נפלא. כהן לא מוותר על רגע אחד של תשוקה בה-בשעה שהוא מנסח בדיוק שקט את השאלות החשובות של אותה התקופה, ביניהן 'איפה הנחמה?', 'איך נתקן את אמריקה באלימות?', או 'האם נוזל השיער הכחול הזה ימצא חן בעיני בחורות?'".
מה הכי מרגש אותך בעבודה בעולם הספרות?
"כדאי לנו פחות לרגש ולהתרגש. העבודה בעולם הספרות לא מרגשת יותר מאשר עבודה בעולם המשפט, למשל. בשתיהן תסכול וחוסר צדק לצד הבהובים של אמת. בכל מקום שבו אתקל באמת, אברך על מזלי הטוב ואדע שזה לא מובן מאליו".