מלימודי הליבה ועד למתווה הכותל וחוק הגיור: הישגי החרדים בממשלה
המפלגות החרדיות מעלות הילוך במאבק למחוק את "מורשת לפיד". מביטול הדרישה ללימודי ליבה, דרך העלאת תקציב הישיבות ועד ביטול ההסדר בין הזרמים השונים בנוגע לכותל - אלו הניצחונות של הפוליטקאים החרדים
אחרי שסיימו לטפל אחת-אחת בכל "גזירות לפיד", פונות המפלגות החרדיות לתקן גם את מה שקלקלו בעצמן. החלטת הממשלה אתמול (יום א') להקפיא את מתווה הכותל, שאושר במשמרת שלהן, כמו גם קידום "חוק הגיור" נגד פסיקת בית המשפט, מבשרת על עליית מדרגה מבחינתן בכל הקשור ליחסי דת ומדינה. חוק הגיוס המאיים והקיצוץ בתקציבי הישיבות הם כבר היסטוריה רחוקה; עכשיו הזמן לכבוש יעדים חדשים וגם לעקוף בפראות את בג"ץ.
בעקבות סערת הכותל: הסוכנות ביטלה ארוחה עם נתניהו
מטרה העל המוצהרת של ש"ס ויהדות התורה עם הצטרפותן לממשלה הנוכחית הייתה למחוק את מה שהן הגדירו "מורשת לפיד", ולכל הפחות להחזיר את הגלגל לאחור בכל הקשור לפגיעה בציבור החרדי. חוק השוויון בנטל, שהיה הכואב ביותר מבחינתם, נבחר להיות הראשון, והביצוע היה מיידי ומרשים: חודשים ספורים לאחר הבחירות אישרה הכנסת את התיקונים שהפכו אותו לחסר משמעות, ואת האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות משתמטים לתיאורטית בלבד.
העלאת רווחת המגזר: קצבאות הילדים וביטול לימודי הליבה
לא רק ענייני דת ומדינה עמדו במוקד הדרישות הקואליציוניות של המפלגות החרדיות, אלא גם רווחת המגזר. אחת התחנות הבאות הייתה קצבאות הילדים, שקוצצו על ידי יאיר לפיד כשר האוצר. ש"ס ויהדות התורה דרשו תחילה את העלאתן לגובה המקורי, אך לבסוף התפשרו על תוספת של כמה עשרות שקלים בלבד, בתמורה לכך שהמדינה תפתח תוכנית חיסכון לכל ילד שבה תופקד יתרת הסכום שקוצץ. החרדים אף דאגו כי הכספים יועברו להורים רטרואקטיבית מתאריך הקמת הממשלה.
באוגוסט 2016 תוקן חוק לימודי חובה, גם הוא מתקופת ממשלת "ברית האחים" – נפתלי בנט ויאיר לפיד. המשמעות: בתי הספר לא יידרשו עוד ללמד מתמטיקה, מדעים ואנגלית כתנאי לקבלת תקציבים מהמדינה, ושר החינוך יוכל לקבוע בעצמו קריטריונים לתקצוב המוסדות. כ"תרופה" לגזרה נוספת של לפיד, זינק השנה תקציב הישיבות והגיע לשיא של כל הזמנים – כ-1.2 מיליארד שקל בשנה, זאת במסגרת תקציב המדינה לשנים 2018-2017.
כדי לפתור את מצוקתם של מאות אלפי חסרי הדת בישראל, שאינם יכולים להינשא כיהודים, החליטה הממשלה הקודמת לאפשר לכל רב עיר לעסוק בגיור, כדי לשבור את המונופול של המערך הממלכתי בתחום זה ולפתוח אותו לתחרות – ובכך להגביר את קצב הגיורים. חודשים ספורים לאחר הבחירות כבר הביאו החרדים לביטול אותה החלטה, אבל זה לא הספיק.
חוק גיור עוקף בג"ץ קבע - אין הכרה בגיורים פרטיים
לפני כשנה פסק בית המשפט כי יש להכיר בגיורים אורתודוקסיים פרטיים הנעשים בישראל לצורך קבלת אזרחות, והמפלגות החרדיות דרשו לסתום גם את הפרצה הזו. אתמול אישרה ועדת השרים לחקיקה חוק גיור עוקף בג"ץ הקובע כי רק בתי הדין רשמיים מטעם המדינה יוכלו לעסוק בנושא ולהכריז על אדם כיהודי. בין לבין אושר גם "חוק המקוואות", המבטיח כי בניגוד לפסיקת בג"ץ, תנועות הרפורמים והקונסרבטיבים לא יוכלו להטביל את אלו שהתגיירו דרכן במקווה ציבורי של המדינה.
את "חוק רב ראשי אחד" שיצא לדרך בעת כהונת הממשלה הקודמת, ונועד לבטל את הכפילות העדתית בתפקיד הבכיר ביותר ברבנות, אפילו לא היה צורך לבטל. הוא פשוט נעצר עם התפוררות הקואליציה ההיא. עוד נקבע בהסכם הכניסה לממשלה כי בתי הדין הרבניים יועברו ממשרד המשפטים למשרד לשירותי דת, אף שמדובר בערכאה משפטית ממלכתית לכל דבר ועניין.
הקפאת מתווה הכותל אתמול היא למעשה התיקון הראשון שעושה הממשלה בהחלטה שהיא קיבלה בעצמה, ומדובר גם בנושא הרגיש והנפיץ ביותר. לאחר כמעט 30 שנה של מאבק בהובלת "נשות הכותל", ובניגוד לכל הסיכויים, הושגה בתחילת 2016 פשרה היסטורית בין הזרמים הליברליים משמאל לדתיים השמרניים ומימינם בדבר הקמת רחבה פלורליסטית בכותל המערבי, שבה יובטח חופש דת מלא לכל אדם ותתאפשר תפילה שוויונית בהשתתפות פעילה של גברים ונשים.
כשהגיעה ההצעה לממשלה, שרי ש"ס ויהדות התורה הצביעו נגדה, אך בהסכמה שבשתיקה אפשרו את אישורה ולא דרשו את מימוש ההסכם הקואליציוני האוסר כל שינוי בסטטוס-קוו. רק מאוחר יותר, בעקבות לחץ פנים-חרדי, הם חזרו בהם ודרשו את ביטולה.
ובשעה שיהדות התפוצות עדיין המומה ושוקלת את תגובתה ואתה צעדיה, בש"ס וביהדות התורה כבר מסמנים את היעדים הבאים: עוד סמכויות לבתי הדין הרבניים וחוק עוקף "בג"ץ המרכולים" – הפסיקה שהכשירה את פתיחתם בשבת של בתי העסק בתל אביב. ואם זה לא מספיק – גם חוק עוקף בג"ץ הכשרות כבר מוכן ומעוגן בהסכמים הקואליציוניים, למקרה שיהיה צורך.
לפנייה לכתב/ת 
