פרס הארווי בטכניון הוענק למאמתי תיאוריה של אינשטיין

פרס הארווי הוענק אתמול (יום א') לשתי קבוצות מחקר שחוללו מהפכה בשני תחומים מדעיים – אסטרופיזיקה וחקר המוח. הטקס התקיים במסגרת אירועי הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. "כל אחת משתי הקבוצות האלה תרמה משמעותית להבנתנו את היקום", אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "האחת השיגה פריצת דרך בהבנת היקום החיצוני והאחרת ברמה הפנימית ביותר - התא החי".

מימין לשמאל : פרופ' חגית עטיה, איאן דריבר, פרופ' פיטר היגמן, פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, פרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן ופרופ' קארל דייסרוס(צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

פרס הארווי הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה על תרומות חדשות ובולטות במדע, בטכנולוגיה וברפואה ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון. קרן הפרס, שהוקמה על ידי ליאו מ' הארווי (1887- 1973), תעשיין וממציא מלוס אנג'לס, מעניקה מדי שנה פרסים יוקרתיים. סקוט לימסטר, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בארה"ב (ATS), אמר כי במרוצת השנים הפך פרס הארווי ל"מנבא נובל", שכן כ-20% מהזוכים בו זוכים לאחר מכן בפרס נובל. הוא ציין כי מורשת משפחת הארווי ממשיכה לחיות דרך הפרס.

גילוי גלי הכבידה

בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק הפרס לפרופ'-אמריטוס רונלד דריבר ולפרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ולפרופ'-אמריטוס ריינר וייס מ-MIT. השלושה, שהובילו את ניסוי LIGO, קיבלו את הפרס על הגילוי הראשון של גלי כבידה (2015), שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש ליקום.

פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, איאן דריבר, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן(צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

גלי כבידה הם מעין "אדוות" של עקמומיות הנעות במרחב הארבעה-ממדי (מרחב-זמן). ניטורם של גלים אלה הוא אתגר מדעי-הנדסי עצום שכן בניגוד לאור, שאותו קל לנטר בשל האינטראקציה החזקה שלו עם חומר, גלי הכבידה אינם מקיימים אינטראקציות חזקות. מפני שהם חלשים כל כך דרוש לניטורם מתקן רגיש מאוד שאינו מושפע מרעידות אדמה זעירות ותנועת מכוניות בסמוך. יתר על כן, מדובר בניטור תנועה שקטנה בהרבה מאטום בודד. ואכן, LIGO הוא גלאי גלי כבידה (אינטרפרומטר) עצום ורגיש במיוחד, שבו נעות קרני לייזר בשרוול רִיק ארוך המגביר את רגישות המערכת.

גלי הכבידה שלכדו מדעני LIGO נוצרו בהתנגשות (ומיזוג) של שני חורים שחורים גדולים במיוחד. ההתנגשות, שהתרחשה לפני 1.3 מיליארד שנה, ארכה שבריר שנייה אך יצרה אנרגיה עצומה שחוללה את גלי הכבידה שנוטרו על ידי המערכת בהגיעם לכדור הארץ. את גלי הכבידה חזה איינשטיין בתורת היחסות הכללית, וקיומם אומת באופן עקיף בשנות השבעים - אימות שזיכה את המדענים טיילור והאלס בפרס נובל בפיזיקה (1993). אולם התצפית הישירה בגלים אלו התרחשה כאמור רק לפני כשנתיים, במתקן LIGO.

פרופ' דריבר הלך לעולמו בחודש מרס השנה לאחר שהספיק להתבשר על זכייתו בפרס. אחיו איאן, שקיבל את הפרס במקומו, אמר בטקס כי אחיו היה מדען מלידה שהמציא דברים רבים וערך ניסויים עוד בהיותו נער. בערוב 

פיתוח האופטוגנטיקה

בתחום בריאות האדם ניתן הפרס לפרופ' קארל דייסרוס מאוניברסיטת סטנפורד ולפרופ' פיטר היגמן מאוניברסיטת הומבולדט, ברלין. הם קיבלו אותו על גילוי מולקולות האופסין המעורבות בחישת אור בתאי מיקרואורגניזךמים ועל ניצולן בפיתוחה של האופטוגנטיקה. גישה חדשנית ומקורית זו, שחוללה מהפכה בתחום חקר המוח, מאפשרת לחקור את תפקוד תאי העצב בחיה השלמה ואת הקשר בין רשתות עצביות ובין התנהגות החיה.

פרופ' קארל דייסרוס, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' פיטר היגמן(צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

אופטוגנטיקה, מהתחומים החמים ביותר בחקר המוח כיום, היא שיטה מדויקת מאוד לגירוי המוח ולכן נחשבת כיום כשיטה הטובה ביותר להפעלת תאים ספציפיים כדי לבדוק את השפעתם על תפקודיו של האורגניזם. השיטה מאפשרת להשפיע על תאי מוח באופן מדויק באמצעות אור, ללא צורך באלקטרודות. באמצעות גישה זו הצליחו מדענים לקבע זיכרונות, למחוק זיכרונות ולשנות זיכרונות (בשלב זה בעכברים בלבד).