איך הגעת לקונג פו ומה פתאום דרום אפריקה?

"התחלתי ללמוד קונג פו כשהייתי בן 14. בתור ילד, הייתי Bullied. גדלתי כילד קטן מימדים וכל הילדים בכיתה היו מרביצים לי, כולל הבנות ובאיזשהו שלב כשהגיע מורה לקונג פו לבית הספר לאמנויות בו למדתי ונתן הרצאה, נדלקתי על העניין והתחלתי ללמוד קונג פו, טאי צ'י, קרטה ויוגה. הלכתי לבית הספר בו לימדו את כל אמנויות הלחימה ולקחתי את כל השיעורים. התחלתי עם טקוואנדו למתחילים, אחר כך למתקדמים וכך כל יום. הייתי הולך לבית הספר עושה את שיעורי הבית עד השעה 3-4 ואז מבלה בבית הספר לקונג פו עד 10 בלילה ולפעמים אפילו יותר. בשלב יותר מאוחר זה הפך לדרך חיים שלי ועד היום אני עושה את זה מתאמן ולומד".

“בלי הקונג-פו הייתי גומר במקום אחר לחלוטין". אנטבי צילומים: Lindsay Preston Zappas

נשמע שזה תרם הרבה לביטחון העצמי שלך.

"נכון לגמרי. אז בגלל זה עכשיו אני הולך למקומות של נפגעי מלחמה כמו למשל בורמה ומקומות שיש בהם ילדים שאיבדו את ההורים ומלמד אותם קונג פו. ראיתי עד כמה זה האמנות הזאת יכולה לשנות לך את החיים. לי זה שינה מקצה לקצה. היה לי דאון גדול בגיל 14 כשאתה לא מוצא את הפיתרון מה לעשות בחיים, לפעמים הפתרונות הם לא נכונים והפתרון שלי היה להתחבר לכל העבריינים של העיר. התחברתי לכל החברה' שמחטיפים מכות ומעשנים סיגריות. מבחינתי אלו היו האנשים שמגינים אלי וכולם פחדו ממני כי הייתי עם החבורה הזאת. זה לא היה בגלל שהייתי ילד רע, זה היה פתרון שמצאתי על מנת להגן על עצמי מאלו שהיו מתעללים בי בתור ילד. הקונג פו בעצם היתה תפנית בשבילי מהרע לטוב. אילולא הייתי נכנס לזה הייתי גומר במקום אחר לחלוטין".

"חלק ניכר מהאנשים שהכרתי גמרו בכלא ובמקומות לא נכונים".

אז איך אפשר להתפרנס כשמתאמנים 10 שעות ביום בקןנג פו?

"הייתי קצין בצבא ואחרי שהשתחררתי לקחתי את כל החסכונות וחייתי מזה. לא הייתי צריך להתפרנס, רק למדתי קונג פו. זה היה ממש בתנאי מנזר, אתה לא יוצא, לא יכול לראות בחורות בתקופה הזאת. אתה יכול פעם בכמה זמן לצאת לשאוף אוויר, אבל גם אז, אתה לא שותה כלום. חייתי כמו נזיר בעצם".

"ידיד שלי לנס ואן אריק, פתח מכון בדרום אפריקה, אז עברתי לשם והתחלתי להתחרות בקונג פו. בשנת 1992 זכיתי באליפות דרום אפריקה בקונג פו וכן בתחרות הקונג פו שאולין בסין. הייתי מדורג באותו הזמן כאדם הלבן בעל הדירוג הגבוה ביותר שהשתתף באולימפיאדה הסינית. אחרי שהגעתי למנזר שאולין, נשארתי שם מספר חודשים ושיפרתי את טכניקת הקונג פו שלי".

שמונה שנים נשאר אנטבי בדרום אפריקה עד שבשנת 2000, כשהוא בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, אובחן אנטבי כחולה במחלת עיניים בשם AMD הגורמת להתנוונות העיניים בהדרגה. הרופאים הודיעו לו שלא נותר לו הרבה זמן עד שיתעוור, אבל אנטבי סירב להשלים עם רוע הגזרה. "אמרתי להם: זה לא הולך לקרות והם ענו לי שהם מאוד מעודדים את המחשבה הפוזיטיבית שלי אבל כדאי שאתכונן לקראת היום בו לא אוכל לראות עוד. אמרתי: בסדר והלכתי לדבר עם הפרופסורים שלי באוניברסיטה ודרכם שמעתי על ד"ר אוטה מארקנסאו, מומחה ברפואה סינית. טסתי אליו לשבועיים של טיפולים אינטנסיביים. משם המשכתי למורה שלי בפקינג והוא שלח אותי למורה זקן בן 104 אתו עבדתי בשיטת מדיצטציה מיוחדת לצלילים, צ'יגונג. עשיתי את זה חצי שנה ואחר כך, שבתי לרופא שלי שאיבחן אותי עם המחלה שאמר לי בתדהמה: אני לא יודע איך עשית את זה, אבל המחלה נעלמה".

כחובב אמנות מושבע, נחשף אנטבי במשך שנותיו במזרח לאמנות הטיבטית המיוחדת המנדלה. עד אז, הוא בעיקר צייר, היה בעל קו בגדים ופיתח ליין של תכשיטים. "כל מה שעשיתי בחיי, מתקשר לאמנות, זה מה שאני. למנדלה הגעתי לפני שלוש שנים. החלטתי לעשות "פוז"בחיים ולבקר בכל אותם מקומות שנגעו בי בחיי. הייתי בדיוק לאחר פגיעה בברכיים, עברתי ניתוח ועמדתי לפני ניתוח נוסף, אז פחות יכולתי להתאמן בקונג פו. נסעתי לטיבט ושם ראיתי את הנזירים מציירים בחול. ניגשתי לאחד מהם ושאלתי אותו: אפשר ללמוד? והוא שאל: אתה יכול ללמוד? אמרתי: כן ונשארתי שם תקופה כשאני גר וחי עם הנזירים ולומד את האמנות שלהם".

מה זה בדיוק מנדלה?

"מנדלות בטיבט ובנפאל הן קודם כל Spiritual Practice. יש להן משמעות רוחנית מאוד. המנדלה נעשת בצורה שיש לה את המיקרוקוסמוס של העולם. יש למשל 32 עלי כותרת שאלו 32 קווי התפתחות של העולם או של הרוחניות. יש גם ארבע סטופס, ארבע מקדשים שדרכם אתה נכנס ומתחבר לעולם הרוחני, יש את מעגל הדיאמונד שזה האאורה שלך שמקיפה אותך ומעגל האש, שזה הדבר שאתה מנסה לשבור אותו. המנדלה היא משהו מאוד רוחני וההתעסקות בה היא מאוד רוחנית כי אתה בעצם יושב מאות שעות על כל מנדלה שאתה מוריד לאט לאט את החול אל תוך הקנבס. ההתנהלות הטיבטית, במהלכה ארבעה נזירים מורידים את החול לתוך שולחן ועובדים במשך חודשים על מנדלה, היא לשחרר ולהשליך את החול למים ברגע שהם מסיימים. זו חלק מההתנהלות שלם, לשחרר, "לטינג גו".

אז הם עובדים חודשים רק כדי להשליך למים?

"כן, לגמרי. כל האמנות היפה הזאת נעלמת. בבורמה יש לי מורה, בכפר מאוד קטן זה המקום היחיד בעולם שעושים הדבקה את החול כך שהחול לא יפול אף פעם, משתמשים בשרף של עץ הבודהה. התיישבתי שם בכפר ולמדתי איך לעשות את זה. לקחתי את המוטיבים הבודהיסטים, ביחד עם המוטיבים של המנדלות הטיבטיות בצורה המקורית שלה".

מה זה אומר?

"כרגע הם צובעים חול בטיבט אבל לפני אלף שנה, הם השתמשו בחול טבעי, עכשיו אני מסתובב בכל העולם ואוסף חול מכל העולם ויוצר את המנדלות שלי, לפי הטכניקה של בורמה אני מדביק את החול כך שזה נשאר לתמיד וזה הייחוד בזה, כי מנדלות הן בדרך כלל לא מודבקות. אני היחיד שעושה את זה בעולם".

האם המנדלה עשויה רק מחול?

"מחול ומינרלים אמיתיים כמו אמבר, רוביס, טורקיז וכדומה".

מי רוכש את האמנות הזאת?

"הרבה אנשים מאוד מחוברים לפילוסופיה הבוהיסטית, אני לא רוצה להגיד דת כי בעיני זו לא דת, אתה יכול להיות יהודי ועדיין יכול להבין את התובנות הבודהיסטיות. הרבה סלבריטיס מגיעים לתצוגות שלי וקונים, הרבה אנשים שיש להם את המודעות הגבוהה ומחפשים משהו שיש לו משמעות".

כמה זמן לוקח לך לעשות כל מנדלה?

"זה תלוי, יש כל כך הרבה סוגים וגדלים, בין 300-500 שעות".

הצבעים במנדלות שלך מדהימים, מאיפה אתה מוצא חול סגול, ירוק ורוד וצהוב כזה?

"אני אוסף את החול מכל העולם. חול סגול למשל יש בביג סור, בחוף פריפרייל וחול סגול כהה, יש גם ביער באיידהו, זהו חול יותר עבה. מהארץ אני מביא הרבה חול ממצפה רמון, אדום וטורקיז, מהוואי אני מביא חול שחור, גלאס וחול ירוק מהמם".

ממש מומחה לחול.

אנשים נוסעים לחופשה בשביל הנופים, אתה נוסע בשביל החול.

"כן. החול קובע לאן אסע, אבל אני גם מאוד אוהב טבע אז באותה הזדמנות אני גם עושה הרבה סיורי טבע ומצלם".

הבית שלך בטח מלא בחול כל הזמן.

"כרגע כן כי אני מתכונן לתערוכה, יש לי כרגע תשע מנדלות מפוזרות על הריצפה כי אני באמצע עבודה. הבית שלי נראה כמו ארגז חול. יש לי בין 30-40 קערות וצנצנות מלאות בחול בכל הצבעים".

טוב, נשמע שלא הרבה השתנה מאז היית ילד קטן ושיחקת בארגז החול בגן.

"הכי מצחיק הוא שכשהייתי קטן זה והייתי נוגע בחול זה היה עושה לי צמרמורת לא הייתי מרגיש טוב עם זה. היום אני כל היום נוגע בחול".

התערוכה של אנטבי משכה אליה אנשים רבים, חלקם שוחרי אמנות, חלקם מעריצים של הלאמה אצום ריפונשה שהגיעו להחליף אתו מספר מילים ולהצטלם. אחוזים ממכירות האמנות של אנטבי, יועברו למען המנזר של הלאמה שם מתחנכים 360 ילדים יתומים וחלקם ילדים המגיעים ממקומות רחוקים שם הוריהם אינם יכולים להעניק להם חינוך ואוכל. אנטבי אימץ את המנזר וילדיו עוד לפני שנים כשהוא טורח לתרום להם ציוד בית ספר ושאר דברים הכרחיים ואף מלמד אותם קונג פו.

בין המנדלות היפהפיות התלויות על הקירות, יכולתם להבחין גם באמנות נוספת של אנטבי ושונה מאוד: שרשראות מכדורי רובה. "אני קורא לליין הזה Bullets for peace אלו כדורים חלולים אותם אני מעצב לשרשראות יפות". בין לקוחותיו אפשר למנות את ריהאנה, סנופ דוג וג'יימי פוקס שהוא גם חבר טוב. פוקס אף טרח לענוד את השרשרת של אנטבי בתמונה לאלבומו (כן, הוא גם שר).

בקרוב מתכונן אנטבי לארוז שוב מזוודות ולנסוע לטיבט, הפעם על מנת להצטרף לנזירים העובדים על קיר במנזר. "באחד הביקורים שלי ראיתי את הנזירים עובדים על ציור הקיר ואב המנזר שאל אותי אם אני רוצה לצייר אתם. אמרתי כן אבל אני צריך כבר לטוס, הוא אמר לי שאין בעיה, הם יעבדו על הקיר עוד שלוש שנים. הבטחתי לחזור, אז לאחר התערוכה, אני מתכונן לטוס לשם".

אתה נוסע הרבה בעולם.

"כן, אני מטייל בהרבה מקומות ובכל מקום בו יש אמנות ומורה שאני יכול ללמוד ממנו, אני נשאר ולומד. מעולם לא קניתי כרטיס טיסה דו-כיווני כי אני לא יודע כמה זמן אשאר ומתי ארצה לחזור. הכל פתוח".

זה לא היה מתאפשר לך אם היית נשוי.

"זה נכון, אני רווק ואם הייתי נשוי זה היה בלתי אפשרי, אבל לאחר הנסיעה הזאת, אני מתכוון לחזור ולעבוד על העניין הזוגי כי גם זה חשוב".

תערוכתו של אנטבי תוצג עד ה-1 ביולי ב- LA Art District

929 E 2nd street Down Town L.A