פרצופה של המדינה: נהגי המוניות בנתב"ג - והבעיה האמיתית / דעה
פיצוץ מכרז המוניות, אי-הסכמתם של הנהגים להפחתת 12% ממחיר הנסיעה מנתב"ג ומפגן הכוח שהרימו בשדה - הם רק דוגמאות לבעיה האמיתית: בעלי המקצוע שחרטו על דגלם "לדפוק" תיירים, מסרבים לקחת נסיעות ולא מכירים את צמד המילים "תודעת שירות" הפכו לסטנדרט. עורך ערוץ החופש של ynet בטור דעה מיוחד
בסופו של דבר הם התרצו. אחרי הפגנת שרירים מיותרת ושביתה איטלקית קצרה הוסדרה אתמול סופית ההנחה של 12% בנסיעה במוניות מנתב"ג. מעתה יוכלו הנהגים לבחור אם לגלגל אל הנוסעים את ההנחה ובתמורה להיות פטורים מדמי הכניסה לשדה התעופה, או להסיע במחיר המחירון הקבוע בחוק. על 12 האחוזים הללו, שהם פגיעה מזערית בהכנסותיהם של הנהגים, כמעט הושבתו לחלוטין שירותי ההסעה הפרטיים מהשדה השבוע.
כזכור, ההסדרה החדשה החלה לאחר שנהגי חברת המוניות שזכתה במכרז ההפעלה החדש (!) סירבה להנחה שנקבעה בו מלכתחילה, של 31% ממחיר המחירון בשדה. בשורה גדולה שנגוזה עוד לפני שמישהו מאיתנו זכה לה.
אבל רגע, מהו בכלל מחיר מחירון? מדוע הוא קיים? האם מישהו מכם הגיע לשדה התעופה בברצלונה, בלונדון, בקייב או בברלין ונתבקש לשלם מחיר מחירון קבוע בחוק? למה אי אפשר גם בנתב"ג פשוט להפעיל מונה, כפי שנהוג בכל מקום אחר באירופה ומחוצה לה? נכון, מי שידרוש זאת יזכה להפעלת המונה - וגם לפרצוף עקום מצד הנהג, אך בינינו - האם מישהו מכם דרש זאת בשנים האחרונות? בחסות החוק פועלים הנהגים לפי תעריפים שנקבעו לפני שנים - אבל לא ברור אם מישהו בכלל בדק אותם בהתאם לתנאי הכביש, הדרך, הפקקים או הכבישים בימינו.
200 שקל בתוך תל אביב
אבל סאגת המוניות בנתב"ג היא הסימפטום, לא הבעיה האמיתית. רק בסוף השבוע האחרון ביקרו בתל אביב אלפים רבים של תיירים שהגיעו למצעד הגאווה ולמסיבות הגאווה. במו אוזניי שמעתי נהגים שהציעו להסיע תיירים ממסיבה בגני התערוכה לרחוב הירקון ב-120 שקל, מרחק דקות נסיעה בודדות, וב-200 שקל לרחוב אלנבי. יקר לכם? אל תעלו.
גם מהמקומיים לא חוסכים הנהגים את שבטם ותעריפיהם, ובכל סוף שבוע מתגודדות סביב אזורי הבילוי במרכז הארץ עשרות מוניות שלא מוכנות להסיע נוסעים למרחקים קצרים (אולי נתקלתם בקריאות ה"לאן זה???"), אלא אם הם יסכימו לשלם מחירים מופקעים, ושוב, כמובן - ללא מונה. רוצים מונה בכל זאת? הצחקתם אותנו. לכו ברגל. מיותר לציין שעל פי תקנות משרד התחבורה, "נהג מונית חייב להפעיל מונה בכל נסיעה מיוחדת, למעט נסיעות בינעירוניות בהן קיים מחירון נסיעה ממוחשב".
שכנעתם את הנהג להפעיל מונה? צריך לקוות שגם תזכו לראות את המחיר המצוין בו. לא פעם קורה - גם לכותב שורות אלה וגם לרבים אחרים שסיפרו לו על כך - שהמונה נמצא בצדו השמאלי של ההגה, מוסתר מעין הנוסע, או שהוא מוטה כלפי מעלה ואילו הנוסעים היושבים במושב האחורי לא יכולים לראות את הסכום המוצג בו. ומה עם מונה שנמצא במרכז הרכב, אבל חשבונית קודמת מכסה "במקרה" את הסכום שאתם אמורים לשלם?
מדוע זה המצב? לנהגים הפתרונים. אגב, בברצלונה, למשל, נמצא המונה בתוך מראת הרכב. ברור, שקוף וידוע לכול. בלי חארטות ובלי ישראבלוף. ועוד לא דיברנו על איכות השירות, על ניקיון המוניות ועל היחס האנושי.
דרושה התערבות מידית
נכון, לנהוג במונית אינה עבודה קלה. שעות ארוכות על ההגה, נוסעים בעייתיים, תעסוקה מועטה ועוד שלל אי-נעימויות הם חלק בלתי נפרד מחייו של הנהג. הכול ידוע. כמובן גם שלא מדובר בכל נהגי המוניות, ושאין בכוונתי לעשות הכללות. אבל בהיעדר פיקוח מתאים, הרמות שאליהן הגיע השוק הפרוץ הזה מחייבות התערבות של שר התחבורה באופן מידי, ודוגמת נתב"ג השבוע הייתה הוכחה מצוינת לכך.
כי כשנהג "דופק" תייר ב-200 שקל מנתב"ג או מגני התערוכה לתל אביב, זהו פרצופה של המדינה מבחינת התייר. כשנהג מפעיל מונה הפונה אל תקרת הרכב או מסרב לקחת נוסע רק כי הנסיעה קצרה לו מדי (אחר כך אל תתלוננו על מחסור בתעסוקה), זהו פרצופה של המדינה, הפרצוף של כולנו.
במקרים רבים נהגי המוניות הם הפנים הראשונות שהתיירים פוגשים כאן. אז אחר כך אל תתפלאו שבכל סקר שביעות רצון מחופשתם בישראל מציינים התיירים את התחושות שמישהו בא לסדר אותם או לעשות עליהם קופה. עליהם, וגם עלינו, למרות ה-12%. הגיע הזמן לעשות לזה סוף.
הכותב הוא עורך ערוץ החופש של ynet
