למה החניון ברמב"ם גובה כמעט פי 2 מבתי חולים אחרים
בתחילת חודש מאי נכנסה לתוקף הוראת משרד הבריאות הקובעת מחיר מקסימלי בחניוני בתי החולים - 20 שקלים בעבור יממת חניה. אולם ברמב"ם תשלמו 20 שקלים בעבור שעת חניה אחת בלבד. מדוע בית החולים לא מיישם את ההוראות?
במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה לא מיישמים את ההנחיה הברורה. ביתר בתי החולים בארץ משלמים המבקרים 20 שקלים בעבור 24 שעות חניה, ואילו באי המרכז הרפואי החיפאי נאלצים לשלם 20 שקלים בעבור שעת החניה הראשונה.
על כל רבע שעה נוספת של חניה נאלצים המבקרים ברמב"ם לשלם ארבעה שקלים נוספים, והתשלום לחניה יומית בבית החולים עומד על 36 שקלים. מדובר במחיר הגבוה ב-80% יותר ממחיר החניה ביתר בתי החולים בארץ.
עוד בנושא:
מהפכת החניה בבתי החולים
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שהופץ בחודש אפריל האחרון מפרט את הרציונל העומד מאחורי ההנחיה המגבילה את מחירי החניה: "קביעת שיטת גבייה אחידה ועלות הוגנת המשקפת את ההיצע והביקוש למקומות חניה באזור, תוך התחשבות בציבור הנדרש לשירותי המרכז הרפואי".
חריגה מהתעריף המרבי שנקב משרד הבריאות תתאפשר רק באישור האגף לכלכלה ופיתוח. החוזר גם מציין במפורש כי ההוראה חלה הן על מגרשי חניה שמפעילים המרכזים הרפואיים בעצמם והן על מגרשי החניה המופעלים באמצעות זכיין. בנוסף נקבע בחוזר המנכ"ל כי מטופלי דיאליזה וחולים אונקולוגיים פטורים מתשלום חניה, וכמוהם גם חיילים מאושפזים וחולים המקבלים טיפול ארוך מחודש בבית החולים.
"זה לא הוגן", אומר אבירם, שהחנה את רכבו בחניון בית החולים ונאלץ לשלם 36 שקלים בעבור שלוש שעות חניה וחצי. "עד שמשרד הבריאות מתקין תקנה שמיטיבה עם ציבור החולים והמבקרים בבתי החולים, אז גם היא אינה מיושמת. אין שום סיבה שברמב"ם נשלם יותר בעבור חניה מאשר ביתר בתי החולים בארץ".
מרמב"ם נמסר בתגובה: "הנחיות הרפורמה שהונהגה בתחילת החודש אינן חלות על רמב"ם ובית החולים איכילוב, אשר מפעילים חניונים שאינם בבעלות בית החולים. ברמב"ם החניון נמצא בבעלות חברת קמ"ר 1, חברה פרטית לתועלת ציבורית".
מחברת קמ"ר 1 נמסר באמצעות דוברות רמב"ם כי "החניון התת-קרקעי איננו בבעלות של המרכז הרפואי רמב״ם, כי אם בחכירה של חברת קמר, חברה פרטית לתועלת הציבור, מרשות מקרקעי ישראל, אשר רכשה את המקרקעין שבסמיכות למרכז הרפואי רמב"ם והקימה את החניון, המופעל באמצעות קמר 1, חברת בת מטעמה.
"קמר הקימה את החניון, בין היתר, באמצעות מימון שהתקבל בהלוואה בנקאית מבנק הפועלים, ואשר התבסס על תכנית עסקית, לפיה, מלוא ההכנסות המשולמות על ידי משתמשי החניון ישמשו באופן שוטף לכיסוי ההלוואה. למעשה, התעריפים הנגבים ממשתמשי החניון, הינם התעריפים המינימאליים האפשריים על מנת שקמר תוכל להשיב את החוב לבנק הפועלים ולעמוד בתנאי ההלוואה, ואף זאת תוך התחשבות מרבית והענקת הנחות ופטורים לנכים ולמשפחות מאושפזים, במגבלות האפשר.
"מזה זמן רב שקמר הביעה את הסכמתה להעביר ללא תמורה את זכויותיה בחניון למדינה, ובלבד שהמדינה תיקח על עצמה את פירעון ההלוואה כאמור, והצדדים אף הגיעו לטיוטת הסכם. ואולם, עד היום, ועל אף שהמדינה הביעה את רצונה לקבל את החניון לידיה, למיטב ידיעתנו, המדינה טרם הצליחה להעמיד את המקורות התקציביים הנדרשים לשם פירעון ההלוואה.
"לפיכך, ברור כי כל עוד קמר מחויבת להחזר ההלוואה לבנק הפועלים, הרי שעליה לנהוג באחריות ולגבות את תעריפי החניה המינימאליים ההכרחיים לשם החזר ההלוואה".
לפנייה לכתב/ת 
