הכבישים המסוכנים ביותר לחיות הבר בישראל
למעלה מ-12 אלף דיווחים על דריסות של חיות בר הגיעו מהציבור הרחב במסגרת מיזם משותף לחברה להגנת הטבע ו-Waze. על פי נתוני הארגונים, יותר מ-2,000 חיות בר נדרסות מדי חודש. בכביש החוף נדרסות הכי הרבה חיות
בששת החודשים שחלפו מאז הושק המיזם המשותף להצלת חיות הבר של החברה להגנת הטבע ו-Waze, שלח ציבור המשתמשים באפליקציה למעלה מ-12 אלף דיווחים על בעלי חיים דרוסים בכבישי הארץ.
לצפייה במפת הדריסות של החברה להגנת הטבע ו-waze
בקמפיין, שהחל בפברואר השנה, התבקש הציבור לדווח באפליקציית הניווט על חיות בר דרוסות, וזאת כדי למפות את הכבישים המסוכנים ביותר לחיות הבר בישראל ולנסות לצמצם את היקף הפגיעה בהן.
על פי נתוני הארגונים, שמיפו 15 כבישים, הכביש המסוכן ביותר שבו מספר הדריסות הגבוה ביותר בכל קילומטר כביש, הוא כביש 2, כביש החוף בין תל אביב לחיפה, שבו דווחו למעלה מ-700 דריסות.
במקום השני כביש 6 (חוצה ישראל) עם 700 דריסות ובמקום השלישי כביש 1 (ת"א-ירושלים) עם 600 דריסות. מקום 5: כביש 5 (חוצה שומרון) - 550 דריסות; מקום 6: כביש 443 (תל אביב-מודיעין-ירושלים) - 500 דריסות; מקום 7: כביש 70 וכביש 4 - 380 דריסות כ"א; מקום 8: כביש 431 וכביש 85 - 350 דריסות כ"א; מקום 9: כביש 444 וכביש 65 - 300 דריסות כ"א; מקום 10: כביש 3 - , כביש 77 וכביש 38 - כ-280 דריסות כ"א; מקום 11: כביש 31 - 250 דריסות.
"חוכמת ההמונים נכנסה לתמונה"
לפני כחמש שנים פרסמה רשות הטבע והגנים את מפת הכבישים האדומים שבהם נדרסות הכי הרבה חיות בר בארץ, אך בחברה להגנת הטבע מבהירים כי הפרויקט בשיתוף הציבור הוא בעל אופי שונה.
"הנתונים המדויקים והאמינים של רשות הטבע התייחסו אז ל-4,000 בעלי חיים שנדרסו בתקופה של שלוש שנים", אומר ל-ynet שמוליק ידוב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע.
"הפעם נכנסה לתמונה חוכמת ההמונים, והיא מספקת היקף עצום של נתונים. למעלה מ-12 אלף דיווחים הגיעו אלינו באמצעות האפליקציה בתוך שישה חודשים. מיפינו את הנתונים בתחומי הערים, שבהן לרוב נדרסות חיות בית, וכשיוצאים מהאזורים הללו, התמונה מתמקדת יותר בחיות הבר".
לדבריו של ידוב, לא ידוע מהם בעלי החיים שנדרסים. "היתרון בחוכמת ההמונים הוא בכמות ופיזור המידע. החיסרון הוא שהמערכת עצמה לא יודעת לזהות את סוג בעל החיים, וגם אנחנו לא יכולים לצפות מאנשים שיזהו תוך כדי נסיעה איזה בעל חיים נדרס".
ואולם ידוב אומר כי על פי נתונים מעבודות קודמות שנערכו בנושא, ההערכות הן כי "רוב בעלי החיים שנדרסים הם תנים זהובים, שועלים מצויים ואחר כך כל השאר, כדוגמת דורבנים הודיים, חזירי בר ועוד", הוא מסביר.
"התן הזהוב הוא אחד מבעלי החיים הנפוצים ביותר. גם שועלים ודורבנים הם בתפוצה רחבה וגדולה מאוד. הם נחשבים למין מתפרץ והם נוכחים בכמויות גדולות בכל מקום, ולכן גם נדרסים יותר".
הכבישים חותכים את אזור המחיה של חיות הבר
מדוע חיות הבר נדרסות בכמויות כה גדולות? "בסופו של דבר, כשכביש חוצה בית גידול, מפריד בין אזורי מחיה לאזורים שבהם מחפשות החיות מזון, טרף ומים, קוטע את תחום המחייה שלהן, אז בשלב מסוים הן מנסות לעבור אותו - וסיכון הדריסה גדל", מפרט ידוב.
"בחלק מהמקרים מדובר בתשתיות שלא נבנו נכון - גדרות, מעקות הפרדה אטומים - ובעל החיים שחוצה את הכביש נתקע בקיר ולא יכול לעבור אותו. התנים, לדוגמה, מתחילים לחצות כבישים בלילות כשאין מכוניות, ואז מגיע רכב, מסנוור אותם, והם לא מספיקים להימלט. אין אדם שלא נתקל בתן, בשועל או בחיה אחרת שמנסים את מזלם בחציית הכביש. אבל הם לא יודעים להעריך מרחקים ומהירויות".
בחברה להגנת הטבע מציינים כי איסוף הנתונים עדיין בראשיתו וכי בכוונתם להמשיך לאסוף נתונים רבים ולאורך זמן, וזאת בשיתוף פעולה עם גופי מחקר וקהילות מקומיות. המטרה: לבחון כבישים אדומים נוספים ולעשות זאת בהצלבה עם הנתונים ועם יכולות הזיהוי של רשות הטבע והגנים.
ידוב מדגיש כי כבר נעשה שימוש בנתוני הדריסות במסגרת דיונים על הקמת מעבר אקולוגי בכביש 70 באזור הכרמל, שם דווח על מאות בעלי חיים דרוסים. מלבד זאת, דיווחי הציבור באזור ים המלח מלמדים כי מרבית מבעלי החיים שנדרסים שם הם יעלים נוביים, המגיעים לאכול את הצמחייה בשולי הדרך.
"כמות אדירה ומפחידה של בעלי חיים שנדרסים"
"אני גם הייתי בהלם מהנתונים", מודה ידוב. "זו כמות אדירה ומפחידה של בעלי חיים שנדרסים. כמות הרכבים עולה בהתמדה בישראל, רוחב הכבישים עולה, גם תאורת הכבישים יוצרת חסם למעבר. יש כמויות עצומות של בעלי חיים שנדרסים ולעולם גם לא נדע שהם נדרסו, למשל עטלפים, ציפורים וחרקים.
"ככל שהתחלנו לצלול לפרטים באזורי הדריסה, גילינו כי אירועי דריסה רבים שמתרחשים בכבישים שבהם אין דריסות רבות - הצביעו על כך כי חיות הבר נדרסות ליד מזבלה מסוימת שאליה הן מגיעות כדי לחפש מזון ונפגעות בדרך או מחוץ למזבלה".
בחברה להגנת הטבע מקווים כי הציבור ימשיך לדווח על בעלי חיים דרוסים וישתמש במפת הדריסות כדי לגלות ערנות במקומות המסוכנים. "הכלי הזה יתרום לערנות כללית בנהיגה, והוא גם עשוי להפעיל לחץ על על גורמי תכנון כדי שיעניקו פתרונות מתאימים למעברים בטוחים של חיות בר", מסכם ידוב.
אנשי החברה להגנת הטבע יציגו את הנתונים לראשונה ביום שלישי במסגרת דיון של ועדת המדע בכנסת וגם ידגימו איך אפשר להיעזר באמצעים טכנולוגיים לסיוע על שמירת הטבע והסביבה בארץ.
לפנייה לכתב/ת 
