פסק הדין האחרון של רובינשטיין עשוי להקטין את מספר האסירים בישראל

ארכיון(צילום: עידו ארז)

שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין פרש היום (ג') מכסאו, ובפסק הדין האחרון שלו הורה למדינה ליישם את החוק הקובע מהו "שטח מחייה" הולם לאסירים בבתי הכלא בישראל. החלטה זו עשויה להיות בעלת השלכות דרמטיות על עתידם ועל מועד השחרור של אלפי אסירים וכן על אסירים עתידיים.

• לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
  

ההחלטה התקבלה בתשובה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ, ובמסגרתה ביקשה שתאי המאסר בבתי הכלא בארץ יהיו בגודל של לפחות 4.5 מ"ר (כולל תאי שירותים ומקלחות), או 4 מ"ר (ללא מקלחות ושירותים), כפי שממילא נדרש בחוק. השופט רובינשטיין, שאליו הצטרפו השופטים חנן מלצר ואורי שהם, קיבל את העתירה והורה למדינה לבצע את ההתאמות תוך 18 חודשים.

לפי נתוני שב"ס, כ-40.5% מהאסירים מוחזקים כיום בתאים שקטנים מ-3 מ"ר. להחלטת השופטים צורף גרף שלפיו ישראל נמצאת בתחתית הדירוג בין מדינות המערב בסטנדרט תאי אסירים. בהולנד ובדנמרק הסטנדרט הוא 12 מ"ר והממוצע במערב הוא 8.8 מ"ר.

סטנדרט גודל תאי אסירים במדינות המערב. ישראל בתחתית

כעת המדינה צריכה להחליט איך ליישם את פסק הדין, דבר שיחייב את משרדי האוצר, המשפטים וביטחון הפנים למצוא פתרונות ותקציב. בשב"ס מעריכים שלא יהיו שחרורים בגלל מחסור במקום, ואם כן - הם יתקבלו לפי החלטת מדינה. "נפעל לפי הפתרונות שהמדינה תיתן לנו", אמר גורם בשב"ס.

במקרה הצורך ניתן יהיה להסמיך את ועדת השחרורים להעביר אסירים לריצוי עונשם בהוסטלים (בתי מעבר) ולהגדיל את משך עבודות השירות משישה חודשים לתשעה (דורש תיקון חוק העונשין). במקביל ייתכן חלף מאסר גבוה (יותר מאסרים על תנאי וקנסות גבוהים במקום מאסר בפועל), ובחינת האפשרות להקדים שחרורים (למשל משליש לחצי, דורש תיקון חקיקה).

בעיית הצפיפות במתקני הכליאה היא סוגיה רבת שנים, והוועדות שטיפלו בנושא בעבר קבעו שהיא נובעת משילוב בין גודל לא מספק של בתי הכלא לבין עלייה בשיעורי המאסרים והמעצרים. חרף שורת ועדות ודו"חות שהוציאו, בממוצע יש בשב"ס 3.16 מ"ר לאסיר, מצב שלפי השופט רובינשטיין לא יכול היה להימשך.

אליקים רובינשטיין, היום(צילום: אוהד צויגנברג)

"לא נפריז אם נאמר כי שטח מחיה פיסי של אסיר מהווה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים", כתב השופט רובינשטיין בפסק הדין. "חיוני מכל בחינה כי יתקיים שטח שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות הנובעות ממאסרו. ענייננו בליבת כבוד האדם.

"השלכות הכרעתנו ברורות. כפי שציינה המדינה, הגדלת שטח המחיה באופן מידי, יהא בה כדי להטיל נטל משמעותי על אוצר המדינה. ואכן, אפשרות אחת – 'דרך המלך' – היא כי המדינה תפעל לשיפוץ והרחבה, בלוח הזמנים האמור, של מתקני המאסר והמעצר. ואולם, זו אינה האפשרות הבלעדית העומדת בפני הרשות המבצעת והמחוקקת לפתרון חלק מן הבעיה".

השופט רובינשטיין מציין גם פתרון של צמצום מספר המעצרים: "נדמה כי הטמעת מסר המחוקק שלפיו מעצר הוא המוצא האחרון בשרשרת האפשרויות העומדות לרשות מערכת האכיפה, יכולה לסייע בהקטנת מספר העצורים ובהגדלת מרחב המחיה הנותר לאלה שאין מנוס אלא לעצרם. עלינו לזכור כי המאסר אינו אלא אמצעי, ולא תכלית – אמצעי לגמול, להרתעה ולשיקום העבריין".

בפסק הדין נקבע השופט כי בתוך 9 חודשים יעמוד שטח המחייה לאסיר על 3 מ"ר לפחות, ובתוך 18 חודשים יעמוד על 4.5-4 מ"ר לפחות.

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר: "מדובר בבשורה גדולה לזכויות אסירים ועצורים. זכויות האדם לא נעצרות בשערי הכלא. על המדינה לדאוג לכבוד האדם גם של עצורים ואסורים. המצב הקיים פוגע בבריאות האסירים, מגביר את האלימות ופוגע בסיכויי האסירים להשתקם".

בשב"ס כלואים כ-17 אלף אסירים. למעט בית הכלא "אלה" בדרום, בית המעצר "מגן" והמרכז הרפואי של שב"ס ברמלה, אף אחד מבתי הכלא האחרים לא עומד בסטנדרט שהציב השופט רובינשטיין. חלק מבתי הכלא - כמו השרון, דמון, שיטה, איילון ושיקמה - שוכנים במבנים ישנים שימשו את הבריטים בזמן המנדט.

פסק דין נוסף של רובינשטיין מהיום קבע שעצורי מתקן חולות יוכלו להיות מוחזקים אך ורק 6 בכל חדר ולא 10 כפי שמוחזקים כיום.