כרוניקה של מחלה
מאז שחלתה במיאלומה, חייה של דנה הפכו לגיהינום של כאבים ויסורים. התרופות החדשות שהוכנסו לסל הבריאות כבר הופכות את המחלה מקטלנית לכמעט כרונית, וכעת נותר רק לקוות לפריצת דרך נוספת שתשנה את ההיסטוריה
בשיתוף האיגוד הישראלי לאונקולוגיה
יותר מהכל, הכאבים הם שהופכים את חייה של דנה לגיהינום עלי אדמות. "זה בא בגלים, ומרגיש כאילו מישהו הצית בתוך גופך שריפה", היא אומרת. "ואין לך שום יכולת לברוח". אני מכיר אותה כבר שנים, ומאז שתקף אותה סרטן מח העצם - או בשמו המקצועי מיאלומה – היא הולכת ונעלמת מול עיניי. מאישה חיה, מלאה באנרגיות, היא הפכה לצל. ממעטת לצאת מביתה בירושלים, מצטמקת ממפגש למפגש.
"הרופאים אומרים שאני אוכל לחיות כך הרבה שנים", היא מספרת, "אבל אם החיים שלי ייראו כך – לא יודעת כמה כוח יהיה לי להילחם. בינתיים אני כאן, כי יש לי ילדים ונכדים אהובים, ובעיקר יש לי עוד תקווה שתימצא התרופה שגם אם לא תחזיר את הגלגל לאחור, לפחות תאפשר לי לחיות את שארית חיי בלי סבל. לאחרונה, הבנתי, שיש סיבות לאופטימיות, ואני מקווה שכמו שהמחלה הופכת לאט לאט לכרונית, כך גם היא תוכל להיעלם".
טיפול לצעירים בלבד
מיאלומה, שמאובחנת באמצעות בדיקת דם וביופסיה של מח העצם, היא מחלה ממארת של תאי הפלסמה שמהווים חלק מהמערכת החיסונית. בישראל מאובחנים כיום 2,500-3,000 חולים, ומדי שנה מתגלים כ־400 מקרים חדשים, מרביתם בני 65 ומעלה, אם כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של אבחון מוקדם, כבר בשנות ה־40 לחייהם של החולים.
המחלה, כפי שאפשר להבין מהסיפור של דנה, גורמת לחולים סבל רב שמתאפיין בנזק לעצמות ולכליות, אנמיה ונטייה ללקות בזיהומים אשר הופכים את הפגיעה לחמורה ואת ההתמודדות של החולים ובני משפחותיהם לקשה ביותר. "מדובר במחלה מאוד קשה, שעד לפני מספר שנים ההישרדות של החולים עמדה על 3-5 שנים", אומרת ד"ר צ'ליה סוריאו, המרכזת את תחום המיאלומה במרכז הרפואי גליל. "היום ההישרדות כבר כפולה. יש לי מטופלים שחולים כבר יותר מעשר שנים, והמחלה אצלם כבר הופכת לכרונית".
במצב תקין, תאי הפלסמה בגוף מייצרים סוגים שונים של נוגדנים. אבל בזמן מחלה הם משכפלים את עצמם ומפרישים נוגדנים מסוג אחד בלבד, כך נוצר מעין "שבט" של תאי פלסמה זהים. התוצאה: דיכוי של שאר התאים, ובשל כך ירידה בכמות תאי הדם האדומים שגורמת לאנמיה, ירידה בכמות תאי דם לבנים שמייצרת פגיעה במערכת החיסון, פגיעה בכליות ופגיעה בעצמות.
פעמים רבות סובלים החולים מכאבים איומים, והעצמות שלהם שבריריות ונפגעות בקלות. לעיתים מאובחן חולה עם מיאלומה לאחר שהוא מגיע למרפאה בקהילה או לחדר מיון כתוצאה משבר בעצמות בגלל מעידה קלה.
עד כה לא ברור לחלוטין מהן הסיבות לתחלואה, אבל ישנם מחקרים שקשרו בין חשיפה לחומרים כימיים מסוימים להתפתחות המחלה. אם כי דבר עוד לא הוכח באופן מובהק.
בעשור האחרון פותחו מגוון טיפולים במחלה חשוכת המרפא, שעד אז הטיפול בה היה מוגבל ביותר. כיום עומד בפני הרופאים והחולים מגוון רחב יותר של אפשרויות טיפול, ופותחו תרופות חדשות שניתנות בשילוב עם תרופות שכבר קיימות בפרוטוקול הטיפולי. "המטרה שלנו היום היא להשיג הפוגות ארוכות עד כמה שניתן מהמחלה", אומרת ד"ר סוריאו, "ובכל חזרה שלה נותנים טיפול נוסף".
שתי משפחות התרופות המרכזיות שבהן משתמשים לטיפול בחולי מיאלומה נפוצה, הן "מעכבי פרוטאזום" ותרופות אימונומודולאטוריות (imids). לראשונה שייכות התרופות וולקייד (בורטזומיב) בזריקה תת־עורית, קיפרוליס (קרפילזומיב) הניתנת במנה תוך ורידית ונינלארו (איקסזומיב) הניתנת דרך הפה. הפרוטאזום היא המערכת בתא שמפרקת את החלבונים, ועל התגלית הזו זכו פרופ' אהרון צ'כנובר ופרופ' אברהם הרשקו מהטכניון בפרס נובל לכימיה לשנת 2004. במשפחת הטיפול השנייה, התרופות המרכזיות הן רבלימיד (לנלידומיד) ופומלידומיד, הניתנות דרך הפה.
החולים הצעירים עוברים לרוב השתלת מח עצם עצמית – פתרון עדיף בדרך כלל. במהלך הטיפול מנוקה מח העצם עד כמה שניתן, בהליך המכונה "אינדוקציה", ובהמשך הם עוברים תהליך של איסוף תאי אב והחזרתם לגוף, לאחר שקיבלו כימותרפיה במינון גבוה. זהו הטיפול שנותן את ההפוגה המשמעותית ביותר במחלה. הבעיה: מבוגרים לא יכולים לרוב לעבור השתלה כזו בשל גילם המתקדם ומחלות רקע נלוות.
ותודה לסל
ורדה שוהם היא דמות יחודית בנוף ארגוני החולים, ולו מסיבה אחת פשוטה: היא כלל לא חולה במחלה שאת העמותה שלה היא מנהלת – אמ"ן (אגודה למיאלומה נפוצה). היא הגיעה בכלל מהעולם העסקי, שם שימשה כמנכ"לית בחברות כמו סודה־סטרים, ובמקביל היא גם מנהלת קרן שמשקיעה ותומכת במיזמים עסקיים־חברתיים, שמעסיקים אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
"בדרך כלל הוועד מורכב רובו ככולו מחולים", היא אומרת, "אבל יושבת ראש העמותה, זו שהקימה אותה, פאולה אזולאי, רצתה למנות כמנכ"לית מישהי שאינה חולה, כדי לשמור על יציבות הארגון. לצערי הרב היא עצמה נפטרה לפני חודשיים, אחרי התמודדות של 14 שנים עם המחלה".
עיקר פעילות העמותה היא לשרת את האינטרסים של החולים, לעדכן אותם בכל המידע האפשרי, ולדחוף למען הכנסת תרופות נוספות וחדשות יחסי לסל הבריאות, כפי שנעשה בהצלחה מרובה בשנים האחרונות.
"המחקר בתחום המיאלומה התקדם מאוד בשנים האחרונות", היא מספרת. "זה לא יאמן כמה תרופות חדשות ודרכי טיפול הצטרפו למאגר הטיפולים. ברוב המקרים, התרופות גם נכנסות לסל".
ואכן, בשנים אחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בטיפול במיאלומה, עם כניסתם ואישורם על ידי הרשויות של התרופות הביולוגיות, שנקשרות לתא וגורמות להרס שלו.
לקבוצה זו שייכת, בין השאר, דרזאלקס (דאראטומומאב), אשר הדגימה יעילות במיאלומה נשנית ומתקדמת, הן כתרופה בודדת והן בשילובים עם התרופות מהקבוצות האחרות.
תרופה שניה השייכת לקבוצה זו היא אמפליסיטי (אלוטוזומאב), נוגדן כנגד סמן אחר על פני תא הסרטני, אשר נמצאה יעילה במחלה נשנית בשילוב עם רבלימיד וסטרואדים. "נוגדנים מכווני מטרה אלה עובדים בצורה טובה", אומרת ד"ר סוריאו, "והוכנסו השנה לסל הבריאות בהתוויות מסוימות".
בין החולים ישנם כאלה המוגדרים כמצויים בסיכון מוגבר, משום שיש להם מוטציות גנטיות שגורמות למחלה להיות אגרסיבית במיוחד, ולרוב הם שורדים בין שנה עד שנתיים מרגע האבחון. מצבם של חולים מידרדר במהירות, וגופם נעשה עמיד לתרופות. בשל כך, הגישה הטיפולית כיום היא לתת את הטיפול התרופתי המיטבי כבר בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה.
לתרופות מעכבי הפרוטאוזום צורפה לאחרונה אחת נוספת, נינלארו. זו נכנסה לשלב מתקדם בניסויים קליניים, והוכיחה יתרון בהישרדות ללא מחלה אל מול שתי קבוצת הביקורת בחולי מיאלומה נפוצה. בשנה שעברה פורסם במגזין ניו אינגלד אוף מדיסין מחקר, אשר בדק את יעילות הטיפול המשולב בנינלארו עם ודקסאמתזון, תרופה מהסוג השני (imids).
מהמחקר, שנערך בקרב 722 מטופלים אקראיים עם מחלה נשנית או עמידה, עולה כי משך אי ההתקדמות של המחלה היה ארוך יותר בצורה מובהקת בקבוצת החולים שטופלה במשלב התרופתי עם נינלארו, לעומת קבוצת הביקורת – כשבעה חודשים יותר.
יתרון משמעותי וחשוב הודגם בחולים המוגדרים בסיכון גבוה: על פי הממצאים, כמחלתם של כמחצית מהחולים בסיכון גבוה שקיבלו טיפול משולב, לא התקדמה במשך 21.4 חודשים, לעומת 9.7 חודשים בקרב אלה שלא קיבלו את הטיפול המשולב.
בזכות תוצאות המחקר הוגשה נינלארו לסל הבריאות בשנה שעברה, ואושרה בשילוב עם רבלימיד ודקסאמתזון, לחולי מיאלומה נפוצה שנמצאים בסיכון גבוה להתקדמות המחלה, אשר קיבלו לפחות טיפול אחד קודם והמחלה שלהם חזרה. על פי ההערכה, כרבע מהחולים זכאים לקבל את הטיפול המשולב.
התרופות ניתנות דרך הפה, וחולים שמערכת החיסון שלהם חלשה גם כך לא צריכים להגיע לבית חולים כדי לקבל טיפולים בזריקה. במסגרת הסל נכללו עבור אותם חולים עוד קומבינציות, כקו טיפול שני. כך, למשל, שילוב של רבלימיד עם מעכב פרוטיאוזום בשם קיפרוליס וסטרואדים.
קומבינציה שלישית שנכנסה לסל הבריאות היא של הנוגדן אמפליסיטי, עם רבלימיד ודקסאקורט. התרופה אושרה בהתבסס על מחקר שנערך בקרב 646 חולים, והראה שיפור בזמן חופשי ממחלה, במיוחד בחולים בסיכון גבוה.
כניסתם של השילובים הללו לסל הבריאות מהווה שיפור משמעותי בטיפול במטופלים בסיכון, ובמידה והרופא כבר התחיל לטפל באחד השילובים, עליו להמשיך בטיפול והוא אינו יכול לחליף אותו.
בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בטיפול במיאלומה נפוצה, אשר הופכת את פניה אט-אט למחלה כרונית. "חשוב לציין את עמותת אמ"ן, שמשמשת כבית ונותנת גב למטופלים", אומרת ד"ר סוריאו. "העמותה פועלת ללא הרף לשיפור איכות החיים של החולים בארץ".
לתרופות מעכבי הפרוטאוזום צורפה לאחרונה אחת נוספת, נינלארו. זו נכנסה לשלב מתקדם בניסויים קליניים, והוכיחה יתרון בהישרדות ללא מחלה אל מול שתי קבוצת הביקורת בחולי מיאלומה נפוצה.
עם הפנים קדימה
ד"ר הילה מגן, מנהלת שירות מיאלומה נפוצה במכון להמטואונקולוגיה, מרכז דוידוף, בית החולים בילינסון
קיימת שונות רבה בין חולי מיאלומה, הן באופן שבו מתבטאת המחלה והן בתגובה לטיפול, הנובעת ככל הנראה ממורכבות המחלה ומהמטען הגנטי אותו היא נושאת.
בשני העשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בטיפול הודות לפיתוח ואישור תרופות חדשות המכוונות לפגיעה בתאי הפלסמה ובסביבתם. התכשירים החדשים שיפרו מאוד את יכולת הטיפול אף במחלה חוזרת. הם ניתנים בדרך כלל בשילוב עם תרופות נוספות ולעיתים אף עם תרופות כימותרפיות.
תרופות אלו הביאו לשיפור מתמשך בתוחלת החיים ובאיכותם בחלק גדול מהחולים, עם עליה בהישרדות הממוצעת משלוש-ארבע שנים, לשבע-שמונה שנים ואף יותר. בעולם מתקיימים מחקרים רבים בניסיון למצוא תרופות יעילות יותר לטיפול במחלה, הנמצאות בשלבים מתקדמים.
טיפול במסגרת מחקר מעניק לחולים רבים אפשרות לקבל תרופה חדשה שעדיין לא ניתן להשיג בדרך אחרת, ואנו עושים מאמצים לשלב את החולים, בכל שלבי המחלה, במסגרת מחקרים קליניים עם הסבר על היתרונות האפשריים בכל מחקר. כיום מגויסים במרכז דוידוף חולים לשישה מחקרים קליניים פעילים, מהבוטלים בעולם.
כיום, המחלה עדיין אינה נחשבת כברת ריפוי, ומרבית החולים חווים תקופות של מחלה פעילה וביניהן תקופות שבהן המחלה שקטה. עם הזמן, ועם הרחבת אפשרויות הטיפול, הופך הטיפול במיאלומה נפוצה למורכב ומאתגר.
טיפול במסגרת מחקר מעניק לחולים רבים אפשרות לקבל תרופה חדשה שעדיין לא ניתן להשיג בדרך אחרת, ואנו עושים מאמצים לשלב את החולים, בכל שלבי המחלה
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף האיגוד הישראלי לאונקולוגיה
לפנייה לכתב/ת 
