החוק שיפסול את הגיורים הפרטיים: "סוגרים ליהודים את הדלתות"
השרים אישרו מסלול שיבסס את מונופול הרבנות. ישראלים רבים יאבדו את ההכרה ביהדותם, ורבים עוד יותר בחו"ל לא יוכלו לעלות. כמה מהם שוחחו עם ynet וסיפרו למה בחרו לא להתגייר ברבנות: "זה מגעיל, מרחיקים אנשים מהיהדות". מייסד בתי דין פרטיים: "זה לא חוק הגיור אלא חוק האנטי-גיור"
החוק שמבטיח לבתי הדין הרבניים מונופול על הגיור בישראל אושר ביום ראשון בוועדת השרים לחקיקה. מטרתו היא לעקוף את פסיקת בג"ץ בנושא מ-2016, שלפיה יש להכיר גם בגיורים פרטיים אם נעשו לפי ההלכה. המשמעות היא שאם יאושר החוק בכנסת, המתגיירים הללו לא יוכרו כיהודים, ואלה שעדיין אינם אזרחי ישראל גם לא יוכלו לעלות לארץ מכוח חוק השבות. ההצבעה בוועדת השרים הותירה רבים מהם מבולבלים, מתוסכלים וחסרי אונים.
מספר המתגיירים שהחוק ישפיע עליהם באופן ישיר מוערך בכמה אלפים. מדובר בבוגרי בתי הדין האורתודוכסים הפרטיים בישראל, שלפי פסיקת בג"ץ הוכרו כיהודים לעניין קבלת אזרחות (חוק השבות) ורישום אוכלוסין. בעקבות אותה החלטה זינק מספר הפונים לאותם גופים מגיירים, וקצב הגידול שלהם כיום הוא כ-500 בשנה.
"הסיבה שאני מתראיין בעילום שם היא שאני רווק ואני מפחד שלא אצליח להתחתן אם ידעו שכעת לא מכירים בי כיהודי", אמר ל-ynet נ'. "אני אדם מסורתי. עלינו לישראל מהקווקז ושם סבי וסבתי התחתנו עם חופה בתוך הבית, עם כמה חברים קרובים בלבד, כי כולם באזור היו מוסלמים. ככה גם עברתי את ברית המילה שלי.
"לפני שהגעתי לרבנות לצורך גיור לחומרא לא ישנתי כל הלילה. הם אמרו לי שאני גוי בזמן שאני חי חיים מסורתיים. יצאתי משם ואמרתי 'ריבונו של עולם, תן לי כוח'. גיליתי את 'גיור כהלכה' של בתי הדין הפרטיים שמבצעים גיור אורתודוכסי לחלוטין וסיימתי את התהליך לפני שנה. ועכשיו אומרים לי שמבטלים אותי. שירתי בצה"ל בגאווה גדולה, אני עושה מילואים, אני אדם מסורתי ועכשיו אומרים לי שאני חסר דת.
"הייתי רוצה להעביר מסר למקבלי ההחלטות. אני יודע מי אני אבל עכשיו מצפים ממני להוכיח את היהדות שלי. מישהו החליט שבא לו להיות מונופול ולכן לבטל אותי ואת מי שאני. זה מגעיל ועצוב".
ק' עלה לארץ לפני 25 שנה והתאהב ב-ר'. הם התחתנו בקפריסין אבל מאז מנהלים באורח חיים מסורתי והקרבה לדת חשובה להם. "עם השנים התחזקתי בדת והתחלנו לשמור מצוות. היה חסר לי תהליך הגיור ועברנו את תהליך הגיור הפרטי", הוא מספר.
ר' מוסיפה: "חברים שלנו שהגיעו לרבנות ויתרו בגלל דרישות לא הגיוניות כמו להביא קבלה שקנית סכו"ם בשרי וסכום חלבי וסכו"ם כשר לפסח. אני כל השנים שומרת ואין לי קבלות כאלו".
ק': "עליתי ממוסקבה ולפני שלושה שבועות הסתיים תהליך הגיור שלי. זו תהיה אכזבה אם יעבירו חוק כזה. היו לי תקוות שאוכל להירשם כיהודי. קבוצה קטנה של אנשים מרחיקה אחרים מהיהדות. אני אדם מסורתי ומגדל ככה את הילדים שלי. אני רק מקווה שזה לא יעבור ויכירו בנו".
פרשנות שמרנית ומחמירה
במסגרת החלטת בג"ץ מהשנה שעברה הוכרו הגיורים הפרטיים בעקבות עתירה שבה לקח חלק הרב ד"ר שאול פרבר, ממייסדי בתי הדין הפרטיים של "גיור כהלכה". לדבריו, ״זהו לא חוק הגיור אלא חוק האנטי-גיור. זה חוק שנועד לצמצם את הגיור לפרשנות השמרנית והמחמירה ביותר ולהמשיך את ההגמוניה של הפרשנות הזאת עליו. אילו רות המואבייה הייתה חיה כיום היא לא הייתה עומדת בגיור שהחוק הזה מנסה להנציח - דבר העומד בניגוד לתורה. זהו יום עצוב למתגיירים בישראל ובעולם היהודי בכלל".
בנוסף לעתירת הגיורים הפרטיים עומדת ותלויה עתירה של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שהוגשה כבר ב-2005 בשמם של מגוירי הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי. העותרים קיוו שההחלטה לגבי הגיורים הפרטיים האורתודוכסיים תוכל להועיל בעתירתם, אלא שכעת החוק שמקדמת הממשלה מסנדל את בית המשפט וצפוי לייתר את העתירה או להביא לדחייתה. מספר הנפגעים הפוטנציאלי שהתגיירו במסלולים אלה מוערך בכ-5,000 נוספים.
"ברור לנו לחלוטין שמטרת החוק היא מניעת הכרה בגיור לא-אורתודוכסי בארץ, וזו פגיעה בזרמים האחרים ביהדות", אומרת מנהלת מרכזי הסיוע במרכז הרפורמי לדת ומדינה, עו"ד ניקי מאור סנטר. "אין שום הבדל משפטי בין הפסיקה שניתנה ביחס לגיור פרטי-אורתודוכסי לבין גיור פרטי לא אורתודוכסי שנערך בישראל".
לדבריה יש היום 30 מגוירים רפורמים וקונסרבטיבים בעלי מעמד זמני בישראל עד להכרעת פסק הדין, והעותרים חוששים שהחקיקה תוביל לדחיית העתירה ולגירושם מן הארץ.
אחת מהם היא א', שעלתה מאנגליה ב-2005 כדי להקים משפחה עם בן זוגה הישראלי: "כשהגעתי נכנסתי לאולפן גיור של הרבנות ואחרי חצי שנה של לימודים אינטנסיביים אמרו לי שלא יוכלו לגייר אותי כי אין לי מעמד בישראל והראו לי את הדרך החוצה. אחרי זה פניתי לגיור הקונסרבטיבי ששם למדתי באופן הרבה יותר אינטנסיבי. זה היה לי הרבה יותר מעניין ובסיום ההליך גוירתי".
שנתיים לאחר הגיור נפרדו היא ובן זוגה הישראלי ומאז שוב אין לה מעמד בארץ. "אני מקבלת אשרת שהייה זמנית כאן וצריכה לחדש אותה, בהתחלה כל שלושה חודשים ועכשיו פעם בשנה", היא ממשיכה. "חוק השבות לא חל עליי וברגע שהחוק הזה יעבור, אחרי 12 שנה כאן יכולים להגיד לי שאני לא יהודייה ולגרש אותי. זה מעליב ומתסכל.
"אחד הדברים שהכי אהבתי פה הוא שזו מדינה מגוונת, אבל מתברר שיש פה מונופול על הדת. זה חבל כי רוב העולם היהודי הוא לא אורתודוכסי וסוגרים לנו את הדלתות. כשהקימו את ישראל וקבעו שהיא תהיה מדינה יהודית אני בטוחה שלא התכוונו לזה. אני מקווה שאיכשהו החוק הזה לא יעבור".
לפנייה לכתב/ת 
