אב שכול שנאבק למען קבורה אזרחית: "רגשות מעורבים"
שינוי הפקודה שמאפשרת קבורה אזרחית של חללי צה"ל הגיעה באיחור ניכר מבחינתו של עמוס שלו, אשר בנו ניסן נפל במלחמת לבנון השנייה. "עשינו הכול לבד, אבל מה היה עושה אדם מהיישוב?"
את ההחלטה של צה"ל לאפשר קבורה אזרחית של חלליו, קיבל עמוס שלו ברגשות מעורבים. שלו היה אחד האבות השכולים שחווה על בשרו את הסירוב לקבורה אזרחית של בנו, ניסן שלו שנפל במלחמת לבנון השנייה, באוגוסט 2006.
ניסן שלו נהרג בעת התרסקות מסוק היסעור שהטיס. לאחר הנחתת כוח גדול של לוחמים בעומק דרום לבנון, כ-30 שניות לאחר שהמריא מחדש, נפגע המסוק מטיל שירה החיזבאללה וחמשת אנשי הצוות נהרגו.
שלו אמר כי היה בין הראשונים לשאול את הצבא על קבורה אזרחית. "ניסן היה בננו, בן 36, הבן הבכור של רחל שלו ושלי, לעוד שני אחים ואחיות. הוא נהרג ביום הראשון של המלחמה, הוא היה טייס מסוק היסעור שהתרסק אחרי הנחתת הכוחות מעבר לגבול. יחד איתו נהרגו הטייס דניאל גומז ורון משיח, סמי בן נעים והמכונאית המוטסת קרן טנדלר. לאחר שניסן נהרג קיבלנו הודעה שצריך לזהות את הגופות והלוויה לא תוכל להתקיים מייד לאחר התאונה".
לדבריו, בני המשפחה ביקשו לערוך הלוויה אזרחית חילונית ללא שום טקס צבאי וללא שום טקס דתי. "הם מייד השיבו שהם צריכים לברר ויחזרו אלינו, וכבר באותו יום והודיעו לנו ככה שהיות והלוויה שאתם מבקשים היא חילונית אזרחית, לא תהיה הלוויה רשמית של הצבא ואז - אנחנו נביא את הארון רק עד לפתח הקיבוץ, לא לבית הקברות, לא נכרה את הקבר כמובן, לא ניתן לכם מערכת הגברה, לא ניתן מים כנדרש ולא נפרסם גם מודעה על מועד ההלוויה מכיוון שזה משהו לא רשמי".
שלו סיפר כי גם את הבקשה לתיאום עם המשטרה דחו בצבא, אף שהיו אמורים להגיע להלוויה כ-3,000 איש, ואף שהקיבוץ ממוקם על כביש ראשי והדבר חייב את הדסרת התנועה.
הוא אמר כי ביקש הצהרה כתובה מצה"ל בנוגע לסירוב
אבל לא נענה, ולפיכך גם התגמשו עמו לבסוף והסיעו את ארון הקבורה עד בית הקברות, אך לא יסדירו את התנועה עם המשטרה ולא יפרסמו הודעה רשמית. "מים, במקום אלף בקבוקים ניתן 500, מערכת הגברה - נשקול", אמר שלו.
"אמרתי להם עוד משפט אחד: אנחנו קיבוץ ואין לנו שום בעיה להסדיר את הדברים, ניסן גם היה טייס במשטרה אז עם המשטרה סידרנו את כל הנושא של הארגון וזה, אבל מה יעשה ברקוביץ' או בוזגלו בנהריה שגם ירצו הלוויה כזאת?".
לפנייה לכתב/ת 
