13 מדינות, 3 יבשות, וטונות של אשפה

בשיתוף עמותת אקואושן

לפי הערכות, בשנת 2050 מי הים בעולם יהיו עשירים יותר בשאריות פלסטיק מאשר בדגים חיים. מדי שנה מושלכים כ־20 מיליון טון של פסולת אל הסביבה הימית, דבר שגורם לנזקים בלתי הפיכים ליצורים שחיים בה. שותפות הגורל הבינלאומית בנוגע לנזק שנגרם מהתופעה הזאת הביאה 13 ממדינות אגן הים־התיכון להתאחד לשבוע ניקיון והסברה בינלאומי.

היוזמה, שכולה כחול־לבן, נקראת "סובב ים תיכון", והיא פרי יצירתם של חברי עמותת "אקואושן" הישראלית. שבוע הניקיון יחל היום (ב־3 ביולי), ויוציא אל חופי הים התיכון עשרות אלפי מתנדבים מהמדינות השונות, כשהמטרה כפולה: ניקוי החופים והעלאת המודעות לשמירת הסביבה הימית.

"מדי שנה אנחנו עושים קמפיינים ומנקים את חופי ישראל", אומרת אורלי בביצקי, מנהלת המחלקה החופית בעמותת "אקואושן". "בסופו של דבר, אנחנו מוצאים בחופי ישראל בקבוקי פלסטיק מקפריסין, משחות נעליים מטורקיה ועוד אשפה ים־תיכונית מגוונת. המסקנה הנובעת מהסיפור היא שכולנו יושבים על אותה 'שלולית', וחולקים את אותו גורל עגום. לשמירה על הסביבה אין גבולות, ולכן החלטנו כאן בישראל לקחת את המושכות וליזום פעילות מרוכזת בשבוע שכולו מודעות בינלאומית".

הים התיכון הוא נקודת המפגש של שלוש משבע יבשות תבל - אפריקה, אירופה ואסיה. קו החוף של אגן הים משתרע על פני 46 אלף קילומטר, והאזורים המיושבים סביבו הם מהפופולאריים ביותר בעולם: שליש מזרם התיירים העולמי מתרכז סביב חופי הים התיכון. במקביל, גם כשליש מתנועת הסחר הימי העולמי עוברת בים התיכון.

לשמירה על הסביבה אין גבולות(צילום: blue flag)

עומס הנופשים בחופים, והתנהלות רשלנית מצד תיירים שלרוב אינם מודעים לנזקים, פוגעים אנושות בסביבה הימית. "התיירים שמגיעים אל החוף גורמים לנזקים כבדים. רובם אנשים שאינם חיים סמוך לחופים, ולכן המודעות להרס מאוד מזערית אצלם. בקפריסין ובאיי ספרד, למשל, סובלים בצורה קיצונית מפסולת הפלסטיק הנזרקת בחופים על ידי תיירים", מספרת בביצקי.

במסגרת הקמפיין הבינלאומי יתקיימו מגוון פעילויות ניקיון והסברה במטרה לייצר מודעות בציבור בנוגע לחשיבות השמירה על החופים, הים ומשאביו. "כבר חמש שנים אנחנו קוראים לציבור הרחב להצטרף אלינו לניקיון החופים", מספרת מגי מגנאג'י־מוסקוביץ, מנהלת אגף ההסברה ברשות הטבע והגנים - ששותפה לפרויקט עם "אקואושן" והמשרד להגנת הסביבה. "מאחר שלמעלה מ־66% מהפסולת הימית מקורה במשתמשי החוף, קהל היעד החשוב ביותר בפעילות הוא הציבור הרחב. אם האנשים הם חלק מהבעיה, הם צריכים להיות חלק מהפתרון".

מזה שלושה שבועות מתקיימת פעילות מקדימה לשבוע הבינלאומי לניקיון החופים. יריית הפתיחה ניתנה ביום האוקיאנוסים העולמי, ב־8 ביוני. למעלה מ־15 אלף ישראלים, החל מבני נוער שאספו אשפה בחופים וכלה בצוללנים מרחבי הארץ, כבר נרתמו לעשייה המשותפת. "בני נוער חברי קהילת 'מקומי בטבע' בג'סר א־זרקא, החליטו השנה ליזום התנדבות חשובה וערכית. בשעה שאנשי הקהילה שברו את צום הרמדאן, הם הגיעו לחופים, אספו אשפה ועסקו בהסברה לקהילה", מספרת מגנאג'י־מוסקוביץ. "בנוסף, 500 קילו פסולת ימית הוצאו מקרקעית הים על ידי 200 צוללנים מתנדבים מצפון ועד דרום, שרובה כמובן פלסטיק".

ההצטרפות לקמפיין הבינלאומי הייתה מהירה. כל 13 המשתתפות חתמו על התחייבותן לנסות למנוע זיהום של החופים, הים ומשאביו. "המצב בפורטוגל זהה לזה של שאר מדינות הים התיכון, ולמעשה של כל מדינות החופים ברחבי העולם: הרבה אשפה, שעיקרה פלסטיק", מספרת לנו קטרינה גונסלס, נציגת "הדגל הכחול" בפורטוגל. "בשבוע הניקיון הבינלאומי אנחנו יוצאים לפעילות בחמישה חופים בפורטוגל. בסך הכל צפויים להגיע למעלה מ־1,500 מתנדבים. החלטנו להתרכז בניקוי בדלי סיגריות, שאולי מהנות את המשתמשים בחוף, אך מזיקות קשות לסביבה הימית".

(צילום: blue flag)

המטרה כפולה: ניקוי החופים והעלאת המודעות לשמירת הסביבה הימית. (צילום: blue flag)

"הדגל הכחול" הוא תו איכות בינלאומי, הניתן לחופים ומרינות העומדים בקריטריונים בינלאומיים של ניהול סביבתי, חינוך, מידע ובטיחות. בשנת 2017 קיבלו בישראל כ־48 חופים ו־2 מרינות את הדגל הכחול, ומדי שנה יש לעבור את התהליך שוב.

(צילום: blue flag)

"שבוע הניקיון הבינלאומי ביוון מכוון לכל מנהלי החופים והמרינות. יש לנו כ־486 חופים ו־12 מרינות שקיבלו השנה את תו האיכות, ואנחנו מעוניינים לראות עלייה נוספת", אומרת דריה נפלי, נציגת "הדגל הכחול" ביוון. "מטרת הפעילויות בשבוע הניקיון היא לא בהכרח לאסוף את האשפה, אלא להראות את מידת הנזק הנגרם כתוצאה מהרשלנות של המשתמשים בחוף. הרצון הוא להראות למתנדבים כמה זמן לוקח לפלסטיק להתפרק וכיצד הוא מזיק, כך שפעם הבאה הם יחשבו פעמיים לפני השלכת האשפה בחוף".

בשיתוף עמותת "אקואושן".