רגע לפני הבולדוזרים: האם אפולוניה ניצלה?

מחירי הנדל"ן הגבוהים ומצוקת השטח באזורי הביקוש דוחפים את הרשויות להרחיב את תוכניות הבנייה גם על חשבון שטחים ירוקים. במקרה של תוכניות הבנייה בסמוך לגן הלאומי אפולוניה, בצפון מערב הרצליה, התעוררה התנגדות ציבורית על רקע המאפיינים הסביבתיים וההיסטוריים הייחודיים של האזור, שנחשבים לנדירים יחסית באזור גוש דן.

המצוק של אפולוניה(צילום: זיו ריינשטיין)

השטח של אפולוניה נמצא צפונית לשכונת נוף ים בהרצליה, בין כביש החוף לבין הים. האתר כולל את הגן הלאומי אפולוניה – ובו מבצר צלבני השוכן על מצוק הכורכר ומשקיף לים וכן ממצאים ארכיאולוגיים נוספים. כמו כן כולל המתחם שטחי טבע פתוחים בהם חיים כיום עשרות מינים של יונקים (למשל עשרות צבאים ארץ-ישראליים), הנמצאים בסכנת הכחדה.

באזור מתוכננת שכונת יוקרה ענקית בשטח של כאלף דונם. במסגרת התוכניות יוקמו 4,000 דירות, וכן שלושה בתי מלון ו-80 אלף מטרים רבועים של שטחי מסחר ותעשייה. השכונה תהיה צמודה לחוף הים ולגן הלאומי, הכולל כאמור ממצאים ארכיאולוגיים ברמה בינלאומית ושטחי טבע פתוחים.

העתיקות במבצר אפולוניה(צילום: זיו ריינשטיין)

דגם המבצר(צילום: זיו ריינשטיין)

(צילום: זיו ריינשטיין)

התוכנית כוללת שני מתחמים - מתחם מערבי מחוף הים ועד המורדות המזרחיים של מצוק הכורכר, המיועד לגן הלאומי אפולוניה; ומתחם מזרחי הממוקם מהמורדות המזרחיים של מצוק הכורכר ועד כביש החוף (דרך מספר 2), המיועד לפיתוח עירוני. מתחמים אלה יותאמו לאזורים הסמוכים להם, כך שאזור מבצר אפולוניה ושכונת נוף ים יאופיין בבנייה נמוכה וצפופה עם סמטאות להולכי רגל, ובמתחמים הצפוניים ייבנו מבני מגורים עד לגובה של 26 קומות. כשליש מהדירות המתוכננות יעמדו להשכרה.

במרכז השכונה מתוכננת שדרה מרכזית המובילה לכיכר עירונית, שתשקיף אל חוף הים. לאורך השדרה יוקמו אזור מסחר ושטח ציבורי פתוח. שטחי התעסוקה ירוכזו בכניסה לשכונה, ובתי המלון יהיו סמוכים לכיכר המרכזית.

את התוכנית ערך האדריכל יאיר אביגדור בניהולה של חברת יהל מהנדסים, והגישה אותה רשות מקרקעי ישראל בתמיכת רשות הטבע והגנים. התוכנית אושרה למתן תוקף בידי הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור שבמנהל התכנון (ותמ"ל), שמטרתה לקדם תוכניות בנייה למגורים בהליך מזורז.

כך ייראה הפרויקט(הדמיה באדיבות רשות מקרקעי ישראל)

כצפוי קמו לתוכנית מתנגדים רבים, בהם ארגונים ירוקים ותושבי האזור. חלק מהשטח המיועד לתוכנית שימש בעבר למפעל תע"ש נוף ים (תעשייה צבאית), שייצר תחמושת, חומרי נפץ, אבקת שריפה וחומרי הדף לטנקים ומרגמות. סקרים שנעשו במקום במהלך השנים העידו על הימצאות זיהום כבד בקרקע ובמי התהום וכן על הימצאות של גזי קרקע בשטח. המתנגדים טוענים כי התוכנית אינה מצוידת בכלים מספיקים להתמודדות עם הזיהום. לטענתם, התוכנית אושרה ללא מידע על היקף הזיהום ועל השפעתו על התושבים, ויש לסיים את בדיקת הקרקע לפני התכנון.

האזור היה נטוש מאז סגירת תע"ש לאחר פיצוץ שאירע במקום בשנת 1992. עוד טוענים המתנגדים כי במרוצת השנים שחלפו התפתחה במקום מערכת אקולוגית מרשימה, הכוללת עדר צבאים, עופות נדירים וצמחייה ייחודית. כל אלו עומדים כיום לפני סכנה. בשל כך המתנגדים דורשים לשנות את תוכנית הבינוי ולהרחיקה מזרחה. כמו כן טוענים המתנגדים כי חסר גם מידע מבחינה ארכיאולוגית וכי הסקר הארכיאולוגי חייב להיות מושלם לפני אישור התוכנית.

עולם החי העשיר במתחם אפולוניה(צילום: רם זאבי)

(צילום: רם זאבי)

מלבד זאת, הן התושבים והן פעילי הסביבה והתחבורה טוענים כי תוספת של 4,000 יחידות דיור תחולל כאוס תחבורתי בכביש החוף, שממילא סובל מעומס כבד. התוכנית אינה כוללת פתרונות מובנים של תחבורה ציבורית.

עוד ב-2006 הגישה עמותת "אדם טבע ודין" עתירה לבית המשפט העליון בדרישה שהמדינה תקבל אחריות על הזיהום באזור ותטהר את הקרקע. ב-2015 פורסם פסק הדין, ובמסגרתו התחייבה המדינה לסיים את הבדיקות בתוך שנה ולטהר את הקרקע בתוך ארבע שנים.

הפגנה נגד התוכנית(צילום: מוטי קמחי)

בשנת 2015 הופקדה התוכנית להליך אישור מזורז בוותמ"ל, ובמרס 2016 אישרה הוותמ"ל את התוכנית למתן תוקף. בחודש מאי 2016 הגישו אדם טבע ודין ותושבים בהרצליה לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה נגד התוכנית. לטענתם, מדובר בתוכנית בלתי סבירה ובלתי מידתית באופן קיצוני, אשר עלולה לפגוע בבריאותם ובאיכות חייהם הן של התושבים העתידיים במתחם הן של תושבי האזור כיום. כמו כן נטען כי התוכנית תנחית מכה קשה על ערכי טבע ייחודיים המצויים בשטחה. העותרים טענו עוד כי הוותמ"ל, שהוקמה עקב משבר הדיור, אישרה תוכנית מורכבת שהיא אינה ערוכה להתמודד עימה, ובייחוד לא עם הבעיות הסביבתיות הקשות העומדות על הפרק.

בחודש נובמבר 2016 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובו טענה נציגת המדינה, עו"ד לימור חלד-רון: "אנו מאמינים שהתוכנית מהווה מנוף כלכלי". היא הוסיפה כי לא יינתן היתר בנייה ללא סקר סיכונים וקבלת תמונת מצב אמיתית של הזיהומים בשטח: "איפה שיש חשש לזיהום לא יוצא היתר עד שלא יטופל הזיהום".

(צילום: רם זאבי)

(צילום: רם זאבי)

איתי עובדיה מחברת יעל מהנדסים, שניהל עבור רשות מקרקעי ישראל את התוכנית ואת ביצוע הסקרים הסביבתיים והקידוחים בשטח, ציין בדיון כי משנת 2014 ועד היום בוצעו מאות בדיקות בשטח: "היועצים שלנו וגם המשרד להגנת הסביבה אמרו שאין דבר שלא ניתן לטפל בו. הכול בר פתרון כפי שזה נראה כעת. בוצעו כבר מאות בדיקות. אולי זה יהיה יקר יותר או ייקח זמן, אך אפשר יהיה לטפל".

הדיון האחרון בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסתיים ללא החלטה. השופט אליהו בכר העיר בדיון כי ייתכן שעדיף שהתוכנית תידון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, במקום בוותמ"ל. למרות הדיונים המשפטיים, הליכי התכנון לא נפסקו. בחודש יוני 2017 אישרה הוותמ"ל תוספת של 1,000 דירות באזור, מלבד 3,000 הדירות אשר אושרו במסגרת התוכנית הראשונית.

עם זאת, בסוף אותו חודש הסתמן ניצחון לירוקים בנושא, לאחר ששר האוצר משה כחלון הודיע כי על אף אישורה של התוכנית היא לא תקום כפי שתוכננה. "לא אפתור בעיה ל-200 צעירים ואהרוס עיר של 100 אלף תושבים", אמר השר, והודיע כי יקבל את עמדת העירייה בנושא.

(צילום: רם זאבי)