להפוך את הנבחרת להפועל באר־שבע מחוזקת
לקחת קבוצה מאומנת ומתואמת, פלוס המאמן שכבר מכיר את השחקנים ולהחליף את הזרים שלה בישראלים של הקבוצה השנייה בטיבה בארץ – מכבי ת"א. רק ככה הנבחרת שלנו תוכל לתפקד בצורה נורמלית
ושוב, כרגיל. כולם זועמים, כותבים, משתלחים, תוהים. מה קרה לנבחרת? מניין באה לה ההתרסקות הזאת? מה קרה נבחרת שהביסה 0:3 את בוסניה? איך אותם שחקנים כמעט, עשו תיקו מול מולדובה, והובסו 3:0 מול אלבניה?! וכולם מדברים על תרבות. השחקנים שמוזמנים לפי חיבת המאמן התורן, על העסקונה שמסובבת את הנבחרת גם הרבה אחרי עידן אבי לוזון, ועוד שלל בעיות ומחלות, משל הנבחרת מאושפזת במחלקה הגסטרונומית.
אבל אני רוצה להתמקד בנקודה אחת: חוסר עבודה אמיתית. המצרך הזה שחייב להיות בכל קבוצה, בכל חברה, בכל חנות מכולת כדי לתפקד נורמלי. וכי איך אתם רוצים ש־11 שחקנים שגרים במדינות שונות, ייפגשו אחת לכמה חודשים לאיזה שני משחקונים ומשחק אימון, ובאמת יצליחו לשחק כמו יחידה אחת?! שבאמת יהיה תיאום בין החוליות השונות? אינני מפקפק ביושרו המקצועי של אלישע לוי, אך מעניין אותי לדעת מה עושה מאמן הנבחרת בחודשים הארוכים שהנבחרת אינה מתכנסת? האם יש לו אפשרות לעשות משהו למען הנבחרת? איזושהי תוכנית שמאפשרת לו לקדם את הנבחרת בלי לפגוש את כל השחקנים יחד?! ואל תביאו לי דוגמאות מנבחרות אחרות שגם כן נפגשות אחת לכמה חודשים ולקחו מונדיאל אחד או שניים. כשאתה נולד לכדורגל וגדל לכדורגל, וכל העיסוק שלך מהרגע שלמדת ללכת זה כדורגל, אז גם בעיניים עצומות אתה מנצח. אבל כאן אצלנו... אין צורך לפרט..
(צילום: ראובן שוורץ)
ועכשיו אתן לכם לחשוב על הרעיון שלי, חישבו והיפכו בו, ושתפו בתגובות מה דעתכם: אז כפי שכתבתי למעלה, הדבר הבולט שחסר זה חוסר יכולת לעבוד באמת. לתאם, ללמוד ולהכיר אחד את השני. ובנבחרת חסרת כישרון כמו שלנו, הדבר היחיד שנשאר זה עבודה קשה ותיאום מושלם. אי לכך, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לקחת קבוצה מאומנת ומתואמת, פלוס המאמן שלהם, שמכיר כל אחד, ועובד עם כל אחד, להחליף את הזרים שלהם בישראלים של הקבוצה השנייה בטיבה בארץ, ובישראלים שמכירים הכי טוב את הקבוצה הזאת (היינו ששיחקו בה בעבר, או ששיחקו בקבוצות אחרות עם שחקנים מהקבוצה ההיא, או שמשחקים כאן בארץ וחיים את הקבוצה הזאת שבוע אחר שבוע, ונפגשים למשחק מולה לפחות ארבע פעמים בשנה!).
ובמילים פשוטות, הפועל באר שבע שכיום הקבוצה הטובה בישראל, עם המאמן הטוב בישראל, פלוס חיזוק של אופיר דודזאדה כמגן שמאלי, איתן טיבי כבלם, שרן ייני כקשר אחורי, וזהבי שהתיאום שלו עם ייני הוא נהדר. בצד שמאל יכול לשחק בן חיים. ועל הספסל ימתינו אלי דסה, דור מיכה ודומיהם. לצוות המקצועי ניתן לצרף אחד ממאמני מכבי, שיסייע בשילוב השחקנים של קבוצתו. כשקבוצה (ובכוונה תחילה אני כותב קבוצה. לא נבחרת) כזאת תתכנס למשחק אחת לכמה חודשים, לשחקנים לא ייקח זמן לעשות את הסוויץ' בראש ממשחק קבוצה לנבחרת, כי לאן שלא יסתכלו הם יפגשו בחבריהם הרגילים, והמאמן יוכל בקלות להכין את הקבוצה למשימה הספציפית הקרובה, דבר שלא מתאפשר כאשר נדרש ממנו בשבוע להטמיע שיטה, לתרגל ולתאם בין השחקנים, ו.. להתכונן למשחק הקרוב! השחקנים פשוט ימשיכו את מה שהם עושים כל שבוע, אותה עמידה טקטית, אותה שיטה, ואותם תרגילים. המאמן לא ינחת לנבחרת אחרי רביצה של חודשיים בבית או טיסות ריגול אחר ליגיונרים, והאוירה תהיה רצינית הרבה יותר.
ותאמינו לי, קבוצה שניצחה את אינטר בחוץ, הייתה מדלגת בקלילות על משוכה כמו אלבניה בבית. גילוי נאות, אני אוהד מכבי תל אביב, ומאוד קשה לי עם השלטון של באר שבע בשנתיים האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
ערן זהבי
צילום: עוז מועלם
מומלצים
