מדריך צילום: הזוהר הצפוני, חלק ב'
החלק השני בסדרת מדריכי הצילום של ארז מרום. הפעם "מלכלכים" את הידיים בדיון על המאפיינים הטכניים של צילום הזוהר הצפוני בשטח עצמו
בחלק השני של המדריך אמשיך לדון בצילום הזוהר הצפוני. בחלק הראשון, הסברתי כי כדי לצלם זוהר צפוני עלינו לנסוע לאיזור החוג הארקטי סביב חודשי החורף. עלינו להקפיד על מרחק גדול ככל האפשר מאורות מלאכותיים (זיהום אור), וכן נרצה שיהיו בלוקיישן אלמנטים שיסייעו לנו לבנות קומפוזיציה מעניינת, ובמידת האפשר שלג וקרח. נעדיף לצלם באזורים ממוזגים בהם הטמפרטורה יחסית נוחה (אך זו לא חובה). כעת ניגש לעניין ונלכלך את הידיים – כלומר, נדון באספקטים הטכניים של צילום הזוהר "בשדה" – כלומר בשעת הצילום בטבע.
צילום נוף הוא תחום טכני למדי, ובתנאי התאורה בעייתיים המצויים בלילה, יכולת טכנית חשובה שבעתיים. בעוד שהטכניקה עצמה היא כלי ולא התכלית, חובה על צלם נוף המכבד את עצמו לשלוט היטב בכלי העבודה שלו – המצלמה, העדשה ותוכנת העיבוד. עליו להבין את ההבדלים בין צילום באור יום לבין צילום בלילה, להתמצא בפרמטרים השונים ולהגיב בזמן אמת לשינויים בתנאים.
הזוהר הצפוני ספציפית הוא בעייתי לצילום, מכיוון שהוא משתנה לא רק בצורתו ובכיוונו יחסית למצלמה – אלא גם בבהירות ובמהירות התנועה שלו, ולכן אנו חייבים לחשוב, לבחון את הפלט בזמן אמת ולהגיב, על מנת לקבל את הקומפוזיציה הרצויה באיכות המרבית. ידע בעיבוד תמונה יכול לעזור, אך לעולם לא יחליף את היכולת הטכנית בשדה ולא יוכל לפצות על החלטות שגויות בשעת הצילום.
אדון בשני דברים שיש לדאוג להם בהקשר הטכני על מנת לקבל את התוצאה הרצויה. ראשית, אדבר על שמירת רמת הבהירות של התמונה כך שתתאים לצילום זוהר צפוני. שנית, אדבר על התאמת הפרמטרים לחוזק הזוהר. את הדיון בפוקוס, בקומפוזיציה ובציוד אשאיר לפעמים הבאות. בדיון להלן אניח ידע מקדים של הקורא בפרמטרים הבסיסיים של שליטה במצלמה, אך למען השלמות, אסביר אותם כאן בקצרה. עבור תנאים חיצוניים נתונים, בהירות התמונה תלויה בשלושה פרמטרים: אורך החשיפה, רגישות ומפתח הצמצם. שלושת הפרמטרים נשלטים ישירות בידי הצלם כאשר הוא משתמש במצב הידני במצלמה (Manual):
* ככל שאורך החשיפה גדול יותר, התמונה בהירה יותר (כיוון שלחיישן יותר זמן לקלוט אור).
* ככל שמפתח הצמצם גדול יותר (מספר f קטן יותר), התמונה בהירה יותר (כיוון שהחור דרכו עובר האור גדול יותר ולכן החיישן קולט יותר אור. מנגד, עומק השדה קטן יותר.
* ככל שהרגישות (ערך ISO) גבוהה יותר, התמונה בהירה יותר (כיוון שהאות שהחיישן מקבל מוגבר באופן פרופורציוני לערך ה-ISO). מנגד, איכות התמונה תיפגע בערכי ISO גבוהים במיוחד.
נתחיל בהתאמת רמת הבהירות של התמונה. זוהי סוגיה שרבים מהצלמים המתחילים שוגים בה. על אף שביכולתן של המצלמות המודרניות להוציא פלט בהיר מאוד בתנאי לילה, עלינו להימנע מהפיתוי. אם אנחנו כצלמי טבע מעוניינים לתאר את הטבע כפי שהוא ולהישאר נאמנים למציאות, תמונת לילה צריכה להיראות כמו תמונת לילה, לא כמו תמונת יום. אמנם תנאי הראות בלילה נבדלים זה מזה, אך ניתן לסגל לעצמנו כללים מנחים שיסייעו לנו לשמור על המראה הרצוי, ועדיין לשמר את הפרטים בחלקים הכהים בתמונה.
הכלל המנחה שאני משתמש בו לשמירה על מראה כהה המתאים לתמונת לילה הוא שבהיסטוגרמה של התמונה הסופית, רוב הפיקסלים (רוב ה"בשר" של ההיסטוגרמה) יהיו ב-20% השמאליים של טווח הבהירויות, אך עדיין ההיסטוגרמה לא תהיה צמודה לשמאל (כלומר, לא יהיו פיקסלים "אטומים", חסרי פרטים). בואו ונבחן את יישום הכלל הזה בכמה דוגמאות. שימו לב שהדוגמאות נבדלות ביניהן ברמת הבהירות, כיוון שתנאי התאורה היו שונים מאוד, אך כולן שומרות על המראה של תמונת לילה. ליד כל דוגמה מצורפת ההיסטוגרמה.
שימו לב למיקום רוב ה"בשר" בהיסטוגרמות ולהבדלים בין התמונות. בתמונה הראשונה לא היה אור ירח, אך הזוהר היה חזק מאוד. בתמונה השניה היה אור ירח חזק מאוד שהשתקף על הרים משולגים ובהירים, עם זוהר בינוני בעוצמתו, ולכן צילמתי כך שההיסטוגרמה יותר בהירה (אך עדיין בתחום ההגיוני לצילום לילה). התמונה השלישית צולמה ללא אור ירח ועם זוהר חלש. שימו לב שההיסטוגרמה בה מאוד כהה, על מנת לייצג את התנאים בהם צולמה. בכל התמונות ההיסטוגרמה אינה צמודה לשמאל, כלומר אין אובדן פרטים (אין פיקסלים ש"נאטמו").
רצוי להדגיש שהבהירות בתמונות לא אמורה ולא יכולה להיות זהה לזו במציאות. העין האנושית שונה בתפיסתה מחיישן המצלמה, ובחלק מהמקרים קשה מאוד להבחין בפרטים במציאות. כצלמי טבע, נשאף להציג את הפרטים הלאה תוך כדי שמירה על מראה של תמונת לילה, כלומר לעיתים יהיו בתמונות פרטים שהעין לא ראתה בשעת הצילום. אני לא רואה בכך פסול, בעיקר מכיוון שהמציאות היא לאו דוקא בדיוק מה שאנו תופסים בחושינו. אם רמת הבהירות בתמונות היתה זהה לזו במציאות, הצופה בתמונות בתנאי יום לא היה רואה כלום, כמובן. עלינו להציג את הטבע באופן שיהיה נאמן למציאות אך עדיין נעים לצפיה. כל צלם יכול לקבוע את הסטנדרטים שלו לכך, והכללים לפיהם אני עובד אינם האמת המוחלטת.
נמשיך הלאה. על מנת לשמור על רמת הבהירות שנידונה לעיל, עלינו לקבוע את הפרמטרים באופן אקטיבי. לזוהר הצפוני יש נטיה להתחיל חלש ולהתגבר, לעיתים באופן מפתיע מאוד. עלינו לזכור זאת תמידית ולהעיף מבט בהיסטוגרמה לאחר כל צילום, על מנת לוודא שאנחנו ברמת בהירות הגיונית. קל להיסחף כשהזוהר משתולל בשמיים, ולצלם המוני תמונות רק כדי לגלות שחלקן שרופות או מטושטשות. חובה לשמור את היד על הדופק, וזאת ע"י קביעת שלושת הפרמטרים: אורך חשיפה, רגישות ומפתח צמצם.
נתחיל במפתח הצמצם. בניגוד לרוב צילומי הנוף בהם נשאף להשתמש בצמצם סגור יחסית (לרוב בטווח של 5.6-13), בצילום לילה ובצילום זוהר צפוני במיוחד, נצלם בצמצם פתוח יותר, על מנת לקבל חשיפה מהירה. כשהזוהר אקטיבי מאוד, הוא זז ו"רוקד", וחשיפה ארוכה מדי עשויה לתת תמונות בהן הזוהר מרוח. לפיכך נצלם על פי רוב בצמצם המרבי בעדשה או קרוב אליו (למשל, בעדשה עם צמצם מרבי 2.8, בד"כ לא נצלם בצמצם קטן מ-4). בתנאי אור חלש מאוד, נשאף שלעדשה יהיה מפתח צמצם גדול כגון 2.8, 2 או אפילו 1.4, על מנת שהחיישן יקבל את כמות האור המרבית.
יש לסייג זאת בכך שצמצם פתוח במיוחד גורם לעומק שדה צר במיוחד הגורם לבעיות אחרות, כגון יציאה של חלק מהתמונה מחוץ לפוקוס, מה שמחייב טכניקות המפצות על כך בחלק מהמקרים, או צילום בצמצם שאינו הרחב ביותר. נשים לב גם שצילום בצמצם המרבי בהכרח יפגע מעט בחדות, אך בעדשות המודרניות פגיעה זו אינה קריטית, ושווה לרוב את כמות האור שנקבל.
נמשיך במהירות החשיפה (מהירות התריס). כיוון שעסקינן בצילום לילה, מהירויות הצילום יהיו שונות מאלה שאנו רגילים אליהן בצילום בשעות היום. מיעוט האור המגיע לחיישן מחייב חשיפה ארוכה. אך שימו לב: אם בצילום לילה "רגיל" הגורם המגביל הוא תזוזת הכוכבים, ונשאף לצלם במהירות של 15 שניות לכל היותר עבור אורך מוקד של 16 מ"מ, בצילום זוהר צפוני הגורם המגביל הוא תנועת הזוהר עצמו. כאשר הזוהר חלש ונע באיטיות, ניתן לצלם בחשיפה ארוכה של 13-15 שניות, אך בעת שהזוהר אקטיבי, מהירות הצילום המקסימלית יכולה לרדת אל 3-5 שניות על מנת לקבל תוצאה חדה.
למרבה המזל, כאשר הזוהר אקטיבי הוא גם יותר בהיר, והעליה בבהירות מפצה על הירידה במשך החשיפה. כאמור, יש להיות עם היד על הדופק. אם הזוהר "מעלה הילוך", יש להביט בהיסטוגרמה ולהעלות את מהירות התריס (להוריד את משך החשיפה) על מנת לשמור על תוצאה שאינה מטושטשת ועל היסטוגרמה בתחום הרצוי.
שימו לב שמהירות החשיפה המרבית תלויה גם באורך המוקד. ככל שאורך המוקד גדול יותר, מהירות התריס הדרושה ע"מ להימנע מטשטוש גדולה יותר (חשיפה קצרה יותר). כיון שרוב צילומי הזוהר נעשים בעדשות אולטרא-רחבות, אמקד את הדיון בצילום בעדשות כאלה, אך הנאמר תקף גם לעדשות אחרות כל עוד לוקחים בחשבון את ההבדלים במהירויות הנדרשות.
בואו נביט בכמה דוגמאות. עבור כל דוגמה אציין את משך החשיפה בו השתמשתי ואסביר מדוע.
התמונה צולמה בחוף Skagsanden שבאיי לופוטן בצפון נורווגיה. צילמתי בעדשת 11-24מ"מ של קאנון על 11 מ"מ, ובמפתח צמצם מירבי של f/4. כיוון שהעדשה רחבה מאוד ניתן לחשוף מעט יותר זמן מהרגיל ועדיין להימנע מטשטוש, אך משך החשיפה הוא 5 שניות כיוון שהזוהר היה פעיל באופן קיצוני וזז בשמיים מהר וללא הפסקה. במקרים האלה קריטי להשתמש במהירות תריס גבוהה מאוד.
התמונה השניה צולמה בלגונת הקרחונים המפורסמת שבאיסלנד. הזוהר היה מאוד בהיר אך לא זז מהר מאוד, ולכן יכולתי לחשוף יותר זמן – 10 שניות בצמצם 2.8 – ועדיין לשמור על "עמודי הזוהר" האופייניים בחדות מרבית.
בתמונה האחרונה, שצולמה בחוף Utakleiv שבלופוטן, נורווגיה, מהירות החשיפה היא 13 שניות (בצמצם 4). זוהי מהירות אופיינית למקרים בהם הזוהר חלש וזז באיטיות. חוסר המרקם בזוהר מקטין עוד את החשש לאובדן החדות, ולכן יכולתי להרשות לעצמי לחשוף זמן ממושך יותר מבלי להתפשר על חדות או איכות התמונה.
הפרמטר השלישי הקובע את רמת הבהירות של התמונה הוא הרגישות – ערך ה-ISO של החיישן. בחרתי לעסוק בפרמטר הזה לאחר שני האחרים כיוון שלמעשה, אם ביצענו את ההחלטה לגבי הטווח הרצוי של מפתח הצמצם ומהירות התריס, ערך ה-ISO מוכתב לנו ע"י השאיפה לשמור על ההיסטוגרמה בטווח הרצוי. כל עוד איננו מגיעים לערכים מגוחכים (תלוי במצלמה, אך לשם הדוגמה, ערך של 51000 ISO אינו מומלץ כיום וייתן רעש בלתי נסבל), ניתן להגיד שככלל אצבע נבחר בערך ה-ISO הנמוך ביותר שיאפשר לנו את פיזור הבהירויות בהיסטוגרמה ואת מהירות התריס הרצויים. ככל שערך ה-ISO נמוך יותר, כך איכות התמונה גבוהה יותר ויש פחות רעש. בתמונות שהצגתי כאן, ערכי ה-ISO נעים בין 400 ל-3200.
יש לסייג את הנאמר לעיל, כיוון שאופי החיישנים במצלמות השונות ייתן גמישויות שונות בעת העיבוד ויחייב אם כך גישה שונה בעת הצילום בשטח עבור חיישנים מסוימים. בפרט, בחלק מהחיישנים תהיה עדיפות לחשיפה בהירה ממה שציינתי והכהייה בשלב עיבוד התמונה. מנגד, יכולת חילוץ הפרטים מהאיזורים הכהים הולכת ומשתפרת עם חלוף הזמן, ומכאן שיתרונותיה של גישת החשיפה הכהה יחסית אותה פירטתי לעיל הולכים וגדלים ברוב המצלמות המודרניות.
לסיכום:
כדי ליצור תמונות זוהר צפוני הנאמנות למציאות, עלינו לשמור על היסטוגרמה כהה המתאימה לתמונת לילה. עלינו לשמור על מהירות תריס גבוהה יחסית לצילום לילה כיוון, על מנת למנוע טשטוש בזוהר. הדבר מתאפשר ע"י שמירה על מפתח צמצם רחב יחסית וערכי רגישות (ISO) גבוהים יחסית. עלינו לשלוט בזמן אמת על שלושת הפרמטרים הללו על מנת לשמור על ההיסטוגרמה כך שתשקף את המציאות. בפועל, בעת התחלת הצילום, נבחר ערכי מהירות תריס, צמצם ורגישות, ונשנה אותם בהתאם לתנאים בשטח ובהתאם לשינוי בהירות ופעילות הזוהר הצפוני.
מטבע הדברים, בלתי אפשרי להסביר כל פרט קטן על התמונות, ובאופן כללי אעדיף לא להגיע לרזולוציות גבוהות מדי כדי לא לשעמם אתכם וכדי לא לחטוא לעיקר. עם זאת, במקרה שחלק ממה שכתוב לא ברור, או אם לחילופין אתם מרגישים שרמת הפירוט לא מספיקה, אתם מוזמנים לפנות אלי בתגובות או באופן פרטי דרך האתר שלי עם שאלות, ואעשה כמיטב יכולתי כדי לענות.
ארז מרום הוא צלם טבע ומדריך צילום. תמונותיו מופיעות על שערים רבים של מגזינים בינלאומיים, על גלויות, וכן בספר של נשיונל ג'אוגרפיק העולמית. ארז זכה בפרסים בינלאומיים רבים על צילומיו. ניתן לעקוב אחרי ארז באינסטגרם, בפייסבוק ובאתר שלו, וכן להירשם לניוזלטר.
אם ברצונכם לחוות ולצלם את היעדים המדהימים בעולם, אתם מוזמנים לסדנאות הצילום בהדרכתו של ארז באיסלנד, נורווגיה, גרינלנד, פטגוניה, נמיביה ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
