החידושים הישראליים בתעשיית הפוד-טק
פיתוח פורמולה טבעית לתינוקות שאינה כוללת חלב או סויה, המכשיר הביתי שיזהה חומרי הדברה במזון וטכנולוגיה המאפשרת ליצרני מזון טריים לזהות חיידקים מסוכנים במהירות. הכירו שלוש חברות ישראליות שמחדשות את תעשיית המזון העולמית
מגמת ה-Clean Label - מיעוט של רכיבים במזון ומזון "Free from"- ללא סוכר או גלוטן הופכת בולטת יותר ויותר בעולם. הביקוש למזון "של פעם", כמה שפחות מעובד וללא חומרים משמרים גדל בשנים האחרונות וכך התפתח ענף ה-Food Tech שבא לתת מענה לדרישות הללו.
"בתעשיית המזון בארץ יש הרבה חדשנות", מספרת קרולין נוה, מנהלת ענף מזון במכון היצוא. "תעשיית הפוד טק באה לתת מענה לכל הדרישות שקיימות היום בכל העולם ושיהיו קיימות בעתיד, מה הולך להיות עוד 20, 30 שנה עם אוכלוסייה שמתבגרת, עם תוחלת חיים שמתארכת, עם זה שיהיו הרבה יותר אנשים להאכיל". לדבריה, המונח פוד טק הוא מאוד רחב, וכולל בתוכו תוספי מזון לתעשייה וגם אפליקציות, טכנולוגיות לתהליך יצור המזון, למשל איתור מזיקים במזון לפני שהוא מגיע למדף.
"ישראל היא מדינה טכנולוגית, מדינת סטארט-אפ, זה לא רק ידע זו גם השקפת עולם", היא מציינת. "הישראלים מעזים לרוץ קדימה עם הרעיונות". כך, אל כנס Seeds & Chips שנערך במילאנו במאי האחרון ועוסק בתחום החדשנות במזון, הגיעו גם כמה חברות ישראליות להציג באופן עצמאי, שלא במסגרת ביתן לאומי. השנה הגיע גם נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה כדי לנאום, מה שהעלה את הבאזז סביב האירוע.
"מכון היצוא סייע לחברות המשתתפות במסגרת תוכנית סיוע במימון השתתפות בתערוכות בינלאומיות בהן אין ביתן לאומי ישראלי. יחד עם הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה במילאנו דחפנו את החברות מבחינה שיווקית, ובפעם הראשונה הייתה חשיפה לישראל כמדינת פוד טק. חלק מנציגי החברות אף שימשו כדוברים. עשינו רעש", היא אומרת בחיוך.
הכירו כמה מהחברות.
הפורמולה של העתיד
הסיפור של פיתוח פורמולה טבעית לתינוקות שאינה כוללת חלב או סויה, התחיל בחוויה אישית. נכדתו הקטנה של אוריאל קסלר אחד משותפי חברת Indi (אינדי), סבלה מבעיות רפואיות שגרמו לה להפסיק לעכל חלב ולרדת במשקל תוך כדי שלשולים והקאות. מסתבר שזה שלב שעובר על כל תינוק כמעט, עד שהגיע קסלר.. סבא קסלר וחמוטל יצחק איחדו כוחות והחלו לחשוב על פתרון שיהיה רק בשבילה.
"התחלנו עם חמאת שקדים, ידענו שגם אמהות שמניקות או בהריון משתמשות בזה לחיזוק הגוף, רצינו שדבר ראשון היא תעלה במשקל" מספרת חמוטל יצחק, מנכ"לית משותפת בחברה. "אחרי שזה עבד והכל היה בסדר התחלנו לבחון ברמה המדעית". יצחק מבהירה כי פורמולה הינו מוצר שמוגדר בתקינה מחמירה ומדוייקת וללא אפשרות לסטות בערכים התזונתיים, בהרכב היחסים בין חלבון, שומן ופחמימה וכדומה. "בסטייה של 2% המוצר אינו יכול להיקרא פורמולה".
"הערכים של השקד השוו לתקינה, לחלב האם ולפורמולות רגילות וראינו שחסרים עוד חלקים. חיפשנו צמח אחר שהוא אלרגני ויכול להשלים את הדבר הזה בדיוק", מספרת יצחק. אחרי חיפוש מדעי הם מצאו את הצמח המתאים. "סוג של דגן שהוא סופר פוד. גילינו שני צמחים שהחיבור ביניהם מביא להרכב שהוא הכי קרוב לחלב אם, כמו שפורמולה יכולה להיות". בהמשך שכרו השניים מעבדות של הטכניון על מנת לעבוד על המוצר שיראה כמו פורמולה, שיתמוסס, לפי התקנים.
"זה היה מאוד מסובך. לקח לנו כמה שנים והגענו לא מעט למצבים של ייאוש", מודה. "גייסנו את מיכאל כדי שיחד איתנו נוכל למצוא את הפתרון המדויק,
והבאנו את המוצר לרמה של מוצר שיכול להתחרות בכל מוצר אחר הן מבחינה כלכלית, הן מבחינת יכולת לייצר משהו באופן תעשייתי והן מבחינת התקינה. כיום המוצר עומד בה ב100%".
אז אישור לשווק את המוצר לתינוקות שהם מעל גיל שנה כבר יש. "זה נתח יפה מאוד מהשוק. 60% מהשוק בעולם הוא מעל גיל שנה. רשמנו פטנט בינלאומי ב-85 מדינות בעולם וקיבלנו לאחרונה גם פטנט בארה''ב". עכשיו, המטרה היא להתאים את המוצר גם לתינוקות עד גיל שנה, לשם כך צריך להוכיח שכל הערכים והחלבון נספגים בגוף בדיוק כמו פורמולה רגילה. "בשביל התהליך הזה אנחנו צריכים לגייס כסף".
בינתיים, חברת INDI כבר הספיקה לזכות בפרס הפתרון הבריאותי והתזונתי הטוב ביותר, בוועידת הפסגה העולמית של חדשנות בתחום המזון. "בכל יום פונה אלינו לפחות אמא אחת או שתיים, שכבר רוצות לקנות את המוצר שלנו. חלק טבעוניות, חלק מתמודדות עם בעיות של ילדים אלרגנים, או עם קושי לעכל חלב. יש המון בעיות שנוצרות בעקבות החלב כמו פריחה על העור למשל ולא תמיד מקשרים את זה לזה. כל אמא חווה את זה. יש כאלה שמסתדרות, כי לא הייתה ברירה עד היום".
המכשיר שיזהה חומרי הדברה במזון שלנו
גם חברת אינספקטו הישראלית קיבלה חזון למוצר שלה - שיטה המאפשרת זיהוי של חומרי הדברה ורעלים במזון. "אינספקטו התחילה אחרי שראינו כתבת טלוויזיה על תחקירנית שהלכה לסופר, לקחה מדגם של סלט ישראלי למכון שבדק שאריות חומרי הדברה ומצאו שם שימוש בחומרים אסורים בחוק. כמויות גדולות ממה שהרגולציה מתירה", מספר המנכ''ל אבנר אבידן. "החלטנו שאנחנו רוצים לייצר משהו לצרכן שיוכל לבדוק בעצמו אם המזון שהוא קונה חף מחומרי הדברה".
אז כרגע עוד לא יוצר המכשיר שיסופק לצרכנים עצמם, וזה יקרה רק לאחר שהחברה תצליח לגייס את ההון הדרוש לפיתוח המכשיר. בינתיים הם מפתחים מכשירים עבור חברות גדולות שרוצות להתמקד בחיפוש חומרים ספציפיים במזון
"אנחנו מנסים לספק את השיטה הזו לתעשייה, לחקלאים, חברות ייצור מזון, מייבאות או מייצאות, גופים רגולטורים וסופרמרקטים, כדי שיוכלו לזהות את החומרים הללו במקום. כיום יש צורך לשלוח את המזון למעבדה בשירות חיצוני, מה שלוקח זמן".
כרגע החברה בתהליכי גיוס כספים על מנת לפתח את המוצר הראשון. ובינתיים, אינספקטו, חברה בת 3 אנשי צוות בלבד - אבידן המנכ''ל, יאיר מונטה, סמנכ''ל פיתוח עסקי וד''ר דוד דרסלר, מנהל מחקר ופיתוח, אך כבר עם זכיות בפרסים יוקרתיים בזכות הפיתוח. פרס ראשון בתחרות של האו"ם (אליה הגישו מועמדות מעל 100 חברות ) על מוצר בתחום המזון שעתיד להשפיע בצורה המשמעותית ביותר על איכות החיים העתידית של האנושות.
זכייה נוספת של החברה נערכה בתחרות שנקראה Guangzhou Youth Innovation & Entrepreneurship Global Pitch Competition. החברה זכתה בפרס כספי זעום אמנם, אך עם משמעות גדולה מאוד.
בינתיים הם מתעתדים להוציא בקרוב מוצר לצרכנים הפרטיים והם חושפים זאת לראשונה: "יש לנו כוונה לשחרר אפליקציה לסמארטפון שיכולה לספר לנו מאיפה המוצר הגיע. כשאני בסופר ורואה לדוגמה 5 מותגים של אורז, הצרכן יוכל לסרוק את המוצר והאפליקציה תגיד לי מאיפה האורז הגיע, מתי נערכו בדיקות של חומרי הדברה ומה בדיוק נמצא שם. ככה אחליט מה הכי כדאי לקנות".
למצוא את החיידקים במזון
והנה רעיון שהגיע דווקא מעובד בתעשיית המזון עצמה. חברת ירוק - פיתחה טכנולוגיה המאפשרת ליצרני מזון טריים לזהות חיידקים מסוכנים במהירות. המנכ"ל יונתן סיארה שהיה בעבר מנהל מחקר ופיתוח של חברת ירקות טריים גדולה, מספר שהבעיה בתעשיית המזון העולמית קשורה למהירות בדיקות של חיידקים במזון טרי. הבדיקות כיום לאיתור נוכחות של חיידקים כמו סלמונלה, ליסטריה ואי קולי איטיות כל כך, שבזמן הבדיקה המוצרים כבר מגיעים אל המדף עוד לפני התוצאות.
"יש ניגוד אינטרסים, במרכאות, בין טריות המזון לבין הזמן שצריך לחכות לקבלת הבדיקה וזה יוצר כמה בעיות. בראש ובראשונה זה מעמיד את הציבור בסכנה כי האוכל כבר על המדף ולעיתים האוכל כבר נקנה ונמכר, במקרה הגרוע אנשים מתים מזה, במקרה הפחות גרוע - חולים. הבעיה השניה היא של היצרנים או המגדלים, שיכול להיות מצב של ריקול, בקשה להוריד את המזון מהמדפים ומהצרכנים להחזירו מה שיכול פשוט להרוס חברה" מספר סיארה.
הטכנולוגיה שפיתחה חברת ירוק מאפשרת לקבל זיהוי ראשוני של חיידקים, או יותר נכון של אי נוכחות חיידקים ב-45 דקות בלבד. "הזיהוי הראשוני משותף לכל החיידקים הנבדקים. חיידק כמו אי קולי לוקח בערך 4.5 שעות נוספות לזהות, סלמונלה וליסטריה בין 8-9 שעות. לנו היה חשוב שתהיה אפשרות לקבל תוצאה ושניתן יהיה לשחרר את המוצר למדפים תוך זמן של משמרת עבודה" להבדיל, כיום הבדיקות שנערכות יכולות לקחת בין יומיים, לארבעה ימים, לפעמים גם 14 ימים. תלוי בסוג החיידק שמחפשים.
טכנולוגיה זו מיועדת בעיקר לתעשיית המזון, החקלאים, ולרשתות השיווק הגדולות באירופה וארצות הברית, שם, מספר סיארה, יש מותגים פרטיים שבודקים בצורה קפדנית מאוד את הספקים, משום שכאשר מתגלה בעיה המותג של הרשת הוא הניזוק העיקרי.
"מה שמעניין הוא שבסופו של דבר זה בא מתוך צורך בתעשייה. אני בא משם, מרצפת הייצור, לעיתים קרובות בפיתוחים מדעיים יש גילויים פנטסטיים ואחר כך מחפשים איך ליישם. אנחנו באנו מהכיוון השני, בדיוק כמו ישראלים טיפוסיים, מהת'כלס".
בשיתוף מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
