מחלוקת בין שקד למנדלבליט על חוק מינוי יועצים משפטיים
שרת המשפטים שקד הגישה הצעת חוק שתשנה את הדרך שבה נבחר יועץ משפטי במשרדי הממשלה. במקום מכרז פנימי - ועדת איתור באישור השר. היועמ"ש מנדלבליט מתנגד מחשש לפוליטיזציה, אבל שקד נחושה: "זה יסייע לממשלה לקדם את מדיניותה"
הצעת החוק נועדה לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מבחירה באמצעות מכרז פנימי, שאליו יכולים לגשת רק עובדי מדינה, לבחירה באמצעות ועדת איתור המגישה מועמדים חיצוניים לאחר סינון לשר הממונה. המועמד הנבחר ימונה על ידי השר, לאחר שהתקבלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה למינוי.
מצדדי ההצעה, ובראשם השרה שקד ורוב חברי הממשלה, סבורים כי בכך תגבר המשילות שלהם במשרד והיועצים המשפטיים לא רק שיסייעו להם להגשים את מדיניותם, אלא שהם גם יאשרו ביתר קלות החלטות "אפורות" בתחום החוקיות שנפסלו עד כה.
מתנגדי ההצעה, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, סבורים שדרך המינוי החדשה תחליש מאוד את שומרי הסף כיוון שהבחירה תהיה של דרג פוליטי, תגרום לפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי של כל משרד ותעביר מסר שלילי לכל השדרה המקצועית של שומרי הסף.
אומנם על פי הצעת שקד היועצים שייבחרו על ידי השרים יוכלו להיפסל על ידי היועמ"ש, אך ההערכה היא שהאחרון יפסול רק מינויים בלתי סבירים. בדיונים הרבים שהתקיימו בין שקד לבין מנדלבליט במהלך חצי השנה האחרונה התברר כי למרות התנגדותו אי־אפשר להכריז על הצעת החוק "בלתי חוקתית". לכן החליטה השרה שקד להמשיך עם חקיקת ההצעה למרות התנגדות היועץ.
בדברי ההסבר לחוק נכתב: "כיום נבחרים היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה בהליך של מכרז, ככל המשרות בשירות המדינה. תחילה מפורסם מכרז בין־משרדי שאליו יכולים להגיש מועמדות משפטנים העובדים בשירות המדינה. ככל שלא נבחר מועמד בשלב זה, מפורסם מכרז פומבי".
"במסגרת תהליך זה אין לשר כל נגיעה או השפעה על תהליך המינוי, וזאת על אף ממשקי העבודה המרובים והמשמעותיים שיש לו עם היועץ המשפטי. על כן מוצע לשנות את תהליך הבחירה והמינוי למשרה, כך שיאפשר מעורבות רבה יותר של השר בהליך המינוי".
שקד הבהירה: "אין בהצעה כדי לפגוע פגיעה בסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי למשרד הממשלתי או לעצמאות שיקול דעתו".
לטענתה, היתרונות המובהקים בשינוי השיטה הם קיצור זמן ההליכים, פומביות ועדת האיתור שתאפשר למועמדים מצוינים מכלל האוכלוסייה להגיש מועמדותם לתפקיד, וכמובן האפשרות של השר להביע את עמדתו ביחס למינוי, שאמור בבוא העת לסייע לו במילוי תפקידו.
על פי ההצעה, ועדת האיתור תכלול חמישה אנשים: מנכ"ל המשרד הרלוונטי, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור ונציג אקדמיה.
לדברי שקד "הצעת החוק תשביח את השירות המשפטי הציבורי ותסייע לממשלה לקדם מדיניותה. ההצעה תאפשר כבר בשלב הראשון הגשת מועמדותם של אנשי מקצוע מעולים. כמו כן תיווצר ההבנה שליועמ"ש משרדי יש שני תפקידים - מצד אחד הוא שומר על דרישות החוק ועל התנהלות ראויה, ומצד שני הוא שחקן מרכזי בקידום מדיניות הממשלה".
לפנייה לכתב/ת 
