פצועת הפיגוע שנותרה נכה העידה נגד המחבל: "רוב החיים אהיה תלויה באחרים"
השוטרת ציפי יעקוביאן, שנפצעה קשה בפיגוע בשער הפרחים, העידה במשפטו של המחבל שדקר אותה כשהיא ישובה בכיסא גלגלים. השוטר שהציל את חייה סיפר: "ראיתי את ציפי שכובה על הרצפה, שלולית של דם ליד הראש שלה, ראיתי אותו מרים את היד כדי לדקור אותה שוב ואז יריתי בו"
"את רוב הדברים הרגילים אני לא מסוגלת לעשות, זה אומר שרוב החיים אהיה תלויה באחרים". כך העידה הבוקר (יום ב') השוטרת רס"מ ציפי יעקוביאן, שנפצעה בפיגוע דקירה סמוך לשער הפרחים בספטמבר 2016. זאת במסגרת משפטו של המחבל שדקר אותה, איימן אל כורד, שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים.
לבית המשפט הגיעו בני משפחה, שוטרים וחברים של יעקוביאן, כדי לתמוך בה ובשוטר רס"ב קובי קרודו, שלראשונה נאלצו לפגוש במחבל פנים אל פנים. יעקוביאן ביקשה להציב מחיצה בינה לבין המחבל במהלך עדותה. כורד, בן 20 ממזרח ירושלים, הובל לבית המשפט בכיסא גלגלים וחייך לעבר אביו ואחיו שהגיעו לדיון.
כשבעלה בני תומך בה, והיא ישובה בכיסא גלגלים בשל הפציעה בפיגוע, שחזרה יעקוביאן את הבוקר שבו צעדה יחד עם קרודי למקום עבודתם בתחנת המשטרה שלם במזרח ירושלים.
"הגעתי ברכבת לשער שכם, פגשתי את השוטר קובי. יחד התקדמנו לכיוון התחנה ברחוב סולטן סולימאן. קובי הלך בצד שמאל שלי. כשהגענו לשער הפרחים הרגשתי מכה ושמעתי ירייה. לא ראיתי כלום, הרגשתי את המכה מאחורה בזמן שנפלתי, שמעתי את השם שלי מאחורה ויריות. ראיתי כוחות של שוטרים שמגיעים, את חאלד זיהיתי כששאל אותי אם זה ירי או דקירה ואמרתי, 'זו דקירה, תזמין מד"א'. מאז אני לא זוכרת. התעוררתי בשערי צדק אחרי כמה ניתוחים".
יעקוביאן אושפזה במצב קשה, מורדמת ומונשמת במשך כמה שבועות. היא סיפרה לשופטים על הניתוחים שעברה ועל ההשלכות של הפציעה שהותירה אותה נכה. "ברגליים אין לי תחושה, בגב, בית החזה, הידיים חלשות מאוד".
לאחר העדות היא אמרה ל-ynet: "הייתי הרבה פעמים בבית המשפט בתור שוטרת, אף פעם לא בתור נפגעת. זה לא היה פשוט להגיע. היו לי הרבה חששות. ביקשתי לא לראות את המחבל אז שמו מחיצה וזה הוריד הרבה מהלחץ".
- למה לא רצית לראות את המחבל?
"לא ראיתי אותו בזמן הפיגוע ואני לא רוצה לזכור אותו. אני מקווה שהוא ייענש ויקבל כמה שיותר שנים בכלא".
השוטר קרודו העיד אף הוא על הפיגוע, שבו גילה תושייה והציל את חייה של יעקוביאן. "כמו בכל בוקר הייתי צריך להגיע לתחנה בשעה 08:00. פגשתי את ציפי והיא אמרה שאין מי שיאסוף אותנו, שנלך לתחנה כמו שאנחנו עושים בדרך כלל. אלו שעות של תלמידים ואני קצת יותר חושש וערני. אחרי מערת תחנת צדקיהו הרגשתי יותר בטוח, אבל מישהו התנפל עליי ונתן מכה חזקה וכואבת בצוואר. ניסיתי לנער אותו ממני והוא עזב אותי. ראיתי את ציפי שכובה על הרצפה, שלולית של דם ליד הראש שלה, ראיתי אותו מרים את היד כדי לדקור אותה שוב ואז יריתי בו. פחדתי לפגוע בה, הוא עשה צעד או שניים לעברי והמשכתי לירות בו עד שהוא נוטרל".
במהלך הדיון הציגה התובעת, לי-זו וולפוס, בפני קרודו סרטון המתעד את הפיגוע. עבורו זו הייתה הפעם הראשונה שבה צפה באירוע. "אין לי צורך לראות את הסרטון, אני זוכר מספיק טוב. מה שעברתי אי אפשר לשכוח", אמרו.
אתמול נפתח קמפיין הדסטארט לגיוס כספים לרכישת דירה מותאמת עבור יעקוביאן, שעדיין נמצאת בשיקום בבית החולים הדסה הר הצופים. "אנחנו מבקשים להודות לכל מי שתמך בנו לאורך הדרך ואנחנו עם הפנים קדימה" היא אומרת.
לפנייה לכתב/ת 
