החוק שיתיר להורים שכולים להביא נכד מהבן שנפל
הכנסת תדון מחר ב"חוק ההמשכיות" של ח"כ רויטל סויד במטרה לאפשר להורי חיילים שנהרגו לשאוב את זרעם. בג"ץ קבע כי הוריו של סרן שקד מאירי ז"ל לא יוכלו להביא לעולם ילד מזרעו, בשל התנגדות אלמנתו. אמו הדרת אמרה באולפן ynet: "זו הייתה צוואתו"
"יש בפירוש צוואה משקד, הצוואה הזאת נאמרה ונכתבה. יש זרע חי, מה רוצים? להרוג את ההמשכיות של שקד? הזרע הזה אומר המשכיות לבן שלנו, זו הייתה צוואתו". לקראת הדיון שיתקיים מחר (יום ב') בכנסת אומרת אמו של סרן שקד מאירי ז"ל לאולפן ynet שהיא רוצה לממש את רצונו של בנה ולהביא ילד לעולם מזרעו.
סרן שקד מאירי נפל ב־2004 במהלך שירות מילואים ברמת הגולן, כשהיה בן 27. לאחר מותו החליטו הוריו, הדרת ורוני, לשאוב את זרעו כדי להביא ממנו ילד לעולם. אלמנתו של שקד, שלה נישא שלושה חודשים לפני מותו, התנגדה לכך, גם אחרי שנישאה מחדש והקימה משפחה. ההורים והאלמנה עמדו זה מול זה בדיונים רבים בבית־המשפט כשכל אחד מהם טוען שהוא מייצג את עמדתו של החלל. לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את בקשת ההורים, האלמנה עתרה לבג"ץ שהפך את ההחלטה.
חברת הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני) יוזמת את חוק ההמשכיות, במטרה לאפשר להורים של חיילים שנפלו להשתמש בזרעם. "יש פרקטיקה שנוהגת כבר כמעט שני עשורים כשחייל נפל, נהרג, ההורים או בת הזוג, האלמנה, הידועה בציבור, יכולים לבקש שאיבת זרע", אומרת חה"כ סויד. "הורים רוצים המשכיות מהבן שלהם כאשר יש אם אחרת שמגדלת אותו. היא לא פונדקאית, היא האם הביולוגית של הילד, ואז הגענו למצב שנוצרה חזקה משפטית שרק לאישה, האלמנה או בת הזוג, יש בלעדיות על הזרע".
ח"כ סויד התייחסה למקרה של משפחת מאירי: "בנם שקד נהרג אחרי שהיה נשוי שלושה חודשים בלבד. הם ביקשו שאיבת זרע והאלמנה החליטה שהיא איננה מעוניינת להרות ואחר כך נישאה לאחר ויש לה ילדים משלה. רוני והדרת פנו לבית המשפט וביקשו את הזרע כי יש אישה מסויימת שרוצה להפרות ממנו. בתי משפט השלום והמחוזי הסכימו, ואז האלמנה עתרה לבית המשפט העליון שהפך את ההחלטה, קבע שהחזקה היא רק על האלמנה וקרא למחוקק להידרש לנושא".
הדרת מאירי התייחסה להחלטת בג"ץ: "אני רק השופר לרצונו של שקד. קיבלנו כמו צוואה אישית לעשות בדיוק את מה שהילד רצה, עכשיו לכו תחפשו את התשובה אצל המחוקק. עברנו שתי ערכאות והוכח בהן מה היה רצונו של שקד. הוא לא היה חייל טירון, הוא כבר נישא כדי לממש את ההמשכיות שלו, זה היה חלק מההליך שלו. פתאום אני הופכת להיות דון קישוט שנלחם. כל אם יכולה להיות במצב שלי".
פרופ' שבח פרידלר מוועדת האתיקה באגודה הישראלית לחקר הפריון (איל"ה), מתנגד לחוק שמציעה ח"כ סויד. "אני חושב שזו שגיאה לקחת נושא כל כך רגיש ומשמעותי ולגמד אותו מול מקרה פרטני אחד", אומר פרופ' פרידלר. "אני חושב שהנושא הזה ראוי לדיון מעמיק שבו יביעו דעה אנשי דת, אנשי משפט, רופאים, נציגי ציבור ומומחים לאתיקה. הבדלה של חיילים מול אנשים שלא היו חיילים ונהרגו בתאונת דרכים - יש בה בעיה אתית. אני לא חושב שאפשר לעשות חוק לחיילים וללא חיילים".
חה"כ סויד: "הדיון הציבורי בדיוק קורה מחר בכנסת, ויגיעו אליו אנשי דת ומשפט. גם אתם הוזמנתם ולצערי אתם לא מגיעים. אל תשכח שמדובר במשפחות שכולות. חוק ההמשכיות אומר כך: קודם כל רצונו של הנפטר הוא מה שקובע. אם הוא השאיר אחריו אמירה כתובה וברורה היא זו שתופסת ומקיימת. במדינת ישראל למודת השכול יש לנו חוב ערכי, מוסרי ורגשי למשפחות השכולות. בית המשפט העליון מאפשר את ההמשכיות אבל אומר שהחזקה היא על האלמנה ולא על ההורים. מי שם אתכם לקבוע שהורים לא יוכלו לבקש המשכיות מבנם?".
פרופ' פרידלר: "אני חושב שיש לקחת בחשבון הרבה דברים מעבר לתגובה הרגשית שהיא צפויה במצבי אבל. יש לקחת בחשבון את ההיבטים של התינוק שיוולד, לאיזה עולם הוא ייולד והאם זה מוסרי להוליד אותו ללא אבא".
לפנייה לכתב/ת 
