ניצחון לירוקים: תוכנית אפולוניה המאושרת תשתנה
לאחר מאבק עיקש ומתמשך של הארגונים הירוקים ותושבי הרצליה בתוכנית לבניית אלפי יח"ד, מלונות ושטחי מסחר ותעשיה. שר האוצר הכריז אתמול כי התוכנית כפי שאושרה - לא תקום. "לא אפתור בעיה ל-200 צעירים ואהרוס עיר של 100 אלף תושבים". צפו בדברים
שר האוצר משה כחלון שם אתמול (יום ג') חותם על עתידה של תוכנית אפולוניה בהרצליה, והכריז כי על אף אישורה של התוכנית לבניית 4,000 דירות, שלושה בתי מלון ו-80 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעשיה על ידי הוותמ"ל (הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור שבמנהל התכנון), היא לא תקום כפי שתוכננה.
מחירי הנדל"ן הגבוהים ומצוקת השטח באזורי הביקוש דוחפים את הרשויות להרחיב את תוכניות הבנייה גם על חשבון שטחים ירוקים. במקרה של תוכניות הבנייה בסמוך לגן הלאומי אפולוניה, בצפון מערב הרצליה, התעוררה התנגדות ציבורית על רקע המאפיינים הסביבתיים וההיסטוריים הייחודים של האזור, שנחשבים לנדירים יחסית באזור גוש דן.
השטח של אפולוניה נמצא צפונית לשכונת נוף ים בהרצליה, בין כביש החוף לים התיכון. האתר כולל את הגן הלאומי אפולוניה, ובו מבצר צלבני השוכן על מצוק הכורכר ומשקיף לים וכן ממצאים ארכיאולוגיים נוספים. כמו כן כולל המתחם שטחי טבע פתוחים, בהם חיים כיום עשרות מינים של יונקים (ביניהם עשרות צבאים ארץ ישראלים) הנמצאים בסכנת הכחדה.
בראיון לאולפן ynet אמר ראש עיריית הרצליה כי "אני מעדיף שלא תהיה בנייה באפולוניה. צריך לשמור על ערכי הטבע ולפתח את שמורת אפולוניה לתיירות. מה גם שמדובר בקרקע מזוהמת שצריכה לנוח 30-40 שנה. נציע לאוצר חלופות אחרות".
4,000 יח"ד ו-80 אלף מ"ר של שטחי מסחר
באזור תוכננה שכונת יוקרה ענקית בשטח של כאלף דונם. התוכניות כללה בנייתן של 4,000 דירות, שלושה בתי מלון ו-80 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעשיה. השכונה הייתה עתידה להיצמד לחוף הים ולגן הלאומי הכולל שטחי ארכיאולוגיה ברמה בינלאומית ושטחי טבע פתוחים.
התוכנית נערכה על ידי אדריכל יאיר אביגדור בניהולה של חברת יהל מהנדסים, והוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל בתמיכת רשות הטבע והגנים. התוכנית אושרה למתן תוקף בידי הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור שבמנהל התכנון (הוותמ"ל), שמטרתה לקדם תוכניות בנייה למגורים בהליך מזורז.
הנזק הצפוי
כצפוי קמו לתוכנית מתנגדים רבים, בהם ארגונים ירוקים ותושבי האזור. חלק מהתוכנית נמצא בשטח ששימש בעבר למפעל תע"ש נוף ים (תעשייה צבאית), שעסק בייצור חומרי נפץ, חומרי הדף לטנקים ומרגמות, תחמושת ואבקת שריפה. סקרים שנעשו במקום במהלך השנים העידו על הימצאות זיהום כבד בקרקע ובמי התהום וכן על הימצאות של גזי קרקע בשטח.
המתנגדים טוענים כי התוכנית אינה מכילה כלים מספקים להתמודדות עם הזיהום. לטענתם התוכנית אושרה ללא מידע על היקף הזיהום ואיך הוא ישפיע על התושבים, ויש לסיים את בדיקת הקרקע לפני התכנון.
מאז סגירת תע"ש ב-1992 האזור היה נטוש. לטענת המתנגדים, במשך השנים האלו התפתחה במקום מערכת אקולוגית מרשימה הכוללת עדר צבאים, עופות נדירים וצמחיה ייחודית. כל אלו נמצאים כיום בסכנה וטענת המתנגדים כי יש לשנות את תוכנית הבינוי ולהרחיקו מזרחה.
גם מבחינה ארכיאולוגית טוענים המתנגדים כי חסר מידע והסקר הארכיאולוגי חייב להיות מושלם לפני אישור התוכנית. הן התושבים והן ארגוני הסביבה והתחבורה טוענים כי תוספת של 4,000 יחידות דיור לעומס הקיים כיום בכביש החוף ייצור כאוס תחבורתי. התוכנית אינה כוללת פתרונות מובנים של תחבורה ציבורית.
עוד בשנת 2006 הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבית המשפט העליון בדרישה מהמדינה לקחת אחריות על הזיהום ולטהר את הקרקע. ב-2015 פורסם פסק הדין במסגרתו התחייבה המדינה לסיים את הבדיקות תוך שנה ולטהר את הקרקע תוך ארבע שנים. באותה שנה הופקדה התוכנית להליך אישור מזורז בוותמ"ל, ובמרס 2016 אישרה הוותמ"ל את התוכנית למתן תוקף.
במאי 2016 הגישו אדם טבע ודין ותושבים בהרצליה עתירה נגד התוכנית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענת המתנגדים, מדובר בתוכנית בלתי סבירה ובלתי מידתית באופן קיצוני, אשר עלולה לפגוע בבריאותם ובאיכות חייהם, הן של התושבים העתידיים במתחם והן של תושבי האזור כיום. כמו כן נטען כי התוכנית תנחית מכה קשה על ערכי טבע ייחודיים המצויים בשטחה.
לפנייה לכתב/ת 
