שתף קטע נבחר

 

הצ'ק שלכם חזר? הבנק מרוויח מיליונים

הצ'ק שהפקדתם חזר? מסתבר שהסיבות לרוב הצ'קים החוזרים הן טעויות טכניות. על הטעויות הללו אתם משלמים עשרות מיליוני שקלים בשנה. כדאי לשים לב. בדיקת ynet

 

 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

הצ'ק חזר? אם נעשה סקר רחוב מהיר ונשאל מה הסיבה לכך שצ'ק חוזר, נקבל תשובה כמעט גורפת: ההמחאה חוזרת בגלל שאין לה כיסוי בחשבון הבנק. ואמנם אכן צ'קים רבים חוזרים מדי חודש מהסיבה שבחשבון הבנק של מי שרשם את הצ'ק אין כיסוי מספיק, אך מסתבר כי רוב הצ'קים חוזרים מסיבות אחרות לגמרי.

 

 

נתוני הבנקים מראים כי בארבעת החודשים הראשונים של 2017 חזרו 1.1 מיליון צ'קים, אולם רק 424 אלף מתוכם חזרו מסיבה של אי כיסוי מספיק. הרוב המוחלט – 656 אלף צ'קים חזרו משלל סיבות אחרות.

 

גם בחינה לאחור בשנים עברו מראה כי חלקם של הצ'קים החוזרים מסיבה של אי כיסוי מספיק, נע סביב 30%-40% בלבד, מתוך כלל הצ'קים החוזרים. כשבוחנים את סכומי החזרות הצ'קים הפער גדול עוד יותר - רק כ-20% מהסכום הכולל של הצ'קים החוזרים מקורו בצ'קים בלי כיסוי.

 

אז מה הן הסיבות להחזר הצ'קים? כאן יש רשימה ארוכה שכוללת עשרות אפשרויות, אולם הבנקים אינם מפרטים זאת. בדיקת ynet מעלה כי ברוב המקרים מדובר בסיבה טכנית, או יותר נכון שלל סיבות טכניות: סכום לא תואם למילים, הצ'ק הופקד טרם זמנו, הסבת צ'ק לא תקינה, חתימה חסרה, תיקון שבוצע בצ'ק ולא נחתם, תיקון אסור שבוצע, צ'ק שהופקד והוא כבר לא בתוקף ועוד.

 

במילים אחרות, חוסר תשומת לב של רושם הצ'ק ולעיתים של מפקיד הצ'ק, גורמת לחזרתם של מיליוני צ'קים מדי שנה.

 

הטעויות הללו גם עולות כסף, והרבה - למעשה הטעויות שלנו מעשירות את קופות הבנקים. עבור צ'ק שחזר מסיבת אי כיסוי, מחויב רושם הצ'ק (מושך הצ'ק- זה שמחשבונו נמשך הכסף) בעמלה שנעה סביב 50-70 שקל. עבור צ'ק שחזר מסיבה טכנית מחויב רושם הצ'ק בעמלה שנעה סביב ה-18 שקל.

 

שימו לב גם להפקדה באפליקציה

עד לפני שנתיים גם מי שהפקיד את הצ'ק בחשבונו חויב בעמלה כאשר הצ'ק חזר, ולא רק מושך הצ'ק. תיקון בחוק שנכנס לתוקף פטר את המפקיד מעמלה זו, אולם הפטור חל רק כאשר מדובר בחשבון של יחיד או עסק קטן. כאשר מדובר בחשבון של עסק גדול (מחזור של מעל 5 מיליון שקל בשנה), גם המפקיד יחויב בעמלה.

 

עכשיו תעשו לבד את החשבון - מיליוני צ'קים שחוזרים מדי שנה מסיבות טכניות, כפול עמלה שנעה סביב 18 שקל ותבינו כמה כסף בעצם הבנקים עושים מהטעויות שלכם. לזה תוסיפו גם את כמות הצ'קים החוזרים מסיבה של אי כיסוי מספיק כפול כ-60 שקלים והנה לכם עמלה שמצטברת לעשרות מיליוני שקלים בשנה רק בגלל הצ'קים החוזרים.

 

נציין כי לעיתים מיקוח עם הבנק עשוי להוזיל את העמלה הזו או אפילו במקרים מסוימים לפטור ממנה, אך הרוב המוחלט בהחלט משלם על הטעויות, וביוקר.

 

ומה בנוגע להפקדת צ'קים באפליקציה? נזכיר כי החל מחודש נובמבר האחרון, ניתן להפקיד צ'קים באפליקציות השונות של הבנקים, על ידי צילום הצ'ק בסמארטפון. במקרה כזה, כאשר הפעולה לא הושלמה מכיוון שהיא אינה עומדת בהוראות חוק סליקה אלקטרונית, כגון צילום מטושטש, הצ'ק לא למוטב בלבד, עבר את מגבלת ה-10,000 שקל, החתימה מכסה את הפס המגנטי וכו' – במקרים אלו המפקיד מקבל הודעה באפליקציה שההליך לא הושלם. המושך לא מקבל הודעה כיוון שהוא עדיין לא חלק מהתהליך. הצ'ק למעשה עדיין לא הופקד ועדיין לא התבצעה הסליקה, ולכן גם אין כל חיובי עמלה למפקיד ולמושך.

 

מנגד, כאשר הסליקה הושלמה והצ'ק חזר, המושך יחוייב בעמלה על צ'ק חוזר.

 

נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה: כאשר הפקדתם צ'ק (פיזית) והוא חזר, למרות שכאמור תהיו פטורים מעמלה, כמפקידים, אם לא תתנו הוראה אחרת לבנק, הוא ישלח לכם את הצ'ק בדואר רשום ויגבה על כך תשלום בגין המשלוח בסך של כ-15 שקלים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים