אל-ג'זירה נגד הדרישה לסגור אותה: "השתקת חופש הביטוי"
הרשת הקטארית הגיבה על המסמך שהודלף ובו הדרישה לסגור אותה כחלק מהצעדים הנדרשים לסיום החרם של מדינות ערב על קטאר. "דורשים מהממשלות לאפשר לעיתונאים להמשיך לבצע את עבודתם כשהם חופשיים מהפחדות ומאיומים". הדרישה תכלול כנראה את סגירת רשתות הבת, בהן אל-ג'זירה באנגלית
רשת אל-ג'זירה הגיבה אמש (ו') על הדרישה לסגור אותה, שהופיעה במסמך שהודלף ומפרט את הדרישות שהוגשו לקטאר כדי להביא לסיום החרם שהוכרז עליה מצד סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין. על פי הודעת הרשת, מדובר ב"לא יותר מניסיון להשתיק את חופש הביטוי באזור".
הדרישה לסגור את רשת אל-ג'זירה תכלול בתוכה כנראה את סגירת רשתות הבת, בהן אל-ג'זירה באנגלית. הדרישה מגיעה על רקע טענות השכנות של קטאר ולפיהן הרשת יוצרת מתח באזור ולמעשה תומכת בתנועת האחים המוסלמים.
"אנו עומדים על זכותנו לממש את התמחותנו העיתונאית מבלי שיופעל עלינו לחץ מצד אף ממשלה או רשות, ואנו דורשים מהממשלות לכבד את חופש העיתונות ולאפשר לעיתונאים להמשיך לבצע את עבודתם כשהם חופשיים מהפחדות ומאיומים", נכתב בהודעת הרשת.
הרשת שנוסדה ב-1996 בתמיכה כספית של שליטי קטאר, הפכה עם השנים להיות כלי התקשורת המשפיע ביותר במזרח התיכון - וגם כלי התקשורת הכי שנוי במחלוקת באזור. היא זכתה לפרסום בינלאומי רב כאשר שידרה קלטות של הטרוריסט אוסמה בן לאדן לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ושל בכירים נוספים בארגון הטרור אל-קאעידה.
בנוסף לערוץ החדשות הראשי, הרשת מפעילה כמה ערוצים כגון ערוץ ספורט, ערוץ חי המשדר ועדות וכנסים וערוץ מיוחד לילדים. בנוסף לערוצי טלוויזיה מפעילה הרשת כמה אתרי אינטרנט.
מלבד הדרישה לסגור את הרשת, במסמך הדרישות שהגישה אתמול כווית לקטאר ופורסם בסוכנות הידיעות AP נכללו עוד 12 דרישות עם דד-ליין למענה בתוך עשרה ימים. המדינות המחרימות הציבו לקטאר כמה תנאים בכל הנוגע לקשר עם ארגוני טרור: על קטאר להפסיק לממן כל ארגון המוכר כארגון טרור על ידי ארצות הברית ולנתק את כל קשריה עם הארגונים האחים המוסלמים, חיזבאללה, אל-קאעידה ו"המדינה האיסלאמית" (דאעש). חמאס לא הוזכר במפורש.
היא התבקשה גם להסגיר את כל פעילי הטרור שנמצאים בשטחה, המבוקשים על ידי ארבע המדינות או שנכללים ברשימות הטרור האמריקניות, ולעקל את נכסיהם עד שיוסגרו. בנוסף עליה למסור מידע על מימון של ארגוני אופוזיציה בסעודיה ובמדינות אחרות.
באשר לניתוק היחסים עם איראן, על קטאר להכריז רשמית על הורדת הייצוג הדיפלומטי שלה עם איראן, לסגור את כל הנציגויות הדיפלומטיות ולהביא לעזיבת כל האנשים שקשורים למשמרות המהפכה ונמצאים בשטחה. בנוסף, נאמר כי היא תוכל לקיים שיתוף פעולה מסחרי עם איראן, אך באופן שלא יפר את הסנקציות האמריקניות והבינלאומיות נגד איראן ובאופן שלא יפגע בביטחון של מדינות המפרץ. במקביל, נאמר כי על קטאר להפסיק כל שיתוף פעולה צבאי או מודיעיני עם איראן.
עוד נרשם כי במטרה למנוע מקטאר מלהתערב בענייני הפנים במדינות המחרימות, היא נדרשת להפסיק לאזרח את התושבים מאותן המדינות ולגרש את אלה שנמצאים בקטאר.
שעות לפני הפרסום ב-AP הודלף המסמך בשפה הערבית לרשתות החברתיות. הדרישות ברשימה שהודלפה דומות לדרישות שהגיעו לידי AP. על פי המסמך, אם קטאר תסכים לתנאים היא תעבור בדיקה בכל חודש במשך השנה הראשונה להסכם, ואז פעם ברבעון בשנה השנייה. לאחר מכן קטאר תימדד בעמידתה בתנאים פעם בשנה במשך עשר השנים הקרובות.
שר החוץ של איחוד האמירויות, אנוואר קרקאש, האשים אתמול את קטאר בהדלפת מסמך הדרישות שהוגש לה. "משבר האמון אמיתי כתוצאה ממגמה שנעה בין ילדותיות פוליטית ועד לקשירת קשר ותמיכה שיטתית באג'נדה קיצונית ובארגוני טרור", כתב קרקאש בשורה של ציוצים שפרסם.
"הדרישות שהדליפה קטאר מבטאות בבירור את עומק המשבר כתוצאה מהנזק שהמדיניות שלה הסבה, שנים של קשירת קשר. יש להן מחיר ולחזרה לשכנים יש גם מחיר", הוא הוסיף.
שר החוץ של איחוד האמירויות המשיך במתקפה: "לא אפשרי שנסכים שקטאר תמשיך למלא תפקיד של סוס טרויאני במרחב המפרצי ומקור המימון והבמה התקשורתית והפוליטית של אג'נדה קיצונית. לחזרה שלה יש תנאים".
לסיכום הוא הבהיר: "על קטאר לדעת שהפתרון למשבר לא נמצא בטהרן, לא בביירות ולא באנקרה. גם לא בבירות המערב ולא באמצעי התקשורת. הפתרון נמצא בכך שיחזור האמון בה מצד המרחב שלה ושכנותיה".
במקביל, טורקיה דחתה על הסף את אחת הדרישות שמופיעות במסמך והיא סגירת הבסיס הטורקי בקטאר. "מטרת הבסיס הוא לאמן את החיילים הקטארים ולחזק את ביטחונה", אמר שר ההגנה הטורקי פיקארי איסק בראיון לעיתון "מילייט". "אין שום סיבה שמישהו ירגיש מוטרד מהנוכחות הטורקית בקטאר".
לפנייה לכתב/ת 
