"אתם חייבים עוד ילד"
ילד אחד מפונק, שניים זה ממש כלום, חבל לבזבז את הגנים וללדת "רק" שלושה ילדים, ואם יש לכם ילדים ממין אחד אתם חייבים גם מהמין השני. ילדים הם חיינו, אבל למה כולם צריכים להתערב? הורים מספרים
לא משנה כמה ילדים יהיו לכם, תמיד תשמעו הערה כלשהי על הרחבת המשפחה ועל כך שמספר הילדים שלכם לא מספיק. מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ה"המלצות החמות" - להתעלם או להגיב? הורים מספרים.
"ילד אחד גדל כילד מפונק"
"יש לי ילד אחד יחיד ומיוחד", מספרת לימור כרסנטי. "תמיד קיבלתי ביקורת שאני נותנת לו יותר מדי בכל התחומים ושהוא יגדל כילד מפונק. כמובן שזכיתי לעוד כל מיני משפטים, כמו 'לא חבל שגנים כאלו לא יעברו לעוד ילדים?'".
איך הגבת?
"שאני מעדיפה לתת לאחד הכול וכמה שיותר מאשר לא לספק את הצרכים בעולם החדשני לשאר. תמיד יש הערות בסגנון 'למה לעשות לו את זה?', ומכיוון שהוא ילד יחיד שחי בסביבה איכותית הוא נחשב למפונק. הוא קיבל ממני את מלוא תשומת הלב, כך שטרפתי מחדש את הקלפים וגיליתי שילד יחיד הרבה יותר מאושר מילדים שנאלצים לחלוק את תשומת הלב של ההורים עם אחים נוספים".
"עדיף לסיים עם החיתולים במכה"
שירלי טמיר, אם לילד, שמעה כבר לא מעט משפטים כמו "שולחן יציב יותר כשיש לו ארבע רגליים", "שלא יהיו פערים גדולים מדי בין הילדים כדי שיהיו חברים" ו"עדיף לסיים עם החיתולים במכה מאשר שיעברו שנים ולהישאב לזה שוב".
לדבריה, "לחץ חברתי זה לא דבר פשוט. גם אם אף אחד לא ממש לוחץ באופן ממשי, יש לחץ סביבתי שהופך הרבה פעמים ללחץ עצמי. צריך לסנן את הקולות ולהקשיב לקול הפנימי והמשפחתי שמכתיב הכי נכון את הקצב".
"תאומות חייבות אח"
לרונאן קפלן, אב לתאומות, אמרו "תאומות חייבות עוד אח או אחות כדי להבין את המשמעות של אחים".
איך הגבת?
"ב'תודה רבה', כמו כל עצה על הורות שאני מקבל ולא טורח ליישם".
"כדי להשאיר חותם בעולם צריך לפחות שלושה ילדים"
אורלי כהן, אם לשני ילדים, שמעה את המשפט הבא: "שני ילדים לשני הורים זה כלום, שניים תמורת שניים. כדי להשאיר חותם בעולם צריך לפחות שלושה ילדים". היא חייכה והמשיכה הלאה. "אין מה להתייחס", היא אומרת.
"את חייבת בן!"
קרן דניאלי, אם לשלוש בנות, מספרת ששמעה יותר מפעם אחת את המשפט "אז מתי את מביאה בן? את חייבת בן!", או בלשונה של השכנה המבוגרת שלה - "לא נורא. בפעם הבאה יצא לך בן".
"בדרך כלל זרים מוחלטים נוטים לספר לי את דעתם - כאילו היא חשובה לי", אומרת דניאלי. "אחרי שלוש בנות, יש לי כמה תשובות מוכנות בשרוול: 'כשיהיה רחם להשכרה', 'כשתחליט לממן לי אותו', 'צודק/ת. אני הולכת לעבוד על זה ממש עכשיו. רוצה לשמור לי על הבנות בינתיים?'".
"כאלה ילדים יפים יוצאים לכם. לא חבל רק שלושה?"
כשאמרו לדיקלה קיי, אם לשלושה, "כאלה ילדים יפים יוצאים לכם! לא חבל רק שלושה?", היא הגיבה בצחוק נבוך ובגלגול עיניים. "הכי מצחיק", היא אומרת, "כשהתלוננתי על בתי השנייה כשהייתה קטנטונת, עוד לפני שבכלל חשבתי על היריון נוסף, היו אומרים לי: 'נו, ככה זה ילד סנדוויץ'', כאילו היה ברור לכולם שיהיה עוד אחד".
"תלדי עוד ילד כדי שינחם אותך על האובדן"
אחרי שבנה של חגית נאוי עמבר נפטר מסרטן בגיל 22, הציעו לה ללדת ילד שינחם אותה על האובדן. "עניתי שילד צריך להיוולד בשביל לחיות חיים טובים ולא לנחם על מה שאין", היא אומרת. "ילד זה לא נחמה וכמובן שלעומרי שלי לעולם לא יהיה מחליף".
"שולחן יציב יותר כשיש לו ארבע רגליים"
גם לליאת מלכי, אם לשלוש בנות, אמרו שכדאי לה להרחיב עוד את המשפחה כי ארבעה ילדים זה כמו רגלי שולחן, והם יחזיקו את המשפחה יציבה. "אחרי ילדה שלישית כבר לא יכולתי לחשוב על עוד ילד", היא אומרת. "לא האמנתי שזה אפשרי כלכלית ונפשית עם שלוש בנות בהבדלים של שנתיים ביניהן. אני מעריצה משפחות מרובות ילדים, אבל גם שלושה ילדים זה מספיק".
"הולך לך יופי, למה להפסיק?"
נראה שתמר שטרן, אם לארבעה ילדים, חסינה בפני הערות, אבל מתברר שהן לעולם לא נפסקות. כשנולדה בת אחרי שלושה בנים, אמרו לה - "כל ילדה צריכה אחות" וגם "הולך לך יופי, למה להפסיק?".
איך הגבת?
"לגבי 'כל בת צריכה אחות' הסברתי שאם מישהו יוכל להבטיח לי בוודאות עוד בת אחשוב על זה. לגבי ה'הולך לך טוב' - צחקתי שעה ואז הלכתי לנסות להשלים קצת שעות שינה".
אתם לא מעניינים אותם
"לאנשים תמיד יש מה להגיד, במיוחד אם הם ישראלים", אומרת רוני לנגרמן-זיו, מדריכת הורים ומאמנת אישית להורים מוסמכת מכון אדלר. "למה הם מתערבים בכלל? יש עניין בסוציולוגיה שנקרא צידוק עצמי, או הצדקה עצמית - לאנשים חשוב שכולם מסביב יהיו כמוהם, כי אם מישהו לא כמוהם והוא מאושר - מה זה אומר עליהם? כן, מה שאתם שומעים. זה לא שלאחרים בהכרח אכפת אם יהיו לכם שניים, שלושה או ארבעה ילדים.
"כשאתם מבינים את זה, אתם יכולים להיות אמפתיים להתערבות הבוטה הזו של אנשים בנושא הכל כך אינטימי של תכנון המשפחה - כמה ילדים יהיו לכם (אם בכלל), מאיזה מין (לרוב זה לא בשליטתנו, כמובן; זה לא שלא רציתי שיבואו בנות... זה הבנים שרצו לבוא) ומה המרווח ביניהם. משפטים כמו 'תעשי ילדים במרווחים צמודים, שיגדלו יחד, שיהיו חברים' הם שטויות כי הרי כולנו מכירים אחים שנולדו במרווחים צמודים ורבים כל הזמן - ואחים שנולדו במרווחים גדולים שהם החברים הכי טובים. זה תלוי בחינוך של ההורים וגם באופי של הילדים. אנשים אומרים כי אנשים אוהבים להגיד.
"בשורה התחתונה - תקשיבו לעצמכם ולאינטואיציה שלכם. דברו ביניכם, ההורים, על תכנון המשפחה ואל תיתנו לקולות מבחוץ - כמה שהם רמים וחזקים - להשפיע עליכם".
.
לפנייה לכתב/ת 
